14 במאי, 2008
לכבוד
תת ניצב עו"ד שאול גורדון
היועץ המשפטי
משטרת ישראל
המטה הארצי
ד ח ו ף
שלום רב,
הנדון: שיטות גבייה חדשות ובלתי חוקיות בירושלים המזרחית
1. אנו פונים אליך בדחיפות בעניין שיטות חדשות ובלתי חוקיות, בהן נוקטת לאחרונה משטרת ישראל כדי לאלץ חייבים מירושלים המזרחית לשלם את חובותיהם לרשויות ולחברות שונות.
2. כידוע, בפני בית המשפט העליון תלויה ועומדת עתירתנו נגד השימוש במחסומי דרכים לצורך גביית חובות לרשויות המדינה (בג"צ 6824/07 ד"ר עאדל מנאע נ' רשות המסים). השימוש בפרקטיקה זו נעשה עד לאחרונה תכופות בירושלים המזרחית, אולם מאז הדיון, שהתקיים בעתירה זו בחודש פברואר השנה – בו ביקרו שופטי בג"ץ את השימוש בכלי זה ואמרו מפורשות, כי הוא מהווה שימוש לרעה בסמכות המשטרה וגורם לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם – הופסק השימוש במחסומים לגביית חובות, לפחות עד להכרעה בעתירה.
3. ואולם בימים האחרונים קיבלנו תלונות שונות, המצביעות על כך, כי משטרת ישראל שבה לסייע לרשויות ולחברות שונות, המבקשות לגבות חובות מתושבי ירושלים המזרחית. לשם כך, החלה המשטרה להשתמש בשני אמצעים נוספים ושונים:
א. הקמת מחסומי דרכים ומעצר חייבים – בימים 12,7,6 ו-13 למאי הציבה המשטרה מחסומי דרכים בשתי דרכי הגישה לשכונת עיסוויה. במחסומים אלה ערכה המשטרה בדיקות לכל העוברים בהם, כולל הולכי רגל. מתלונות שקיבלנו עולה, כי חלק מן התושבים התבקשו להתלוות לשוטרים לתחנת המשטרה ברחוב סלאח א–דין בירושלים. בבואם לתחנה הודיעו להם השוטרים, כי יש נגדם צו של ההוצאה לפועל בגלל חוב כזה או אחר. בין היתר, דובר על חובות לחברת בזק, לחברת סלקום ולחברת הביטוח קרנית. השוטרים הודיעו לתושבים, כי עליהם לשלם את החוב בדחיפות ואם לא הם עצורים או יעצרו בקרוב.
כך, למשל, ארע ל-מ' אבו אל-ח' מעיסוויה, אשר נעצר במחסום בעיסוויה ביום 7.5.08 ונלקח לתחנת המשטרה בסלאח א-דין בגלל חוב של 1,800 שקלים לחברת בזק. שוטר בשם קובי הודיע לו, כי הוא עצור עד אשר ישלם את החוב. אישתו של אבו אל-ח' הגיעה לתחנת המשטרה עם הכסף ומסרה אותו לשוטר בשם נהדי, אשר שילם את החוב בסניף הדואר הסמוך. בעקבות התשלום, שוחרר אבו אל-ח' מהמעצר.
גם א' ח' ע' נעצר במחסום בעיסוויה ביום 6.5.08 ונלקח לתחנת המשטרה בסלאח א-דין בנימוק שהוא חייב 70,000 שקלים לחברת קרנית. לדבריו, לא הוצג בפניו כל מסמך, המעיד על אופי החוב ומעמדו בהוצאה לפועל, ולא היה נוכח במקום נציג של ההוצאה לפועל, ונאמר לו כי עליו לשלם את החוב מיידית אחרת ייעצר בקרוב, לאחר שיגיע צו מאסר נגדו מלשכת ההוצאה לפועל בנתניה. לאחר מכן, הוא שוחרר לביתו.
יצוין, כי כאשר התלוננו התושבים על הצבת המחסומים בעיסוויה בפני השוטרים המבצעים במקום, נאמר להם, כי המחסומים מבוצעים כעונש על יידוי אבנים מצידם. בין היתר, אמר השוטר מ' ב' לתושבים ביום 12.5.08: "אתם תפסיקו לידות אבנים ואנחנו נפסיק לעשות את זה". שוטר מג"ב בשם טרודי חזר על דברים דומים.
ב. הזמנה במרמה של חייבים למשטרה ועיקול כלי רכבם – מתלונות שקיבלנו עולה, כי תושבים מירושלים המזרחית קיבלו שיחות טלפון ממי שהזדהו כשוטרים, אשר ביקשו מהם באמתלות שונות להגיע למקום מפגש מסוים. כאשר הגיעו, נאמר להם כי יש להם חובות לעיריית ירושלים, כי עליהם לשלמם בו במקום, וכי עד התשלום כלי רכבם מעוקל. התושבים נאלצו ללכת ולשוב עם סכום החוב על מנת לשחרר את הרכב.
