הצעת חוק בדיקות התאמה לעבודה, התשס"ט-2009
מועמדים לעבודה ועובדים רבים נדרשים לעבור בדיקות התאמה שונות ומגוונות, שלעיתים פוגעות בכבודם ובפרטיותם מעל ומעבר למה שמצדיק אינטרס לגיטימי של מעסיק. בנוסף, לגבי מרבית בדיקות ההתאמה אין מנגנוני פיקוח מוסדיים, שיאכפו את הדין ויצמצמו את הפגיעה בנבדקים. מחפשי עבודה אינם נהנים מעמדת כוח, שתאפשר להם להתנגד או למחות על הפגיעה, מה גם שבדרך כלל הם נדרשים "לוותר" על מרבית זכויותיהם, ובכלל זה זכויות יסוד חוקתיות.
הצעת החוק, שנוסחה בסיוע האגודה לזכויות האזרח, והונחה במשותף על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ, באה להבטיח שמבחני התאמה, הנפוצים במסגרת תהליכי הקבלה לעבודה, לא יפגעו בכבודם ובפרטיותם של מחפשי העבודה אלא כאשר הדבר הכרחי ובמידה הדרושה.
הצעת החוק לא ביקשה למנוע מהמעבידים להסתייע בכלי של בדיקות התאמה, אלא ששיקול הדעת הנרחב הנתון למעביד, לא יהיה בלתי מוגבל ולא יפגע פגיעות מיותרות וכואבות בזכויות היסוד של עובדים ומבקשי עבודה. לשם כך הוצע לאמץ מנגנון אנלוגי לזה שקיים בחוק השוויון. בחוק השוויון נקבעו עילות אפליה אסורות, אך לצידן נקבע היתר לשקול שיקולים, שברגיל ייחשבו כמפלים, אם הם מתחייבים "מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". בדומה, הצעת החוק הנוכחית מבקשת לחייב את המעביד לשקול היטב האם יוכל להגן ולהצדיק את דרישתו למבדק התאמה מסויים ולהראות שהוא היה מחויב המציאות בנסיבות העניין. עוד קובעת הצעת החוק חובה להעביר לעובד את תוצאות הבדיקה ואת כל המידע שהועבר למעביד בעקבותיה.
סטאטוס: ההצעה נדחתה בוועדת השרים לענייני חקיקה במאי 2011.
עמדת האגודה לזכויות האזרח, מאי 2011
הודעות לעיתונות:
שמירה על פרטיות במבדקי ההתאמה לעבודה, מאי 2011
