13 בפברואר, 2008
לכבוד
מר יצחק הרצוג
שר הרווחה והשירותים החברתיים
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
רח' קפלן 2, הקריה
ירושלים 91008
לכבוד
מר אורי לופוליאנסקי
ראש עיריית ירושלים
עיריית ירושלים
כיכר ספרא 1
ירושלים
שלום רב,
הנדון: אפליה בהקצאת תקנים לשירותי הרווחה בירושלים המזרחית
1. אנו מתכבדים לפנות אליכם בעניין הנדון, בעקבות פניות שהגיעו אלינו הנוגעות לקשיים בהם נתקלים תושבי ירושלים המזרחית הזקוקים לשירותי הרווחה. מפניות אלה עולה כי שירותי הרווחה במזרח ירושלים מצויים במצב עגום ביותר ולמעשה עומדים בפני קריסה מוחלטת נוכח העומס הבלתי אפשרי המוטל על עובדי לשכות הרווחה במזרח העיר.
2. מנתונים שהגיעו לידנו ויפורטו להלן, עולה כי העומס הקשה נובע, בין היתר, מהקצאת תקנים שאינה מספקת ללשכות הרווחה האחראיות לטיפול באוכלוסיה מירושלים המזרחית. בהשוואה למצבת כוח האדם במערב העיר, ניתן לראות בבירור כי לשכת מזרח באגף הרווחה מופלית לרעה בהקצאת תקני כוח האדם, למרות שמוטל עליהן עומס הפונים הגדול ביותר בעיר.
3. אנו ערים לכך, כי בשנה שעברה, לאחר פניות דומות מטעמנו למנכ"ל משרד הרווחה ולמנהלת המינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים, הוספו ללשכת הרווחה במזרח ירושלים חמישה וחצי תקני כוח אדם (ארבעה תקנים ממשרד הרווחה ותקן וחצי מהעירייה), אולם למרבה הצער תוספת זו אינה מספיקה להתמודד עם העומס הרב שמוטל על לשכת הרווחה בירושלים המזרחית, וגם אחריה נותר פער גדול בין מספר התקנים במזרח העיר לבין מספר התקנים היחסי במערבה.
4. הואיל ותיקון המצב יכול להיעשות בהוספת תקנים הן על ידי משרד הרווחה והן על ידי עיריית ירושלים, אנו מתכבדים לפנות אליכם בבקשה לתיקון הפער ולהוספת תקני עובדים סוציאליים לירושלים המזרחית בדחיפות.
נתוני המחסור בתקני עובדים סוציאליים בירושלים המזרחית
5. מהנתונים, שהועברו אלינו לבקשתנו ממנהלת המינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים, גב' בוני גולדברג, והמצ"ב לעיונכם, עולה כי נכון לסוף שנת 2007, טיפל עובד סוציאלי מהלשכות שבמערב העיר (לשכות צפון, דרום ומערב) בכ-111 משקי בית בממוצע, בעוד שבלשכות מזרח נאלץ כל עובד סוציאלי להתמודד עם טיפול בכ-190 משקי בית בממוצע.
6. מהנתונים עולה עוד כי בעוד שלשכות מזרח מטפלות בכמות התושבים הגדולה ביותר והנזקקת ביותר מכל לשכות העיר, מספר התקנים המוקצים להן הוא הקטן ביותר: רק 49.1 תקנים מוקצבים ללשכת ירושלים המזרחית לעומת 85.1 תקנים בממוצע בכל אחת מלשכות מערב העיר. למעשה, אף על פי שלשכות מזרח מטפלות באזור הכולל כשליש מתושבי העיר, מוקצים להן רק 16% מהתקנים.
7. נוסף על כך, מספר הלשכות במזרח העיר קטן בחצי ממספר הלשכות באזורים האחרים (3 לעומת 6). לעובדה זו השלכות משמעותיות בשטח, כיוון שמספר הלשכות הקטן מקשה על פריסה טובה של שירותי הרווחה ובכך מקטין את הנגישות שלהם. התוצאה היא שמספר הפונים בפועל אינו מייצג את גודל המצוקה בה נתון אחוז גבוה מאוכלוסיית ירושלים המזרחית, כפי שיפורט להלן.
ירושלים המזרחית – מציאות של מצוקה ועוני
8. המצב החברתי הכללי הקשה מאוד של תושבי ירושלים המזרחית מגביר את היזקקות האוכלוסייה לשירותי רווחה תקינים. על מנת לעמוד על חומרת המצב, להלן בקליפת אגוז, איפיון כללי של המצב החברתי כלכלי בירושלים המזרחית.
