האגודה פנתה ליועץ המשפטי בעקבות חקירתו של עובד "רופאים לזכויות אדם" בשב"כ: זימונו של עובד ארגון זכויות אדם לחקירה בשל מה שמוגדר כפעילות פוליטית במסגרת הארגון מסמל חציית קו אדום ביחס השב"כ לארגוני זכויות אדם, וביחסו לחופש ההתארגנות ולחופש הביטוי.
5 ביוני, 2008
לכבוד
מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
סלאח א-דין 29
ירושלים
שלום רב,
הנדון: התערבות השב"כ בעבודתה של עמותת רופאים לזכויות אדם
אנו פונים אליך במחאה חריפה נגד הניסיון הפסול והמקומם של השב"כ להתערב בפעילותה של עמותת רופאים לזכויות אדם, באמצעות זימונו של מר סלאח חאג' יחיא, מנהל המרפאות בארגון, לחקירה של השב"כ. אופן זימונו של מר חג'-יחיא לחקירה, וכן השאלות והמסרים שהועברו לו במהלכה מלמדים, כי מטרתה של החקירה הייתה להשפיע באופן פסול ובלתי-חוקי על הפעילות של הארגון, תוך ניסיון להפחיד את מר חג'-יחיא ממעורבות בפעילות ארגונית בעלת אופי "פוליטי".
עמותת רופאים לזכויות אדם היא ארגון זכויות אדם, הנאבק למען הגנה על הזכות לחיים, ועל אחד מהיבטיה החשובים, הלא היא הזכות לבריאות, הן בישראל והן בשטחים הכבושים. כחלק מפעילותה למען הגנה על הזכות לחיים והזכות לבריאות, ארגנה העמותה בהזדמנויות שונות ביקורים של משלחות רופאים, החברים בעמותה, כדי לעמוד על חומרת המשבר ההומניטרי בעזה, וכדי לספק שירותי רפואה לחולים בבתי החולים המרכזיים שם.
כפי שנמסר לנו מרופאים לזכויות אדם, ביום 17.4.08 אישר מת"ק עזה כניסתה של משלחת נוספת מטעם העמותה לרצועה, אך במקביל נאסרה כניסתו של מר חג'-יחיא עם המשלחת "מנימוקים ביטחוניים". בעקבות פנייתנו של ח"כ חיים אורון לראש השב"כ, בדרישה לדעת מהם הנימוקים, העומדים בבסיס איסור כניסתו של מר חג'-יחיא לעזה, נמסר ביום 14.5.08, כי מניעה זו תוסר באם יתחייב מר חג'-יחיא שלא לעסוק בעניינים פוליטיים בביקוריו בעזה, ויתמקד אך ורק בעניינים הומניטריים. באותו יום הגיעה ניידת משטרה לביתו של מר חג'-יחיא ומסרה לידי הוריו זימון לחקירה ליום המחרת.
העובדה שמר חג'-יחיא קיבל את הזימון לחקירה באותו היום מלמדת, כי החקירה קשורה באופן הדוק עם התשובה הפסולה שהתקבלה בעניינו, לפיה כניסתו לעזה תאושר בתנאי שיחדל מפעילות בעלת אופי פוליטי. מר חג'-יחיא התייצב לחקירה במועד הנקוב, ובמהלכה הוא נשאל שאלות רבות על הפעילות של העמותה, לרבות על מקורות המימון שלה, המשכורות של עובדיה, ועל הרופאים החברים בה. העובדה, כי השב"כ בחר לחקור דווקא עובד ערבי ביחס לפעילות העמותה, שהינו יותר פגיע משאר חברי הצוות היהודים או מצוות הרופאים הבכירים בעמותה, מעוררת חשש כבד לגבי המניעים האמיתיים, שעמדו מאחורי חקירה טורדנית ובלתי חוקית זו.
מעבר לשאלות הכלליות אודות הפעילות של העמותה, מר חג'-יחיא נשאל לגבי התבטאויותיו בתקשורת ולגבי חברותו באגודת אל אקצא ולגבי חברותו בתנועה האיסלמית. כן הוצגו בפניו תצלומים של ביתו, ונמסר לו, כי פרטים אודות חייו האישיים ידועים לשב"כ, והוא נדרש למסור את מספרי הטלפון שלו לחוקר. עם סיום החקירה הוא נשאל על-ידי אחד החוקרים: "אכפת לך אם אתקשר אליך מדי פעם"?
