פגיעה בחופש המחאה ובזכות הגישה לאדמות

ב-8.2.12 התקיים בכפר הפלסטיני אל-ג'אניה אירוע נטיעות עצים שארגנה עמותת שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם לרגל ט"ו בשבט. האירוע התקיים בסימן סולידאריות עם תושבי הכפר נוכח התנכלויות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים ונוכח מניעת גישה לאדמותיהם החקלאיות בשלהי המסיק האחרון. אלא שכוחות הביטחון מנעו את הנטיעות והרחיקו את תושבי הכפר ואת הפעילים הישראלים בטענה כי מדובר בשטח צבאי סגור (צפו בצילום וידאו של חלק מהאירוע). כוחות הביטחון גירשו את הנוטעים באגרסיביות תוך שימוש באלות ורימוני הלם. כמו כן, שני פעילים ישראלים עוכבו במהלך האירוע והוחזקו במשך כשלוש שעות בהתנחלות טלמון.

האגודה ושומרי משפט פנו לאלוף פיקוד המרכז בבקשה לחקור את התנהלות החיילים, השוטרים ושוטרי מג"ב שהיו מעורבים באירוע, ולהנחיל הנחיות ברורות לכל הכוחות בדבר חובותיהם להבטיח את זכותם של הפלסטינים להגיע לאדמותיהם ולעבדן.

 
 

16.2.2012

 

לכבוד
האלוף אבי מזרחי
אלוף פקמ"ז
בפקס: 02-5305741

 

שלום רב,

 

הנדון: שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור ובכוח למניעת גישה לקרקעות חקלאיות ולהגבלת מחאה חוקית – הכפר אל-ג'אניה

 

הרינו לפנות אליך בעניין שבנדון בבקשה כי תורה לערוך בדיקה דחופה וכי תשקול נקיטת צעדים משמעתיים נגד החיילים וכוחות משמר הגבול שהיו מעורבים באירוע שהתרחש בתאריך 8.2.2012 בכפר אל-ג'אניה שבנפת רמאללה. כמו כן, נבקשך להוציא, או להורות להוציא, הנחיות ברורות לכל הכוחות על מנת למנוע הישנותם של אירועים חמורים כגון אלה, ועל מנת לשים קץ לפגיעות החוזרות ונשנות בזכות הפלסטינים להגיע לאדמותיהם ולעבדן כפי שנקבע בבג"ץ 9593/04 ראשד מוראר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (נבו, 26.6.2006) (להלן: "בג"ץ מוראר").

 

תיאור האירוע

1. הכפר אל-ג'אניה הוא כפר פלסטיני הנמצא בנפת רמאללה (להלן: "הכפר"). ביום רביעי, 8.2.12, תוכננה בכפר נטיעת עצים מסורתית שארגנה עמותת "שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם" לרגל ט"ו בשבט. אירוע נטיעת העצים תוכנן להתקיים בסימן סולידאריות עם תושבי הכפר. זאת, נוכח התנכלויות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים ונוכח העובדה שכוחות הביטחון מנעו מתושבי הכפר גישה לאדמותיהם החקלאיות בשלהי תקופת המסיק האחרונה, ובכך לא אפשרו להם לסיים את המסיק. הבחירה לערוך השנה את אירוע הנטיעות המסורתי באל-ג'אניה, קיבלה משנה תוקף לאור מעשי התנכלות חמורים שבוצעו בכפר במוצ"ש, 4.2.11, ככל הנראה על ידי מתנחלי טלמון.[1]

2. בשלב הראשון של אירוע הנטיעות, השתתפו כעשרים פלסטינים ושלוש נשים ישראליות, ביניהן שתי נציגות האגודה לזכויות האזרח, שהגיעו למקום באופן עצמאי. הקבוצה יצאה מאזור הבתים שבקצה המזרחי של הכפר, במטרה לנטוע עצי זית בשטח האדמה של תושבי הכפר הסמוך לבתיהם. בטרם החלו לנטוע את השתילים, ניגשו לנוטעים כעשרה חיילים והורו להם לפנות את המקום בטענה כי מדובר בשטח צבאי סגור. לא חלפו שניות, והחיילים החלו לדחוף את הנוטעים ולגרשם באגרסיביות תוך שימוש באלות, רימוני הלם ואיום בביצוע מעצרים. יצוין, כי כתוצאה מדחיפות החיילים, רכזת שטח באגודה לזכויות האזרח שהשתתפה באירוע, נפלה על האדמה ונחבלה בידיה וברגלה.

