הזכות לפרטיות

האגודה עתרה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי

cc-by-NC-SA: Sandra Nahdicc-by-NC-SA: Sandra Nahdi

האגודה ושלושה עותרים נוספים דורשים לבטל את החוק המורה על הקמת המאגר הביומטר: המאגר מסכן את הביטחון ופוגע קשות בפרטיות

 
 

האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ' קרין נהון – תושבת ואזרחית ישראל, חברת סגל בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון והאוניברסיטה העברית ודורון אופק – תושב ואזרח ישראל, מומחה לאבטחת מידע ולתוכנה חופשית, עתרו היום (20.2.2012) לבג"ץ נגד החוק המורה על הקמת מאגר ביומטרי ממשלתי. העותרים דורשים לבטל את החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי, ואת הניסוי למאגר, שאמור להמשך בשנתיים הקרובות. העותרים מדגישים שהם יוצאים נגד הקמת המאגר אך תומכים בהנפקת תעודות ביומטריות, וכי אפשר להנפיק תעודות "חכמות" ואף ביומטריות עוד היום ללא קשר למאגר. הקמת המאגר תהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.

בעתירה מציינים עורכי הדין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ויהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, ש"מאגר המרכז מידע ביומטרי של כל תושבי המדינה הוא משאב מידע רגיש ואדיר, המהווה מנגנון מעקב ושליטה חסר תקדים. הוא מסב פגיעה קשה ובלתי נחוצה לכבוד האדם, לחירותו ולזכותו לפרטיות. הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיה, ובנוסף הוא מהווה סכנה לשלום הציבור ולביטחונו."

העותרים מסבירים כי למרות שהחוק נחקק במטרה למנוע זיוף תעודות זהות, מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ וגם לא נועד למנוע זיוף של מסמכי זיהוי, לשם כך די בהנפקת תעודות "חכמות" היכולות להכיל גם אמצעים ביומטריים. לדבריהם, "מדינת ישראל כרכה שלא לצורך את התכנית להקמת המאגר ביחד עם ההנפקה של תעודות זהות 'חכמות', ובכך הפקירה את בטחון אזרחיה במשך שנים ונמנעה מלהנפיק תעודות זהות שכאלה. כעת עומדת המדינה וסוחטת את האזרחים להשתתף בניסוי הביומטרי אם אלה רוצים להימנע מזיוף מסמכים ולקבל תעודות חכמות." 

כזכור, החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי התקבל בכנסת בדצמבר 2009, אך בעקבות מאבק ציבורי עיקש הוא הותנה ב"פיילוט" – ניסוי "וולונטרי" שאמור לבחון את נחיצות המאגר ואת אופן השימוש בו. העותרים מבקשים לבטל הצו המורה על הניסוי הביומטרי, וטוענים שהוא יוצר בדיקה למראית עין בלבד, וכי התוצאות ידועות מראש.

לטענתם, הצו אינו מפרט את הנושאים שהכנסת ציוותה לבדוק, וממילא לא קובע את המדדים ואת הערכים שילמדו על הצלחת הבדיקות. הפיילוט "נתפר" על-ידי משרד הפנים ורשות האוכלוסין ומנוהל על ידם באופן שיאפשר להם להציג "הצלחה" למראית עין, ולפקח בעצמם על תכנון הפיילוט, ביצועו ותוצאותיו.

להבדיל מישראל, מדינות רבות בעולם נסוגות מהרעיון של הקמת מאגר ביומטרי. כך, החליטו לאחרונה הממשלה ההולנדית וגם הבריטית לחסל את המאגר הביומטרי ולמחוק את הנתונים הביומטריים מחשש לנזק בלתי הפיך. גם ממשלת גרמניה, המנפיקה דרכונים ביומטריים, דואגת שלא לרכז את הנתונים במאגר מרכזי מחשש לריכוז סמכויות וכוח.

לדברי העותרים, "רשות האוכלוסין מנסה להפחיד ולשכנע את הציבור שלא לצורך כמה כדאי לו לקחת חלק בניסוי הביומטרי וכמה בטוח יהיה המאגר. היא רק שוכחת לציין שבעידן הויקיליקס וההאקרים אין כזה דבר מאגר הבטוח מפני דליפה. הפגיעות הצפויות, אם וכאשר יזלוג מידע מן המאגר, רק מחמירות את עוצמת הפגיעה שהוא ייסב לפרטיות הציבור בעצם קיומו."

בג"צ 1516/12

העתירה

עוד על המאגר הביומטרי באתר האגודה

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לפרטיות,המאגר הביומטרי,זכויות אזרחיות

סגור לתגובות.