פגיעה בזכות לחופש הביטוי והמחאה בראשון לציון

האגודה לזכויות האזרח פנתה לראש עיריית ראשון לציון ולמפקד מחוז מרכז במשטרת ישראל בדרישה לבטל קנסות שניתנו לתושבי העיר בגין נשיאת שלטי מחאה באירוע ציבורי. מדובר בפגיעה בזכות היסוד של האזרחים לחופש הביטוי והמחאה. להלן המכתב שנשלח לראש העירייה ולמפקד המחוז.

 

6 בנובמבר 2011

 

 

לכבוד

מר דב צור
ראש עיריית ראשון לציון

 

ניצב בנצי סאו
מפקד מחוז מרכז, משטרת ישראל

 

שלום רב,

 

הנדון: דרישה דחופה לביטול הודעות תשלום קנס שניתנו תוך שימוש לרעה בחוק העזר לשמירת הסדר הניקיון

 

 

הריני לפנות אליכם בעקבות הפגיעה בחופש הביטוי של תושבי ראשון לציון במהלך אירועי פסטיבל ראשון לציון. ביום 17.10.11, שוטרים בסיוע הפיקוח העירוני של עיריית ראשון לציון, מנעו ממספר תושבי העיר שנשאו שלטי מחאה להיכנס למתחם הפסטיבל, דרשו מהם להתפנות מאזור הכניסה לפסטיבל, והטילו עליהם קנסות בעקבות נשיאת שלטי מחאה וחלוקת פליירים.

 

אנו דורשים כי העירייה תבטל את הקנסות שהוטלו על תושבי העיר, הן משום שכלל לא נעברה עבירה והן משום שמדובר בהתנכלות לחופש הביטוי באמצעות ניצול לרעה ואכיפה סלקטיבית של סמכויות הפיקוח העירוני, תוך התעלמות מוחלטת ממעמדו החוקתי של חופש הביטוי והבנה לקויה של הוראות חוק העזר לראשון לציון (שמירת הסדר והניקיון), התשמ"ט-1988 (להלן: "חוק העזר לראשון לציון").

 

1. ביום ה-17.10.11 בסביבות השעה 21:30 בערב הגיעו כשבעה אנשים מפעילי המחאה החברתית בראשון לציון למתחם "פסטיבל ראשון לציון" שנערך במרכז העיר, בשטח ציבורי שגודר מטעמי ביטחון. הפעילים ביקשו להזכיר לציבור כי המחאה טרם השיגה את כל מטרותיה וכי היא ממשיכה להתקיים. למטרה זו נשאו הפעילים שלטים עשויים מקרטון בגודל של חצי מטר מרובע לערך על גביהם נכתב: "המחאה נגמרה, הכל בסדר", "המחאה נגמרה, אין עובדי קבלן" ו- "המחאה נגמרה, יש דיבור ציבור".

 

2. שוטרים שעמדו בכניסה למתחם הפסטיבל ברחוב הכרמל, אמרו לפעילים כי בהתאם להנחיות שניתנו להם, הפעילים אינם רשאים להיכנס לפסטיבל מכיוון שהם נושאים שלטים. עוד טענו השוטרים, כי מדובר באירוע "פרטי" של עיריית ראשון לציון ולכן היא רשאית למנוע את כניסת הפעילים למתחם הפסטיבל. ניסיונותיהם של הפעילים להסביר לשוטרים שמדובר בפסטיבל הפתוח לציבור הרחב, וכי אין כל סמכות חוקית למנוע מהם את הכניסה אליו לא הועילו, והפעילים החליטו לעזוב את המקום ולהביע את מחאתם במקום אחר.