כך, למשל, ארע לר' ע' משועפאט ביום 1.5.08. הוא קיבל שיחת טלפון ממי שהזדהה כשלומי מהמטה הארצי, אשר ביקש ממנו להגיע עם רכבו למטה הארצי. הנימוק שניתן לו היה, שלפי המידע שבידי המשטרה הרכב נגנב ויש לבדוק את הנושא. ע' שלח את אביו בן ה-65, אשר החזיק ברכב. כאשר הגיע האב למטה הארצי הוא פגש בשוטר, אשר הציג בפניו צו חיוב של ההוצאה לפועל לתשלום חוב ארנונה בסך 7,720 שקלים, והודיע לו כי הרכב מעוקל עד לתשלום החוב. השוטר הסכים להסיע את האב לשכונה כדי שזה יוכל להשיג את הכסף. לאחר שדבר זה נעשה והאב שילם את החוב, שוחרר כלי הרכב.
אזעקה טלפונית דומה נעשתה גם במקרה של מ' אבו ס' מסילואן. ביום 20.3.08 התקשר אליו מי שהזדהה כשוטר, ואמר לו, כי כלי רכבו היה מעורב בתאונה בגבעה הצרפתית בירושלים. אבו ס' הכחיש את הדבר, אולם השוטר הודיע לו, כי יש לבדוק את העניין, ועל כן דרש ממנו להביא את רכבו לבדיקה למחסום חיזמה בכניסה לפסגת זאב ואף נתן לו את מספר הטלפון שלו לשם כך. אבו ס' הגיע למקום עם חבר, ושם המתינו לו שני שוטרי מג"ב. אלו הודיעו לו, שיש לו חוב בסך 5,000 שקלים בגין דוחות חנייה, ועל כן הם מעקלים את רכבו. הוא התבקש לנסוע עימם לתלפיות, שם הושאר הרכב, ולאבו ס' נמסר חשבון לתשלום. בהתאם להוראות שקיבל, הוא הסדיר למחרת את תשלום החוב בתחנה המרכזית ורכבו הוחזר לו.
4. כידוע, פעולות הגבייה של רשויות השלטון חייבות להיערך על פי ההסדר הקבוע בחוק, בין אם לפי ההסדר הקבוע בפקודת המסים (גביה) ובין אם לפי ההסדר, המותווה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
5. מעורבותה של משטרת ישראל בהליכי גבייה אלו מוגדרת ומוגבלת להוראות הדין: לפי פקודת המסים (גביה) יכול שוטר להתלוות לגובה מס, המבקש לעקל מיטלטלין בחצרי החייב (סעיף 5(4) לפקודה); לפי חוק ההוצאה לפועל מופקדת המשטרה על ביצוע צווי הבאה בפני ראש ההוצאה לפועל וצווי מאסר (סעיפים 69יב ו-74טז), כאשר הביצוע אמור להיעשות בידי יחידה מיוחדת של משטרת ישראל (סעיף 74יט).
6. הדין אינו מתיר למשטרת ישראל לסייע בגביית חובות בכל דרך אחרת, ועל כן ברי, כי הפרקטיקות המתוארות מעלה מהווה חריגה מסמכותה של המשטרה ומהוות שימוש לרעה בכוח הניתן לה.
7. משטרת ישראל אינה מוסמכת להקים מחסומים בדרכים על מנת לאתר חייבים ואינה יכולה לבצע עיכובים המוניים ושרירותיים של תושבים על מנת לברר אם עומדים נגד התושבים המעוכבים חובות. היא אינה יכולה לקחת עימה תושבים לתחנת המשטרה כדי לדרוש מהם לשלם את חובם. המעצר והאיום במעצר אם לא יעשו כן, מהווים הפרה של הדין הפלילי. ברי, כי ביצוע פרקטיקה זו כעונש וכאמצעי נקם באוכלוסיה מהווה הפרה בוטה של הדין.
8. בדומה לכך, עוברת המשטרה על החוק כאשר היא דורשת מתושבים להגיע עם כלי רכבם לנקודות מפגש בטיעונים שאינם אמת, וכאשר היא מעקלת כלי רכב של חייבים על אם הדרך.
9. השימוש באמצעים אלה מביא לשורה של פגיעות בתושבים: בכבוד האדם שלהם, בזכותם לחופש תנועה, בזכותם להליך הוגן ובזכותם לפרטיות, וכן לפגיעה בזכויותיהם ובמרקם החיים של כלל תושבי ירושלים המזרחית. הפעילות המתוארת מהווה חריגה ברורה מסמכות ומעלה חשד לשימוש לרעה פסול ומפלה בסמכויות השיטור.
10. לאור כל האמור לעיל, נבקשך:
א. להורות לאלתר על הפסקה מיידית של השימוש באמצעים המתוארים מעלה.
ב. לחקור ולמצות את הדין עם האחראים לפעילויות בלתי חוקיות אלה.
11. נודה לתשובתך בדחיפות, על מנת לייתר פנייה לערכאות משפטיות.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
