בית המשפט העליון, צילום: מלאני טאקפמן, ACRIהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עותר ציבורי)
הצעת חוק מבקשת לצמצם משמעותית את אפשרותם של ארגוני זכויות אדם ושל עמותות לשינוי חברתי לעתור לבג"ץ, ובכך לצמצם את הסוגיות הציבוריות הרגישות שמגיעות לפתחו של בג"ץ. ההצעה מבקשת להגביל את "העותרים הציבוריים" – עמותות וגופים המגישים עתירות נגד המדינה על אף שאינם נפגעים ישירים בתיק הנדון, וקובעת לשם כך תנאי סף להגשת עתירה ציבורית.
אחד התנאים שקובעת הצעת החוק הוא שאין נפגע ישיר לסעד המבוקש או שהנפגע הישיר עתר אף הוא לבית הדין הגבוה לצדק בבקשה לסעד המבוקש. תנאי זה לגיטימי כשמדובר בעתירה בעניין אישי, והאדם הנוגע בדבר בחר שלא לעתור לבג"ץ או אף מתנגד לסעד המבוקש בעתירה, אך נוסח הצעת החוק מרחיק לכת הרבה יותר כשהוא מתייחס אף לעתירות על נושאים ציבוריים מובהקים, שנוגעים להגנה על זכויות האדם ולשמירה על שלטון החוק. מדובר בעתירות נגד מדיניות שאינה מכוונת נגד נפגע ישיר מסוים אלא פוגעת בקבוצה גדולה של אנשים. הצעת החוק באה למנוע עתירות דווקא בנושאים שיש בהם פגיעה קשה וחמורה בקבוצה גדולה של אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, שאין באפשרותם לעתור או שחוששים מפני מעורבות בהליך משפטי.
עולה אף החשש, שתנאי זה בא למנוע הגשת עתירות נגד חוקתיותם של חוקים עוד בטרם התגבשה פגיעה באדם מסוים – כדוגמת העתירה נגד חוק ועדות קבלה בטרם נדחו מועמדים על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק, או עתירה נגד חוק הנכבה בטרם הפעיל שר האוצר את סמכותו להפחית את ההקצבה לגוף נתמך. אין כל הצדקה להמתין עד שהפגיעה תתרחש הלכה למעשה כדי לבחון את חוקתיותו של חוק, הפוגע בזכויות האדם.
תנאי פסול נוסף בהצעת החוק הוא הדרישה מעותר ציבורי לציין בעתירה את כל התרומות שקיבל בשלוש השנים האחרונות מישות מדינית זרה, לרבות זהות התורם, סכום התרומה וייעודה. עמותות מחויבות ממילא לדווח לרשם העמותות על תרומות שכאלה, והן גלויות לציבור בשקיפות אף באתרי האינטרנט של הארגונים. המידע אינו רלבנטי לדיון המשפטי, ומשתמע ממנו כאילו ארגונים משמשים מריונטות בידי מדינות זרות כדי לקדם את האינטרסים שלהן באמצעות עתירות לבג"ץ. אין דבר רחוק מן המציאות מהאשמה מופרכת זו, שאין לה כל בסיס עובדתי. בכך ממשיכה הצעת החוק את מסע הדה-לגיטימציה נגד ארגוני זכויות האדם.
בג"ץ פיתח במשך השנים פסיקה ענפה בעניין זכות העמידה והסייגים לה. הוא אימץ מבחנים המאפשרים לו לדון רק בעתירות הראויות להידון, שכן הן מעלות סוגיות רבות חשיבות בתחום ההגנה על זכויות האדם ועל שלטון החוק. אין בעיה כלשהי הדורשת את התערבות המחוקק, ואימוץ הצעת החוק עלול לפגוע בהגנה על זכויות האדם בישראל.
סטטוס: הונחה על ידי חברי הכנסת דני דנון ויריב לוין מהליכוד. צפויה לעלות בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום א' 27 בנובמבר 2011.
פניית האגודה לזכויות האזרח לשר המשפטים, נובמבר 2011
הודעות לעיתונות:
עוד ניסיון לפגוע בבית המשפט העליון ובארגוני זכויות האדם, נובמבר 2011