 

3. הפעילים הקיפו את מתחם הפסטיבל, ונעמדו באזור כניסה אחרת למתחם ברחוב רוטשילד פינת ז'בוטינסקי. הם המשיכו להחזיק בשלטי המחאה וחילקו לעוברים ושבים פליירים המזמינים אותם להשתתף בהפגנה שתיערך ב-29.10.11. דא עקא, גם הימצאותם של הפעילים מחוץ למתחם הפסטיבל הפריעה לשוטרים ולפקחי העירייה, והפעילים נדרשו לעזוב את המקום. שוטר בשם שלומי הרוש אף פנה לפעילים ואיים עליהם שאם יסרבו להתפנות, ייתנו להם קנס בגין עמידה על הכביש. בהקשר זה, חשוב לציין שהכביש עליו עמדו הפעילים היה חסום לתנועה בשל הפסטיבל והלכו עליו אנשים רבים שהגיעו לפסטיבל ויצאו ממנו. עוד חשוב לציין שהפעילים עמדו במרחק של כשלושים מטרים מהכניסה לפסטיבל, הם לא חסמו אותה ובוודאי שלא הפריעו לתנועת ההולכים בכביש (ראו תיעוד מצולם של האירועים באתר youtube, http://www.youtube.com/watch?v=C4hiEVBE8wQ).

 

4. לאחר מספר דקות נוספות, שוטר בשם מיכה ניגש לשני פעילים, ד"ע וש"א, וביקש מהם להתלוות אליו לסמטה צדדית. בסמטה זו, מסר להם שוטר אחר שאם קבוצת הפעילים תסרב להתפנות, הם עלולים להיעצר מכיוון שמדובר בהתקהלות בלתי חוקית. למותר לציין, כי מדובר בטענה משוללת כל יסוד שכן המחאה בעניינו לא הייתה בגדר "אסיפה" או "תהלוכה" הטעונה רישיון לפי פקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971, ובוודאי שלא היה בה כדי להקים כל יסוד סביר לחשש שיופר השלום. על מנת לבטא את רצינות כוונותיו נתן השוטר לשני הפעילים דו"חות עירוניים בגין השלכת בדל סיגרייה ואז אפשר להם לחזור לרחוב הראשי.

 

5. לאחר מכן, לקח השוטר שלומי הרוש תעודות זהות של ארבעה פעילים אחרים ולאחר כעשרים דקות נתן לשלושה פעילים, ר"כ, א"א, ומ"א, דו"חות בגין הצגת שלט ללא רישיון, ולפעיל נוסף, ל"פ, נתן דו"ח בגין חלוקה של מודעות במקום ציבורי. חשוב לציין שהדו"חות אמנם חתומים על ידי הפקחים מקרוב רוסלן ושמעון בלום, אך בפועל השוטר הרוש הוא שנתן אותם ואילו הפקחים החתומים כלל לא דיברו עם הפעילים וגם לא זיהו עצמם בפניהם (העתקי  הדו"חות מצ"ב כנספח 1).

 

6. התנהלות השוטרים והפקחים של העירייה, שמנעו מהפעילים להיכנס למתחם הפסטיבל ונתנו להם דו"חות בנסיבות המפורטות לעיל, מהווה שימוש בסמכות בניגוד להוראות הדין, מבלי שהתגבשו נסיבות המקנות את הכוח וההצדקה להפעלתה. למצער, מדובר בניצול לרעה ואכיפה סלקטיבית של החוק ושל סמכויות השיטור והפיקוח העירוני שכל מטרתה להתנכל לאזרחים המבקשים לממש את זכות היסוד שלהם לחופש הביטוי והמחאה, לנסות להרתיע אותם ולהשתיק את מחאתם.

 

7. בראש וראשונה יסודן של הודעות הקנס בהבנה לקויה של חוק העזר לראשון לציון, שכן אין בחוק העזר כל הוראה האוסרת על נשיאת שלטים בשונה בתלייתם, ובוודאי שהוראות חוק העזר לא נועדו לאסור נשיאת שלטי מחאה והפצת דעות בדרך של חלוקת פליירים כפי שנעשה בנסיבות המפורטות לעיל.