3. חשוב לציין, כי השימוש באלימות וברימוני הלם נעשה חרף העובדה שהנוטעים לא היו חמושים ולא נקטו באלימות. עוד חשוב לציין כי אירוע הנטיעות התרחש בשטח האדמה של תושבי הכפר הסמוך לבתיהם, במרחק מההתנחלות טלמון וללא כל נוכחות של מתנחלים.

4. במענה לבקשתה של נציגת האגודה לזכויות האזרח הח"מ לעיין בצו מכוחו לכאורה פעלו החיילים, הוצג הצו בחטף באופן שלא אפשר לה לקרוא את הכתוב בו ולהבין האם הוצא כדין ולאיזה איזור הוא מתייחס. ניסיונות נוספים של הח"מ לעיין בצו ולצלמו עלו בתוהו- תחילה השיב אחד הקצינים כי ככל שהיא רוצה לעיין בצו, עליה ללכת לתחנת המשטרה ולבקש זאת. לאחר מכן, קצין אחר הציג את הצו בחטף, סרב לבקשה לצלם את הצו ואף איים לעצור את הח"מ ככל שתמשיך לעמוד על זכותה לעיין בצו ולראות מה כתוב בו.

5. לדברי אחד החקלאים הפלסטינים, קצין מג"ב שהגיע למקום הודיע לו שכוחות הביטחון יאפשרו לתושבי הכפר לנטוע את עצי הזית, בתנאי שלא תהיה נוכחות של פעילים ישראלים במקום. חשוב לציין, שבשלב זה לא היו ישראלים בשטח, למעט שתי נציגות האגודה לזכויות האזרח ופעילה נוספת שבאה לסייע בנטיעות.

6. בשלב השני של אירוע הנטיעות לאחר ששבו הנוטעים על עקבותיהם, הגיע לכפר אוטובוס ובו משלחת של כארבעים פעילים מטעם עמותת "שומרי משפט-רבנים לזכויות אדם". פעילים אלו הגיעו לכפר באיחור, מכיוון שלא הורשו לעבור במחסום ביליעין ונאלצו להגיע לכפר באמצעות דרך עוקפת, ארוכה יותר. בשלב זה, הפעילים נשארו באזור הצמוד לבית הממוקם בקצה המזרחי של הכפר. חלק מהפעילים החלו לנטוע עצים בשטח שלדברי החיילים שהשתתפו בשלב הראשון של האירוע, ניתן לנטוע בו. אלא שגם הפעם לאחר זמן קצר בלבד, הגיעו למקום כעשרים שוטרי מג"ב ושוטר אחד במדים כחולים, הציגו בפני הפעילים צו שטח צבאי סגור והורו להם להתפנות. השוטרים התחילו לדחוף את הפעילים לכיוון הבתים ואף עיכבו  שניים מהפעילים: יריב מוהר, דובר עמותת "שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם" וד"ר דניאל רורליך.

7. במסגרת דין ודברים שהתנהל בין כמה פעילים לשוטר בשם יוסי פרץ, הודיע השוטר לפעילים כי הצו אמנם לא חל על הכפר, אבל הוא בוחר להעניש אותם מכיוון שהם הפרו צו שצ"ס ולכן הוא דורש שיעזבו את הכפר. השוטר רמז שגורלם של שני הפעילים שעוכבו תלוי בנכונותם של יתר הפעילים להתפנות ולעזוב את הכפר.

8. שני הפעילים שעוכבו במהלך הפינוי נלקחו לבית פרטי אשר נמצא בהתנחלות טלמון והוחזקו כשלוש שעות – שעה על גג הבית ושעתיים ברחוב ליד הבית – תחת פיקוח של חיילים. החיילים דרשו מהפעילים לשבת על הרצפה, ד"ר רורליך סרב לבקשה זו ובתגובה שלושת החיילים שהיו במקום הפעילו נגדו אלימות קשה, דחפו וגררו אותו. רק לאחר שהרבנים אריק אשרמן ויחיאל גריינימן מעמותת שומרי משפט, הגיעו למקום בליווי קצין משטרה ושוטרי מג"ב שוחררו הפעילים והקצין הסיע אותם למחסום בילעין.  

