בג"ץ 5211/04 ואנונו נגד אלוף פיקוד העורף
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בשמו של מרדכי ואנונו נגד שר הפנים ונגד אלוף פיקוד העורף, בדרישה לבטל את ההגבלות הקשות, אשר הוטלו עליו לאחר שחרורו מן הכלא. בין ההגבלות, מלבד איסור יציאה מישראל למשך שנה: נאסר עליו להחליף כתובת מגורים, ללא הודעה של 48 שעות מראש; הוא מחויב להודיע 24 שעות מראש על כל כוונה לצאת מתחומי היישוב, בו הוא מתגורר, תוך פירוט מדויק של היעדים ושל משך השהיה הצפוי בכל אחד מהם; הוא מחויב להודיע יממה מראש בכל פעם, שהוא מתכוון ללון מחוץ לביתו; נאסר עליו להימצא בטווח של 500 מטרים ממעברי היציאה מישראל באוויר, בים או ביבשה; נאסר עליו להיכנס או לנסות ולהיכנס לנציגויות דיפלומטיות זרות; נאסר עליו לקיים קשרים או להחליף ידיעות בכל דרך שהיא עם אזרחים או תושבים זרים ללא אישור מראש, וכן להשתתף ב"צ’‘טים" באינטרנט.
בעתירה צויין, כי המגבלות קשות אלה כופות עליו "תיחום מגורים" ונידוי חברתי, וכי חששן של הרשויות מפני "פגיעה בביטחון המדינה", חשש העומד בבסיס הצדקתן של המגבלות, הופרך מעיקרו בשנים האחרונות. כמו כן התבקש בג"ץ בעתירה לקבוע, כי תקנות ההגנה (שעת חירום) מ-1945 ותקנת חירום מ-1948, המאפשרת לאסור יציאה של אזרחים לחו"ל, בטלות. העתירה נדחתה. שופטי בג"ץ קבעו כי אכן, הפעלתה של חקיקת החירום פוגעת בזכויות הפרט ובערכי ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם היא לעתים הכרחית, לשם שמירה על ביטחון המדינה. כן נקבע, שאין מקום לבחון מחדש את ההלכה בת 50 השנים, שקבעה שחיקוקים אלה תקפים, וזהו עניינה של הכנסת.
הודעות לעיתונות:
לבטל את ההגבלות שהוטלו על מרדכי ואנונו, יוני 2004