8.1. אחוזי העוני במזרח ירושלים גבוהים באופן חד מאחוזי העוני בשאר חלקי ירושלים: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2003, 64% מהמשפחות הפלסטיניות בירושלים חיות מתחת לקו העוני לעומת 24% מהמשפחות היהודיות בירושלים. מצבם של הילדים בנתוני העוני גרוע אף יותר: 76% מהילדים בירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני לעומת 38% מהילדים היהודים.
8.2. שיעורי העוני הגבוהים בכמעט פי שלושה בקרב הפלסטינים קשורים למספר גורמים: במזרח ירושלים ישנו מספר רב של משפחות ברוכות ילדים וכן מספר רב של משפחות בהן ישנו רק מפרנס אחד; האבטלה בירושלים המזרחית גבוהה יותר ונובעת, בין היתר, מאפליה לרעה בתחום התעסוקה, אם בשכר ואם באפשרויות התעסוקה; השכלה נמוכה וישנם קשיים במימוש זכויות (ראו: גל ווייס, אסטרטגיות להתמודדות עם עוני בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2006).
8.3. מערכות רבות, שהינן בעלות השפעה על הרווחה הקהילתית בירושלים המזרחית, כגון מערכת החינוך, מערכת התכנון והבינוי והמינהלים הקהילתיים, סובלים ממחסור מתמשך ומליקויים רבים.
8.4. תנאי המגורים בירושלים המזרחית הם צפופים וקשים. כך, למשל, בשנת 2006 הייתה צפיפות הדיור בשכונות הערביות כפולה מאשר בשכונות היהודיות: 1.93 נפשות לחדר לעומת 0.96 נפשות לחדר בקרב האוכלוסייה היהודית.
8.5. בנוסף, תשתיות רבות במזרח ירושלים הינן במצב קשה וסובלות מתקלות רבות, כדוגמת תשתיות המים והביוב ותשתיות הכבישים. כן סובלת מזרח העיר מתנאי תברואה קשים ומליקויים חמורים באספקת מגוון שירותים ציבוריים, כגון שירותי תעסוקה ושירותי דואר.
9. מהאמור לעיל ברור כי מצבם החברתי כלכלי של תושבי ירושלים המזרחית הינו קשה ביותר, וזאת אף ביחס לתושבי ירושלים האחרים. על כן, אך ברור הוא שמצוקות הרווחה יהיו עמוקות וקשות יותר.
גודל המחסור בשירותי רווחה
10. כתוצאה, היה סביר לצפות כי הטיפול בירושלים המזרחית באמצעות שירותי הרווחה העירוניים יקבל דגש מיוחד על ידי הגורמים העירונים האחראים לדבר. אולם, לצערנו, דבר זה אינו קורה. נהפוך הוא, כמפורט לעיל, מערכת הרווחה בירושלים המזרחית סובלת מתת תקנון ואפליה מתמשכת. ברי כי במצב דברים זה רשויות הרווחה אינן מצליחות להתמודד עם העומס העצום המונח על כתפיהן.
11. למעשה, הנטל העצום של 190 תיקי משקי בית לעובד סוציאלי אחד במזרח העיר אף אינו משקף את התמונה בשלמותה. ראשית, מניין העובדים כולל גם הנהלה ומינהלה ועל כן הנטל בפועל גבוה אף יותר. שנית, ישנן משקי בית רבים המשוועים לסיוע, שרשויות הרווחה אינן מגיעות אליהן בגלל המחסור העצום בעובדים סוציאליים. מיעוט הסיוע מוביל לחוסר בנגישות אליו ומשקי בית רבים נותרים מחוץ למעגל העזרה הסוציאלית.
12. בפועל, משקי הבית הבאים לידי ביטוי בסטטיסטיקה כוללים רק את משקי הבית שטופלו בשנה האחרונה ואינם כוללים את התיקים שנסגרים כל העת, שכן, בהתאם נהלי העבודה הסוציאלית, לשכות הרווחה מחויבות לסגור תיקים כאשר חולפת שנה בה לא הספיקו העובדים הסוציאליים ליצור קשר עם המשפחה. ברי כי במצב הדברים הקיים מצליחים העובדים הסוציאליים בירושלים המזרחית לטפל אך ורק במקרים הדחופים, ולמעשה פועלים במתכונת של "כיבוי שריפות" בלבד.
