על פי החלטת הממשלה בנושא הרחבת החינוך לגיל הרך, גנים פרטיים המצוידים ברישיון ייחשבו כגן ציבורי שיכול לקבל מימון ציבורי. תכנית המשפט בשירות הקהילה באוניברסיטת תל-אביב, הקליניקה למשפט ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה, הקליניקה לזכויות בחינוך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים והאגודה לזכויות האזרח פנו בעניין לשר החינוך. בפנייה נטען, כי ההחלטה פותחת פתח להפרטה מסוכנת של החינוך לגיל הרך, שכן גנים אלו לא יוכפפו אלא לפיקוח מינימאלי. הגנים יקבלו מימון מלא אך אי אפשר יהיה למנוע מהם לגבות שכר לימוד נוסף או לערוך מיונים, ואף יהיה קושי לפקח על איכות החינוך ועל תנאי הלימוד. כמו כן, מימון גנים פרטיים עלול לפגוע בערך השוויון בחינוך ויגביר פערים על רקע כלכלי, בניגוד למטרות החינוך. כמו כן נטען, שההפרטה תחליש את החינוך הממלכתי, בניגוד למדיניות משרד החינוך.
הזכות לחינוך היא זכות לחינוך במוסד רשמי, ולא די במימון לימוד בגן פרטי. חלופה זו הינה החריג, בלית ברירה, ולא הכלל. לאור הצורך ליישם באופן מיידי את חוק לימוד חובה, מוצע כי השר יוציא צו החלה של חוק לימוד חובה על ילדי הגיל הרך בכל הארץ, שהצו ימומש בתוך שלוש שנים ושהמדינה תפעל בתקופה זו לפריסת גנים ממלכתיים לפי הנדרש. בתקופת הביניים, ילד שלא נמצא לו מקום בגן רשמי יהיה זכאי למימון עבור לימודיו בגן פרטי.
