לעצור את מכרז הנדל"ן במתחם השוק הסיטונאי עד אשר יתוקן

בעקבות הפרסומים על כוונת יזמים להקים במתחם השוק הסיטונאי בת"א פרויקט סלקטיבי לאנשי הייטק ושוק ההון, דורשת האגודה מהעירייה לקבוע בתנאי המכרז איסור על אפליה ועל קיומה של ועדת קבלה, וכן לחייב הקצאה של אחוז מסוים מהדירות במתחם לאוכלוסיות מעוטות יכולת

בעקבות הידיעות האחרונות על פרסום המכרז לבנייה במתחם השוק הסיטונאי בתל-אביב, ועל כוונתם של יזמים להקים במקום פרויקט מגורים המיועד לאנשי הייטק ושוק ההון בלבד, אשר במסגרתו תפעל גם ועדת קבלה, פנתה האגודה לזכויות האזרח לעיריית תל-אביב בתביעה להשהות את המכרז ולתקנו, כך שיאסור על אפליה ועל קיומה של ועדת קבלה כלשהי במסגרת הפרויקט.

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "ועדות קבלה הן שם קוד לסלקציה בוטה ולעתים גזענית. הניסיון בישובים הקהילתיים מראה כי ועדות הקבלה נוטות לדחות ערבים, אנשים עם מוגבלויות, מזרחיים, משפחות חד הוריות ואחרים, תוך שימוש בנימוק העמום של 'התאמה חברתית'. לכן הפרקטיקה הזו היא פשוט לא חוקית. הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר בשטח ציבורי בעיר".

בנוסף, דורשת האגודה מהעירייה לחייב בתנאי המכרז שבמסגרת תכנית הבנייה במתחם תוקצה כמות מסוימת של דירות לדיור בהישג יד עבור מעוטי יכולת, כפי שקובעת תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). על פי תמ"א 35, כל תכנית מתאר לחידוש עירוני צריכה לקבוע מה יהיה ההיקף המתאים של דיור בהישג יד, אך במתחם השוק הסיטונאי הדבר לא נעשה.

להלן המכתב במלואו.

13 במאי, 2008

לכבוד
מר רון חולדאי
ראש העיר תל-אביב

לכבוד
גב' גילה אורון
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה

שלום רב,

הנדון: המכרז לבנייה במתחם השוק הסיטונאי

1. הריני לפנות אליכם בעניין המכרז, העומד להתפרסם בשבועות הבאים, לבנייה במתחם השוק הסיטונאי בלב תל-אביב (תא/3001 "ככר השוק"), מתחם שחלקו בבעלות העירייה.

2. על פי פרסומים באמצעי התקשורת, אחת החברות המתחרות במכרז מעוניינת להקים במקום בנייני מגורים לאנשי היי-טק בלבד, שיתקבלו באמצעות ועדת קבלה. כמו כן, נראה כי בפרויקט העצום, המשתרע על 117 דונם של אדמות, ובו מתוכננות 1,800 יחידות דיור, אין כל הקצאה של דירות למכירה או להשכרה במחיר בר השגה לאוכלוסיות מוחלשות, כנדרש בתמ"א 35. אבקש לעצור את פרסום המכרז עד לתיקון הליקויים, כמפורט להלן:

יש לאסור ועדת קבלה

3. אנו מבקשים להשהות את פרסום המכרז עד לתיקונו, כך שתנאיו יאסרו קיומה של ועדת קבלה או אפליה בקבלה למגורים בפרויקט. לעירייה, כרשות ציבורית, אסור לתת יד לאפליה כה בוטה.

4. עצם קיומה של ועדת קבלה לקבלה למגורים הוא פסול מכול וכל, למעט במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, בהם הדבר נועד להגן על קהילת מיעוט, שההסתגרות מפני קבוצת הרוב הינה תנאי שאין בלתו לשמירה על קיום הקהילה ותרבותה. ועדות קבלה, שהונהגו בישובים קהילתיים, למשל, היוו כר לאפליה של קבוצות רבות. בשם קריטריונים כמו "התאמה חברתית" נדחתה קבלתם של ערבים, אנשים עם מוגבלויות, יוצאי עדות המזרח, משפחות חד הוריות וכדומה. ועדת קבלה היא פסולה בפני עצמה.