 

8. כאמור, שלושה מהפעילים קיבלו הודעת קנס בשל "הצגת שלט ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון". סעיף 83(א) לחוק העזר שכותרתו "רישיון לשלט" קובע  בעיקרו כי לא יפרסם אדם שלט אלא לפי רישיון שניתן לשלט. לפי סעיף 1 לחוק העזר "שלט" הינו "הודעה שנועדה לפרסם בית עסק או עיסוק או מצרך או שירות באמצעי כלשהו [..]". ברור שהכרזות שהחזיקו הפעילים אינם בגדר "שלט" שחוק העזר אוסר להציג או לפרסם ללא רישיון.

 

9. נוסף לכך, מעמדו הרם וחשיבותו של חופש הביטוי מחייבים פירוש מצמצם ודווקני של האיסורים על הצגת שלטים ללא רישיון ועל חלוקת מודעות במקום ציבורי בחוק העזר. כך, בפרשה שבה נדונה החלטתו של ראש עיריית באר שבע להסיר מודעות בעלות תוכן פוליטי, קבע בג"ץ כי יש לפרש את הוראות חוק העזר בעניין רישוי שלטים ומודעות, באופן שאינו דורש רישיון לתליית כרזות בעלות אופי פוליטי (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג(3), 289 (להלן: "פרשת זקין"). מסקנה זו ראויה מקל וחומר, לגבי נשיאת שלטי מחאה בזמן מחאה, כפי שעשו הפעילים בענייננו, להבדיל מתליית שלטים.

 

10. גם הודעת הקנס שניתנה בשל חלוקת פליירים מבוססת על הבנה לקויה של הוראות חוק העזר ומהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי תוך סטייה מתכלית החקיקה. כך למשל, ביטל בית המשפט קנס שהטילה עיריית ירושלים על אדם שחילק כרוזים ברחובות העיר, בקובעו שחוק העזר שאסר על חלוקת מודעות אינו חוקי בשל הפגיעה הבלתי סבירה ובלתי מידתית בחופש הביטוי. כב' השופט דוד חשין (כתוארו אז) קבע, כי הפצת דעות בדרך של חלוקת כרוזים לעוברים ושבים ברחוב ראויה להגנה מיוחדת, בשל היותה דרך זולה ונגישה למימוש חופש הביטוי, וכי אין באינטרס הכללי של שמירה על ניקיון כדי להצדיק הגבלה על חירות הביטוי ברחובות העיר בדרך של חלוקת כרוזים (ת"פ (מקומיים י-ם)  2857/85 מדינת ישראל נ' אורנן, פ"מ תשמ"ז(3) 334).

 

11. גם אם חוק העזר מסמיך את העירייה להגביל את חופש הביטוי והמחאה בדרך של נשיאת שלטי מחאה או חלוקת פליירים, עדיין יש לבטל את הודעות הקנס שניתנו לפעילי המחאה החברתית. נשיאת שלטי מחאה והפצת כרוזים ברחובות העיר הינם חלק מובהק מהזכות לחופש ביטוי ומחאה. משכך, הפגיעה בחופש הביטוי על דרך הטלת קנסות בגין נשיאת שלטי מחאה וחלוקת כרוזים כאמור, חייבת להישען על אינטרס ציבורי כבד משקל ועל איזון ראוי בינו לבין מעמדו החוקתי של חופש הביטוי. הטלת קנסות בגובה של מאות שקלים בגין נשיאת שלט מחאה ובגין חלוקת פליירים המזמינים לאירוע מחאה כפי שנעשה בענייננו, אינה עומדת בדרישות אלו בלשון המעטה, ומשכך היא נגועה בחוסר סבירות קיצוני.

