חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010
מדינת ישראל אינה מאפשרת לערוך נישואים אזרחיים בשטחה, ולכן זוגות שדתם אינה מאפשרת להם נישואים בישראל או שאינם מעוניינים להינשא בטקס דתי, נאלצים לצאת ולהתחתן במדינות אחרות, או שמוותרים על זכותם להינשא.
חוק ברית הזוגיות הקים מרשם זוגיות נפרד עבור בי זוג כאלה, ומאפשר להם להירשם בו אם הם עונים על תנאים אלה: הם גבר ואישה בלבד, שניהם תושבי ישראל ובגירים, הם רשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת, הם אינם קרובי משפחה, הם אינם נשואים זה לזה ואיש מהם אינו נשוי לאדם אחר. החוק הסמיך את שר המשפטים למנות את רשם הזוגיות שינהל את המרשם, ולצורך כך הקנה לו סמכויות חקירה, והסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לעסוק בכל הנוגע למעמד זה.
האגודה לזכויות האזרח, כחלק מקואליציה רחבה של ארגוני הפורום למען בחירה חופשית בנישואין, התנגדה להצעת החוק, הפוגעת בזכות לשוויון ובחופש הדת: לעמדת הארגונים, ההצעה לא נותנת מענה אמיתי לבעיית מנועי החיתון בישראל, מפלה את קבוצת חסרי הדת בישראל, ואינה מהווה פריצת דרך אמיתית בדרך לחקיקה מודרנית המסדירה את נושא הנישואין והגירושין בישראל, באופן שיבטיח לכל אדם במדינת ישראל זכות לבחור בן זוג ולהינשא על פי צו מצפונו. עיקרי הטענות:
- ההצעה יוצרת גטו משפטי לקבוצת חסרי הדת.
- הפתרון המוצע רלוונטי רק לבני זוג ששניהם חסרי דת הנישאים זה לזו, ולכן נותן פתרון רק לכ-170 זוגות בשנה, שהם 3.8% מהזוגות הישראלים הנישאים בחו"ל מדי שנה.
- ההצעה מחזקת את שליטת הממסד הדתי בחיי הפרט, שכן כל זוג יאלץ קודם לרישום לערוך בירור ברבנות של היותו "חסר דת", ואף לאחר הרישום יכול בית דין דתי לדרוש לבטל הרישום אם הוא סבור שמי מהם כן שייך לדת כלשהי.
- הנרשמים בברית הזוגיות לא יהיו זכאים למלוא הזכויות הניתנות לזוגות נשואים ואף לזוגות ידועים בציבור. הצעת החוק שוללת לחלוטין הקלות במתן מעמד בישראל הניתנות לבני-זוג נשואים ולידועים בציבור. בכך הופך הרישום במרשם הזוגיות להסדר מפלה ומקפח.
- הסטאטוס המשפטי של הזוגות אינו ברור ולכן הם יתקלו בקשיים לגבי מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם בהגיעם לארצות אחרות.
סטאטוס: החוק אושר במליאה במרץ 2010, ונכנס לתוקף בספטמבר אותה שנה.
עמדת הפורום למען בחירה חופשית בנישואין, מרץ 2010
עמדת הפורום למען בחירה חופשית בנישואין, יולי 2009