5. חשוב לציין, כי לאחר מאבק משפטי נאסר על ישוב, שבו יותר מ-500 יחידות דיור, לקבל תושבים באמצעות ועדת קבלה, ובימים אלו דן בג"ץ בעתירות, שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות אדם נוספים, נגד עצם האפשרות לקיים ועדת קבלה גם בישובים קטנים יותר. כך או כך, ברור שבפרויקט שבנדון, שאינו ישוב קהילתי מבודד, אלא פרויקט עירוני, שבו צפויים להיות 1,800 יחידות דיור, אין מקום לוועדת קבלה.

ר' החלטה מס' 1015 של מועצת מקרקעי ישראל (1.8.2004); בג"ץ 3552/08 קמפלר נ' מינהל מקרקעי ישראל.

6. לפיכך יש להבטיח במכרז, כי מכירת הדירות תיעשה בצורה שוויונית. יש להבטיח, כי הדירות יוצעו למכירה לציבור הרחב, וכי לכל אחד תהיה זכות שווה להתחרות על הדירות בפרויקט.

יש להקצות אחוז מסוים של יחידות דיור ל"דיור בהישג יד"

7. קריטריון של מחיר יהווה בעצמו מחסום בפני אוכלוסיות מוחלשות, אשר אין להן את המשאבים להתחרות על דירות אלו. לצורך כך, יש לשנות את תנאי המכרז כך שאחוז מסוים מהדירות יוקצה להשכרה או למכירה במחיר מסובסד עבור קבוצות אוכלוסיה מוחלשות, לפי קריטריון הכנסה, בפיקוח העירייה. הדבר מתבקש מהוראות תמ"א 35.

8. לפי סעיף 14.4 לתוכנית המתאר הארצית 35, תוכניות מתאר לחידוש עירוני יכללו הוראות בדבר "ההיקף המתאים של דיור "בהישג יד" לאוכלוסיות חלשות". סעיף זה נוצר כדי להוות הגנה לזכות לדיור של תושבים מאוכלוסיות מוחלשות, אשר נדחקים מהמטרופולינים הגדולים כתוצאה מהליכי השוק, ולמנוע ערים לעשירים בלבד. הדבר נחוץ כדי להבטיח את הזכות לדיור נאות ובהישג יד גם למי שאינו בעל אמצעים רבים, וכדי להבטיח אינטרסים חברתיים חיוניים, כמו צמצום פערים חברתיים.

9. את הוראות תמ"א 35 אין להותיר ריקות מתוכן, ויש לצקת בהן תוכן ממשי. במקרה זה הצורך בדיור בהישג יד כלל לא נשקל בעת תכנון המתחם, אף שברור כי יש צורך דחוף בדיור בהישג יד בתל-אביב. על כן, נפל פגם מהותי בהחלטת מוסדות התכנון לתכנן את הפרויקט בלי לכלול בו הוראות בדבר דיור בהישג יד. את הפגם הזה ניתן לתקן בשתי דרכים: האחת – תיקון תוכנית המתאר, השנייה – הוספת הוראות מתאימות במכרז.

10. במידה ולא תתוקן תוכנית המתאר, נבקש כי ייקבעו במכרז הוראות מתאימות בדבר מספר יחידות הדיור, שיהיו למטרת דיור בהישג יד לאוכלוסיות מוחלשות, לפחות חלקן להשכרה, וכי ייקבעו קריטריונים ברורים לגבי איכלוס יחידות דיור אלו לפי מבחני הכנסה, ובפיקוח העירייה.

11. לאור כל האמור, אנו מבקשים כי פרסום המכרז ייעצר עד לתיקון הפגמים. נודה לתשובתכם במהרה, לפיה נשקול המשך צעדינו.

בכבוד רב,

גיל גן-מור, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,דיור בר השגה,הזכות לדיור,הזכות לדיור - סגרגציה ואפליה,הזכות לכבוד,הזכות לשוויון,זכויות אזרחיות,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.