בפתח הדברים נדגיש, כי זימון עובד ארגון זכויות אדם לחקירה של השב"כ בשל מה שמוגדר על ידי השב"כ כפעילות פוליטית במסגרת הארגון מסמל חציית קו אדום ביחסו של השב"כ לארגוני זכויות אדם, וביחסו לחופש ההתארגנות ולחופש הביטוי, שהינם מערכיה הבסיסיים של דמוקרטיה. ארגוני זכויות אדם ממלאים תפקיד חשוב ביותר בהגנה על זכויות אדם ברמה המקומית והבינלאומית כאחד. ההכרה הבינלאומית בתפקידם החיוני של ארגונים אלה בהגנה על זכויות האדם מתבטאת במסמכים בינלאומיים רבים. כך, למשל, בדו"ח, שהוגש מטעם ה- Special Representative of the Secretary General on Human Rights Defenders, לעצרת הכללית של האו"ם נאמר:
Exposing human rights violations and seeking redress for them is largely dependent on the degree of security enjoyed by human rights defenders.
הדו"ח מקדיש פרק מיוחד לפגיעה הפסולה בפעילותם של ארגוני ופעילי זכויות אדם על-ידי שירותי הביון, ומונה שורה ארוכה של הטרדות, המאפיינות פגיעה פסולה זו כדלקמן:
"Files are systematically maintained on activists and members of NGOs. Fears have been expressed by human rights activists in some countries that information in these files is leaked or shared [?] Many human rights defenders and members of their families are constantly followed and watched in very obvious ways [?] Offices of NGOs are placed under surveillance and in some cases it is reported that the premises are filmed to monitor all visitors. [?] Mail and faxes are commonly intercepted, Internet facilities cut off and telephones tapped [?] Members of human rights NGOs are frequently summoned by intelligence agencies and questioned both on the information they publish and their activities. Human rights defenders are also very often threatened by intelligence services with arrest or prosecution before they publish any report on human rights or on sensitive issues" UN Doc. A/56/341.
זימונו של מר חג'-יחיא לחקירה של השב"כ, העברת מסר ברור, כי צעדיו וחייו האישיים נמצאים תחת השגחה מתמדת של השב"כ, והשמעת איומים גלויים וסמויים ביחס ל"גלישתו" של הארגון "לפעילות פוליטית", ממקמים את ישראל ברשימת המדינות, המתנכלות לארגוני זכויות האדם ולפעיליהם, בדומה למדינות שדרכי פעילותם הפסולות תוארו לעיל בדוח שהוגש לעצרת הכללית של האו"ם.
לא שמענו, כי במדינה דמוקרטית ומתוקנת שירותי הביטחון מופקדים על קביעת תחום עיסוקם של ארגוני זכויות אדם, וקביעת המנדט שהם רשאים לאמץ לעצמם. תפקידיו של השב"כ קבועים בסעיף 7(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002:
השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה חתרנות, ריגול וחשיפת סודותהמדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין.
קביעת תחום פעילותם של ארגוני זכויות האדם וקביעת המנדט, שהם צריכים לאמץ לעצמם, אינם נמנים עם יעדי השב"כ ועם תפקידיו. הניסיון להתערב במנדט העמותה ולאיים על עובדיה הוא מקומם, בלתי חוקי ובלתי דמוקרטי.
נבקש להבהיר את המובן מאליו, כי כל עיסוק בהגנה על זכויות האדם ובקידומן הוא עיסוק פוליטי מובהק במובן הרחב של המונח, וכי השב"כ או כל רשות מינהלית אחרת אינם רשאים להתנכל ולהפריע לעבודתם של ארגוני זכויות אדם, בתואנה כי פעילותם גלשה לתחום הפוליטי. החוק אוסר על פעילות ארגונית בעלת גוון מפלגתי, אך בוודאי שאינו אוסר ואף זה בלתי אפשרי לאסור על פעילות בעלת אופי פוליטי.
לבסוף נדגיש, כי מדינה, המתיימרת להיות דמוקרטית, אינה יכולה לסבול שיטות חקירה, שליטה ופיקוח על ארגוני זכויות אדם מעין אלה שנוקט בהן השב"כ, המזכירות את הנעשה במשטרים טוטליטריים. על כן נבקשך להנחות את גורמי השב"כ להפסיק לאלתר את מסע ההטרדה וההפחדה נגד פעילי זכויות אדם, ולהנחות אותם לגבי גבולות האסור והמותר בעניין מעורבותו של השב"כ בפעילותם של ארגוני זכויות האדם בישראל.
בכבוד רב,
עו"ד רחל בנזימן
מנהלת כללית
נכתב בסיוע עו"ד סוניה בולוס
תשובת המשנה לפרקליט המדינה, ספטמבר 2008