13. עמדו על כך חוקרי מכון מנדל, אשר חקרו לאחרונה את ירושלים המזרחית לקראת יישום התוכנית "התחלה טובה" לילדים בסיכון בירושלים המזרחית: "מחלקת הרווחה, בהקשר העבודה הסוציאלית במזרח העיר, פועלת בתנאים קשים במיוחד תוך התמודדות עם המצוקות של חברה ענייה ומסורתית במעבר וסביבה רוויה פוליטיקה המצויה בקונפליקט אתני. בתנאים אלה שואפת המחלקה להתמקד במקרים הקשים בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר כפי שניכר ממאפייני המשפחות המטופלות בלשכה" (דו"ח ביניים, מיפוי מזרח ירושלים במסגרת התוכנית "התחלה טובה", מכון מנדל, 6 ינואר 2008). ברי כי במצב דברים זה, משפחות רבות הזקוקות לסיוע אינן מצליחות אפילו להגיע לקשר עם לשכות הרווחה בעיר המזרחית.
חובת הרשויות להבטחת מערכת רווחה תקינה
14. חובת המדינה לספק שירותי רווחה וסעד שונים הוגדרה בשורה ארוכה של חוקים, המפרטים את שירותי הרווחה והסעד אותם מחויבים פקידי הסעד להעניק לאוכלוסיות שונות, בהן משפחות נזקקות, קטינים, קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועוד (חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958; חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969; חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955; חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960;חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 וכיו"ב). ככל שידוע לנו, חלק משירותי הרווחה ניתנים על ידי פקידי הסעד גם ללא שהם מוגדרים בדין, כמו השירותים שמוגדרים בתקנות עבודה סוציאלית (תע"ס) של משרד הרווחה.
15. על פי דין, רשויות הרווחה והסעד מחויבות לספק את מכלול השירותים האלה באופן הולם, הוגן ושוויוני לכל הנזקקים לשירותיהן. לשם כך, על הרשויות להבטיח כי הקצאת המשאבים לאספקת השירותים תעשה באופן שוויוני, כך שיובטח מתן שירותים שוויוני לכל תושבי המדינה. לאורך השנים, הדגיש בית המשפט העליון את החשיבות המיוחדת של עקרון השוויון "בכל הקשור לחובת השלטון לנהוג בשוויון בין אזרחיה היהודים של המדינה ואזרחיה שאינם יהודים" (בג"צ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, דינים עליון, כרך עו', 643, פסקה 14).
16. בשורה ארוכה של פסקי דין אף התריע בית המשפט העליון מפני הפלייתם של בני המיעוט הערבי, במיוחד בכל הנוגע להקצאת משאבים ציבוריים, וסרב לקבל טענת העדר תקציב לתיקון אפליה בחלוקת תקציבים בידי המדינה ומי מרשויותיה (ראה בג"ץ 2422/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר העבודה והרווחה (לא פורסם); בג"ץ 1113/99 עדאלה נ' השר לענייני דתות, תק-על 2000(2), 413, 414; בג"ץ 727/00 ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד נו(2) 79).
17. יצוין, כי האיסור על האפליה חל אם תוצאת המעשה המנהלי הינו תוצאה מפלה, גם אם בלב הרשות לא עמדה כל כוונה להפלות, או אפילו אם הרשות סברה שפעולתה נועדה למנוע אפליה (בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3) 630, 654).
18. על כן, כפי שמדינת ישראל מחויבת לספק שירותי רווחה לנזקקים לכך במגזר היהודי, כך היא מחויבת לכך גם בירושלים המזרחית. חובת המדינה בעניין זה חלה הן מבחינת הדין הישראלי הפנימי והן מבחינת התחייבויותיה של מדינת ישראל במישור הבינלאומי.
19. מהאמור לעיל עולה כי יש לתקן לאלתר את האפליה הבוטה והמתמשכת בהקצאת התקציבים וכוח האדם ללשכות הרווחה בירושלים המזרחית, וכפועל יוצא מכך את אפליית תושבי מזרח ירושלים עצמם. מצבם החברתי כלכלי הקשה של תושבי ירושלים המזרחית, שתואר לעיל, רק מדגיש את הצורך בתיקון אפליה מתמשכת זו. על כן, נדרשת התערבותכם מיידית, והקצאה דחופה של מספר משמעותי של תקנים ללשכות הרווחה בירושלים המזרחית.
20. מהנתונים שהוצגו בסעיף 6 לעיל עולה כי יש להוסיף לפחות 35 תקני עובדים סוציאליים ללשכות בירושלים המזרחית, וזאת אך ורק כדי להשוות את מספר התקנים לממוצע העירוני, מבלי לקחת בחשבון את כמות התושבים הגבוהה יותר עמה אמורות לשכות ירושלים המזרחית להתמודד ואת שיעור ההיזקקות הגבוה יותר במזרח העיר.
21. נודה להתערבותכם המיידית ולתשובתכם המהירה בעניין זה.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