 

12. חוסר הסבירות בהתנהלות פקחי העירייה והשוטרים בולט במיוחד לנוכח האכיפה הבררנית, שנוקטים פקחי העירייה והשוטרים בכל הנוגע לאכיפת חוק העזר בעניין שמירת הסדר והניקיון. כך לדוגמא, השוטרים והפקחים לא התנגדו לכך שפעילי חב"ד יחלקו פליירים במתחם הפסטיבל ולא הטילו עליהם קנסות בגין כך. כמו כן, למרות שהרחוב הראשי היה מלוכלך בבדלי סיגריות רבים, רק הפעילים קיבלו קנסות בשל כך. נסיבות אלו מעלות את החשש הכבד והחמור שכל מטרתן של הודעות הקנס שניתנו לפעילים היא להשתיק את מחאתם הלגיטימית ולהרתיע אותם על ידי הטלת סנקציה כספית בגובה של מאות שקלים (חמישה קנסות בסכום של 730 ₪ כל אחד, וקנס נוסף בסכום של 320 ₪!).

 

13. בג"ץ התייחס למשמעות אכיפה סלקטיבית וקבע כי "אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא [..] אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה. היא הרסנית לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת המשפט." (פרשת זקין בעמ' 305). האכיפה הסלקטיבית בענייננו חמורה במיוחד, משהיא משמשת לפגיעה בחופש הביטוי הפוליטי ולהשתקת אזרחים המבקשים להביא את מחאתם.

 

14. בהקשר זה יצוין כי הטלת הקנסות אינה הצעד היחיד שננקט כדי להצר את צעדיהם של פעילי המחאה החברתית בראשון לציון תוך ניצול של מנגנוני הפיקוח העירוני ואף של משטרת ישראל. כך, ביום 18.10.11 הגיעו פעילי המחאה לאזור הכניסה למתחם הפסטיבל כשהם אוחזים בידיהם שלטי מחאה. למרות שמדובר במחאה שאינה דורשת רישיון ולמרות שהמפגינים לא הפרו את הסדר במקום, פנה השוטר הרוש למר ד"ע ואמר לו  בזו הלשון "על המצפון שלך כולם יקבלו פה דו"חות".

 

15. נוכח כלל האמור לעיל אנו דורשים שהעירייה תבטל לאלתר את הודעות הקנס שניתנו לד"ע, ש"א, מ"א, ל"פ, א"א, ור"כ, ותפעל בכך לצמצום הנזקים שכבר נגרמו לנקנסים ולחופש הביטוי בשל התנהלותם של השוטרים ופקחי העירייה שהורו לפעול נגד הפעילים ושהטילו עליהם קנסות בניגוד לדין תוך הפעלת שיקול דעת קלוקל וחסר תום לב.

 

16. כמו כן, נבקש להורות לפקחי העירייה ולשוטרים לחדול לאלתר מדפוסי התנהלות פסולים ומטרידים שנועדו לכאורה להרתיע אזרחים מלממש את זכות היסוד שלהם לחופש הביטוי והמחאה, וזאת, בין היתר, באמצעות הטלת קנסות שלא כדין.

 

17. אין באמור לעיל כדי למצות את הטענות והסעדים העומדים לפעילים.

 

בכבוד רב,

נירה שלו, עו"ד

 

העתקים:

תת ניצב עו"ד שאול גורדון, היועץ המשפטי של משטרת ישראל, בפקס: 02-5898762.

סנ"צ אלון אריה, מפקד תחנת ראשון לציון, משטרת ישראל, בפקס: 03-9689433.

עו"ד אהובה קרוק-קורמן, היועצת המשפטית של עיריית ראשון לציון, בפקס: 03-9547364.

עו"ד רועי בר, היועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון, בפקס: 03-9547364.

מר מוטי נחמני, מנכ"ל החברה העירונית ראשון לציון לביטחון ולסד"צ, בפקס: 03-9500542.

החברה העירונית ראשון לציון לביטחון ולסד"צ, מחלקת ערעורים, בפקס: 03-9507180.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.