9. חשוב לציין, כי במענה לשאלה מדוע הוחלט למנוע מהפעילים להגיע לכפר ולא לאפשר את קיומו של האירוע נמסר לרב אשרמן הן על ידי כוחות הביטחון שהיו בשטח הן על ידי קצין אג"ם שכטר, שמח"ט בנימין קיבל את ההחלטות האמורות בשל סכנה לקיומו של חיכוך. כמו כן, קצין המשטרה שנכח במקום אמר לרב "בפעם הבאה תתקשרו אליי מראש ואדאג שהכול יהיה בסדר."
 

שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור

10. אין אנו חולקים על עצם קיומה של סמכות המצויה בידיו של המפקד הצבאי להורות בצו על סגירת שטח. טענותינו מופנות אפוא כנגד אופן הפעלת הסמכות, מהותית ופרוצדוראלית, על ידי המפקדים הצבאיים, בניגוד לפסיקת בית משפט העליון ובית המשפט הצבאי ובניגוד לכללים וההנחיות שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לאיו"ש, כפי שנפרט להלן.

הוצאת הצו בחריגה מסמכות – חריגה מהתכלית הלגיטימית של צו שטח צבאי סגור והפרת החלטת בג"ץ בדבר החובה לאפשר נגישות לאדמות

11. מתשובתם של כוחות הביטחון לשאלתו של הרב אשרמן כמפורט לעיל עולה, כי העילה לסגירת השטח בעניינו  היא "מניעת חיכוך". הוצאת הצו בנסיבות אלה עומדת בניגוד מוחלט לפסיקתו המפורשת בג"ץ בפרשת מוראר. כידוע, בפרשה זו נקבעה זכותם של התושבים הפלסטינים להגיע לאדמותיהם ולעבדן וחובתו של המפקד הצבאי להגן על זכות זו. בג"ץ פסל את השימוש בסגירת שטח לצורך הגנה על תושבים פלסטינים מפני אלימות מתנחלים. עוד קבע בג"ץ כי כאשר תכלית סגירת השטח היא הגנה על תושבים ישראלים, זו צריכה להיות מידתית ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בפסק הדין.

12. דברים אלו באים לידי ביטוי גם במסמך עיקרי דגשים – סגירת שטח (להלן: "מסמך עיקרי דגשים") שנשלח לאגודה לזכויות האזרח בתאריך 8.3.2010, במסגרת התכתבות עם יועמ"ש איו"ש. במסמך זה נקבע כי "מפקד צבאי יכריז על שטח צבאי סגור כאשר צרכי הביטחון או הצורך בשמירת הסדר הציבורי מחייבים את סגירת השטח". עוד נקבע בהנחיותיו של היועמ"ש כי "פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי בהתמודדות עם אירועי חיכוך, על הרשויות לפעול נגד הגורם התוקפן (מעצר התוקף, סגירת שטח ביחס אליו וכיו"ב) ולהגן על הגורם המותקף שמבקש לממש את זכויותיו ולהגיע לאדמתו. סגירת שטח בפני בעלי הקרקע (והזכויות בה) אפשרית, כאמור, רק במקרים חריגים ביותר, בהם קיים מידע קונקרטי בדבר סיכון ממשי לביטחון אם לא יוכרז שצ"ס" (מסמך עקרי דגשים מצ"ב כנספח א').

13. ברי, כי ההחלטה להכריז על שטח צבאי סגור ולמנוע את אירוע הנטיעות כמפורט לעיל אינה עומדת בדרישות אלו. אירוע הנטיעות כלל לא הפר את הסדר הציבורי ובוודאי שלא יצר סיכון ממשי לביטחון באופן המצדיק את סגירת השטח, ובכלל זה את שלילת זכות הקניין של התושבים באדמותיהם ואת שלילת זכותם להביע מחאתם על הפרות זכויות האדם הרבות שנגרמות להם.

14. מכאן שהמפקד שהחליט על הוצאת הצו לסגירת שטח כלל לא שקל את השיקולים שהיה עליו לשקול בטרם הוצאת הצו, ובכך חרג מהתכלית הלגיטימית לשימוש בצו שטח צבאי סגור, כפי שנקבעה הן על ידי יועמ"ש איו"ש הן על ידי בג"ץ. משמע, שהמפקד הצבאי פעל בחוסר סמכות כשהוציא את הצו נשוא הפניה.

