העתירה הוגשה בעקבות פניותיה של עמותת שב"י ("שחרור בעלי חיים") לקבלת אישורים להצבת דוכני הסברה. כמו ארגונים רבים, העמותה מפעילה דוכני הסברה במספר ערים, בהם מחלקים הפעילים חומרי הסברה בנושא זכויות בעלי חיים וטבעונות. להפתעת פעילי העמותה, פניותיהם לעיריית ראשל"צ ועיריית פתח תקווה נתקלו בסירוב על רקע התכנים שבדוכני ההסברה.
בעיריית ראשל"צ מסרה היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד אהובה קרוק-קורמן, כי הבקשה מסורבת משום שמדובר ב"מכשול", והוסיפה כי המכשול יכול להיות "פיזי או רעיוני".
בעיריית פתח תקווה הופנו פעילי העמותה למנהלת השירותים הווטרינריים, ד"ר תיקה בר-און. כששאלו מדוע בקשה להצבת דוכן ולחלוקת חומרי הסברה מטופלת על ידי מנהלת השירותים הווטרינריים, מסרה ד"ר בר-און, כי היא אחראית על כל דבר שקשור בבעלי חיים ובריאות הציבור, וכי המסר של העמותה (אשר מטיפה לטבעונות) פוגע בבריאות הציבור. בהמשך, הודיעה ד"ר בר-און כי אינה מאשרת את הבקשה משום שלטעמה בשר הוא חיוני והמסר של העמותה "אינו נכון". בעקבות זאת הודיע גם מנהל מחלקת רישוי, רוכלות ותפקידים מיוחדים בעיריית פ"ת כי על פי מדיניות העירייה, אין אישור להקמת דוכנים או הצבתם בתחומי העיר.
בעתירת האגודה לזכויות האזרח דרש עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, לחייב את שתי העיריות, ראשל"צ ופתח תקווה, להקצות מקומות מתאימים להצבת הדוכנים מכוח חובתה של כל רשות ציבורית לאפשר את מימוש חופש הביטוי, שהוא זכות יסוד המוגנת במשפט הישראלי. עו"ד יקיר ציין בעתירתו כי כבר בפסקי דין שניתנו לפני 20 שנה נדונה סוגיית דוכני ההסברה, ובג"צ קבע כי לא ניתן להגדיר דוכנים אלה כ"מכשול פיזי" שלעירייה מותר לסלק.
בהתבסס על פסקי דין שניתנו לפני 20 ו- 30 שנה, קובעת האגודה לזכויות האזרח בעתירתה, כי עירייה אינה מוסמכת לאסור באופן מוחלט הצבת דוכני הסברה, ואינה מוסמכת לשקול שיקולים, הנוגעים לתוכן חומרי ההסברה.
עת"מ 1317/08
