בעקבות הפרסומים על פתיחה בחקירה נגד הארגונים "פרופיל חדש" ו"מטרה 21", בשל חומרים המופיעים באתרי האינטרנט שלהם, פנתה האגודה לזכויות האזרח למשנה לפרקליט המדינה, בדרישה שלא לפתוח בחקירה נגד הארגונים.
במכתב, מציינים עורכי הדין דן יקיר ולילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, כי ההחלטה על פתיחה בחקירה פוגעת קשות בחופש הביטוי, ועלולה להרתיע אנשים מלקיים בעתיד דיון חופשי סביב אחת הסוגיות המרכזיות לציבור הישראלי – השירות הצבאי. בשל כך, הניסיון לעשות שימוש במשפט הפלילי על מנת למנוע דיון בנושא הגיוס, מאיים באופן ממשי על הדמוקרטיה.
להלן המכתב במלואו.
16 בספטמבר 2008
לכבוד
מר שי ניצן
המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים)
פרקליטות המדינה
שלום רב,
הנדון: הוראתך לפתוח בחקירה נגד "פרופיל חדש" ו"מטרה 21"
קראנו בדאגה רבה על החלטתך – על דעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה – להורות על פתיחה בחקירה נגד הארגונים "פרופיל חדש" ו"מטרה 21" בשל חומרים שונים, המופיעים באתרי האינטרנט שלהם. מדובר בהחלטה, הפוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל, והיוצרת "אפקט מצנן" מסוכן, העלול להרתיע אנשים מלקיים שיח חופשי ומעמיק סביב אחת הסוגיות המרכזיות, המעסיקות את הציבור הישראלי – היא משמעויות והשלכות השירות הצבאי.
זכות האדם הבסיסית לחופש הביטוי כוללת את הזכות לערער על מוסכמות ולהשמיע דעות שאינן מקובלות. דווקא במדינת ישראל, בה השירות הצבאי תופס מקום מרכזי כל כך בהוויה האזרחית, חיוני לשמור על שיח חופשי ופתוח בנושא, המאפשר החלפה קולחת ונמרצת של דעות ומחשבות. הנימוק, המופיע בהחלטתך, לפיו יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאתרים של ארגונים אלה, בין השאר בשל "היקף, איכות, ויסודיות" החומרים המופיעים בהם, הוא נימוק בעייתי; משמעותו, לכאורה, שככל שביטוי פוליטי הוא אפקטיבי יותר, ראוי יותר לפעול נגדו.
אמנם סעיף 109 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אוסר על "הסתה להשתמטות". אולם אין כל מקום להשתמש באיסור זה כדי להשתיק דיון על אידיאולוגיה פציפיסטית או על שאלת השירות בצבא כערך בחברה הישראלית. במדינה דמוקרטית זו זכותו המובהקת של אדם לנסות לשכנע את חברו, כי אין זה מוסרי לשרת בצבא, או כי ראוי יותר להימנע משירות צבאי. הניסיון לעשות שימוש במשפט הפלילי כדי למנוע קיומו של דיון זה הוא ניסיון חמור, המאיים באופן ממשי על הדמוקרטיה.
אין חולק שזהו מעשה פסול לעודד אנשים למסור מידע כוזב לרשות כלשהי. יחד עם זאת, מבלי להיכנס לשאלה העובדתית אם כך בכלל ניתן להבין את החומרים, המופיעים באתרים, ראוי יותר כי מאמצי הפצ"ר ופרקליטות המדינה יושקעו בתיקון המעוות בהליך הטיפול בבקשות לפטור מטעמי מצפון למועמדים לגיוס, ולא ברדיפה אחר ארגונים, הפועלים לקידום שיח חופשי בנושאים אלה. על אף שהצבא אימץ מדיניות למתן פטור משירות לגברים מטעמי מצפון, בקשות נבחנות על ידי ועדה, שרוב חבריה הם קציני צבא, ומרבית הבקשות נדחות על ידה. מועמדים לשירות ביטחון, הטוענים ללא הצלחה לפטור מטעמי מצפון, נשלחים לכלא לחודשים ארוכים, מבלי שניתנת להם הזדמנות הוגנת להגן על חופש מצפונם.
לאור כל האמור לעיל אנו פונים אליך לבטל החלטתך ולהבטיח, כי אנשי ארגונים אלה לא ייחקרו בשל ניסיונם לעורר דיון ציבורי בנושא מרכזי וטעון זה.
בברכה,
לילה מרגלית, עו"ד
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