15. התנהלותם של כוחות הביטחון כמפורט לעיל מעלה את החשש, כי נקודת המוצא לפיה פעלו הייתה שאין לתושבי הכפר כל זכות לנטוע עצים באדמותיהם או להביע מחאה על הפרת זכויותיהם וכי על כוחות הביטחון לא חלה כל חובה לאפשר להם לממש זכויות אלו.

16. חשוב לציין כי זו אינה הפעם הראשונה בה פועלים כוחות הביטחון בכפר אל-ג'אניה בניגוד לפסיקת בג"ץ, שכן בתקופת המסיק האחרונה מנעו כוחות הביטחון מתושבי הכפר גישה לאדמותיהם למשך מספר ימים. כתוצאה, לא הצליחו התושבים לסיים את כל העבודות החקלאיות באדמותיהם, אף שבית המשפט הדגיש שיש לאפשר לחקלאים למסוק את עציהם "עד הזית האחרון" (בג"ץ מוראר, פסקה 21 לפסה"ד). בעקבות זאת, נגרם לתושבים נזק כספי רב (התכתבויות בין עמותת "שומרי משפט" לבין יועמ"ש איו"ש בעניין זה מצ"ב כנספח ב').

17. השימוש הרב והגורף בצווי שטח צבאי סגור בשטחים הכבושים, לתכלית לא ראויה, מהווה הפרה ברורה של כללי המשפט הבינלאומי. כמו כן, שימוש כאמור בצווי שטח צבאי סגור עומד בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לאיו"ש ובניגוד לפסיקת בתי המשפט הישראליים, לרבות בג"ץ מוראר, בדבר הכללים והנהלים של השימוש בצו שטח צבאי סגור בשטחים הכבושים, וכן בדבר חובותיהם של כוחות הביטחון.

 

הפעלה לא חוקית של הצו – הפרת דרישות בסיסיות של שימוש בצו שטח צבאי סגור

18. מעבר לכך שלא הייתה תכלית חוקית שהצדיקה במקרה האמור הוצאתו של צו לסגירת השטח, הרי שכפי שעולה מתיאור האירוע מיום 8.2.2012, צו השטח הצבאי הסגור לא הוצג כראוי למשתתפים באירוע המתואר, וזאת חרף בקשותיהם החוזרות לעיין בצו, דבר אשר מנוגד לחובה המפורשת המוטלת על החיילים "להצגת הצו לכל דורש", ולהבאת תוכנו לידיעת כל השוהים בשטח שנסגר^[2].

19. אי הצגת הצו למשתתפי האירוע נשוא הפניה מנעה מהם גם לוודא את דבר התקיימות הדרישות הבסיסיות לעמידה בכללים להוצאת צו סגירת שטח, כפי שהובהרו במסמך עיקרי הדגשים המצורף כנספח לפניה זו.

20. בנוסף לאמור, וכמתואר לעיל, הפינוי הכפוי של המשתתפים מהשטח שהוכרז כסגור החל מיד עם ההכרזה על סגירת השטח, תוך שימוש באיומים ובדחיפות על ידי החיילים וכאשר הקצין בשטח מורה לחייליו "להוציא אלות" על מנת לסלק את המשתתפים מהאזור, מבלי שהם הוזהרו כראוי וכנדרש ומבלי שניתן להם פרק זמן סביר להתפנות. התנהלות זו חמורה במיוחד נוכח העובדה שמדובר באירוע נטיעות שקט ולא אלים.

21. מכאן שסילוק האנשים מהשטח נעשה ללא כל סמכות ותוך הפרה בוטה של חופש המחאה שלהם ושל הוראות היועץ המשפטי לאיו"ש באשר לאופן השימוש בצווי סגירת שטח.

 

שימוש מופרז ולא חוקי בכוח ובשלילת חירות

22. כאמור לעיל, ההכרזה על שטח צבאי סגור וסילוק המשתתפים מהאזור הייתה דרישה בלתי חוקית ובלתי סבירה, שכל מטרתה הייתה למנוע את אירוע הנטיעות הלגיטימי ולהרתיע את מי שביקשו לממש את זכותם לקניין ולחופש ביטוי. מכאן שכל הצעדים שנגזרו מההכרזה האמורה ננקטו שלא כדין ומהווים הפרה של חובות כוחות הביטחון.

23. כמו כן, מתיאור האירוע עולה כי במהלך סילוק המשתתפים מהאזור נעשה שימוש בכוח, באלות וברימוני הלם. השימוש באמצעים אלו במקרה דנא נעשה ללא כל הצדקה. שימוש שכזה, מהווה כשלעצמו שימוש פסול ובלתי חוקי בכוח המצוי בידי כוחות הביטחון. כך, גם הרחקתם של שני הפעילים ועיכובם על גג בית פרטי בהתנחלות טלמון, אינה אלא ניסיון מקומם ולא חוקי להרתיע את הפעילים ולמנוע מהם לסייע לתושבי הכפר לנטוע עצי זית באדמותיהם ולהביע את מחאתם הלגיטימית.

 

הפגיעה בחופש המחאה

24. זכות המחאה היא חלק בלתי-נפרד מחופש הביטוי. מעבר לחשיבות של חופש הביטוי לאדם המבקש לבטא דעה, ולמעמדו כזכות יסוד מרכזית על פי המשפט הבינלאומי^[3] והישראלי. להגבלה על חופש הביטוי יש השלכות מרחיקות לכת גם על זכויות אדם אחרות שכלולות בביטוי אותו מגבילים, ועל ההגנה והקידום של אותן זכויות.

25. לאור המעמד המיוחד של חופש הביטוי והזכות למחאה, ברי כי מחובתה של מדינת ישראל, ושל כוחות הביטחון הפועלים מטעמה, לכבד ולהגן על זכותם לחופש הביטוי והמחאה של התושבים הפלסטיניים כמו גם על זכותם של הפעילים המבקשים להשתתף בפעולות מחאה לא אלימות בשטחים הכבושים.

26. ברי, כי התנהלות כוחות הביטחון (הן חיילי צה"ל הן שוטרי מג"ב) כמפורט לעיל אינה עומדת בדרישות אלו.  כוחות הביטחון הפרו את חובתם האמורה הן על ידי שימוש פסול בצו שטח צבאי סגור הן בשימוש לא חוקי ולא מוצדק בכוח ובשלילת חירות.

27. לצערנו, האירוע המפורט במכתב זה הינו חלק ממציאות עגומה במסגרתה זכויותיהם של תושבי השטחים לחופש הביטוי ולחירות המחאה אינן מוכרות ונשללות מהם על-ידי הרשויות הישראליות. שלילה זו נעשית הן בחקיקה הצבאית הקיימת בגדה המערבית הן באופן התנהלות כוחות הביטחון אל מול הפגנות ופעולות מחאה בשטחים. מצב דברים זה מהווה הפרה ברורה של החובות החלות על ישראל לפי המשפט הבינלאומי, להגן על הזכות לחופש ביטוי ומחאה, כמו גם על הזכויות לביטחון אישי ולשלמות הגוף.

28. גישה זו חייבת להשתנות – הכלל צריך להיות שעל ישראל, ככוח הכובש, לאפשר מימוש מלא של חופש הביטוי והזכות להפגין ואין להגביל אותם או לפגוע בהם, אלא כאשר הפגיעה הצפויה באינטרס הביטחוני היא קשה וממשית, והסתברותה היא ברמה של וודאות קרובה.

 

סיכום

29. לפיכך ולאור האמור לעיל, נבקשך כדלקמן:

 א. לפתוח בחקירה מיידית ודחופה לבירור אופן התנהלותם של כל החיילים, שוטרים ושוטרי מג"ב שהיו מעורבים באירוע לעיל.

ב. נבקש לעמוד על יישום הנחיית מפקדים וחיילים בדבר חובותיהם הקונקרטיות להבטיח נגישות פלסטינים לאדמותיהם ומיצוי זכותם לקניין כמפורט בבג"ץ מוראר ובמסמך עיקרי הדגשים;

ג.ליצור ולהנחיל הנחיות ברורות לכל הכוחות על מנת למנוע הישנותם של אירועים כגון אלה.

30. נודה להתייחסותכם העניינית והמהירה לבקשתנו.

 

בכבוד רב,

מאיה קרן, עו"ד                                                                     נירה שלו, עו"ד

שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם                                 האגודה לזכויות האזרח

 

 

העתק:
תא"ל חגי מרדכי, מפקד אוגדת איו"ש, בפקס: 02-9970436
תנ"צ עמיתי לוי, מפקד מג"ב איו"ש, בפקס: 02-9977417
אל"מ אלי בר און, יועמ"ש איו"ש, בפקס: 02-9977326