צילום: יואב לףהאגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לגנוז לאלתר את תוכנית המגירה של המשרד לביטחון פנים להתקין תקנות שעת חירום. התוכנית נועדה להתמודד עם עיכוב ומעצר המוני של חשודים בהפרות סדר אפשריות בשטחי מדינת ישראל, סביב הבקשה הצפויה של הרשות הפלסטינית מהאו"ם להכיר במדינה פלסטינית.
על פי עיקרי התוכנית כפי שהתפרסמו בתקשורת, תקבל המשטרה סמכויות רחבות היקף לעיכוב, מעצר וחקירה של כל אדם שישתתף בהפגנות אלימות, הן של יהודים ושל ערבים בשטחי מדינת ישראל: למשטרה תינתן סמכות לעכב חשוד בהתפרעות עד תשע שעות במקום עד שלוש כפי שמתיר החוק כיום, התקנות יאפשרו לשוטרים להפעיל כוח גם נגד מעוכבים – סמכות הנתונה כיום למשטרה רק בעת מעצר ולא בעת עיכוב, למשטרה תהיה סמכות להביא עצור בפני שופט תוך 48 שעות במקום עד 24 שעות היום, ומפגש של עצור עם עורך דין יתקיים עד 48 שעות מרגע המעצר, במקום בהקדם האפשרי וללא דיחוי כפי שהחוק מחייב היום. ביחס לקטינים קובע המסמך כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לדחות את המועד בו יובא עצור בפני שופט עד 48 שעות, במקום עד 12 שעות כפי שקבוע בחוק כיום.
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ועו"ד לילה מרגלית, ראש תחום צדק בפלילים באגודה הביעו דאגה עמוקה מהתוכנית, שהתקנות המוצעות בה פוגעות בעקרונות יסוד חוקתיים ועלולות לערער סדרי משטר תקינים ולגרום לפגיעה אנושה בזכויות אדם. לדברי עו"ד יקיר, "תכנית המגירה של המשרד לביטחון פנים היא דוגמה מוחשית לפוטנציאל הפגיעה החמור שיש לסמכות הדרקונית להתקין תקנות שעת חירום. כפי שקבע בג"ץ, מותר להשתמש בסמכות קיצונית זו רק בעת חירום אמיתית, בה קיימת סכנה לקיום המדינה ואין אפשרות לכנס את הכנסת להליך חקיקה מסודר. זהו ודאי לא המצב הצפוי בספטמבר גם לפי התרחיש החמור ביותר."
עו"ד מרגלית הוסיפה, "התקנות המוצעות פסולות משום שהן פוגעות בצורה רחבה בזכויות יסוד חוקתיות של חשודים ועצורים. המשטרה למעשה מקבלת אור ירוק מהממשלה לערוך מעצרים המוניים שרירותיים ולשלול קולקטיבית את זכויות העצורים. על מערכת אכיפת החוק להיערך בכוחות המתאימים כדי להתמודד עם הפרות סדר, ככל שיהיו כאלה, מבלי לוותר על הזכויות הבסיסיות האמורות להגן על כל אחד מאיתנו מפני האפשרות למעצר שווא."
ההכרזה על מצב חירום, שנמצאת בתוקף מאז הקמת המדינה, מקנה לשרים סמכות מרחיקת לכת להתקין תקנות שעת חירום, שיכולות לגבור על כל חוק של הכנסת למשך שלושה חודשים. כזכור, האגודה לזכויות האזרח הגישה בשנת 1999 עתירה לבג"ץ לביטול ההכרזה, בשל הסמכויות הרחבות שהיא מעניקה לפגיעה בזכויות האדם. העתירה עדיין תלויה ועומדת.
להלן פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה. לתשובת היועץ המשפטי לממשלה לחצו כאן.
ראו גם: היועץ המשפטי וינשטיין: יש לקיים דיון ציבורי בתקנות שעת חירום, הארץ, 26.9.11
19 בספטמבר 2011
לכבוד
מר יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה
שלום רב,
הנדון: תקנות שעת חירום למעצר חשודים בהפרות סדר
ביומיים האחרונים התפרסמו ידיעות על "תוכנית מגירה" של המשרד לביטחון פנים להתקין תקנות שעת חירום כדי להתמודד עם עיכוב ומעצר המוני של חשודים בהפרות סדר אפשריות סביב הבקשה הצפויה של הרשות הפלסטינית מהאו"ם להכיר במדינה פלסטינית (תומר זרחין "תקנות חירום חדשות יפגעו בזכויות עצורים" הארץ 18.9.11; תומר זרחין "ביקורת חריפה של משפטנים על תקנות החירום המתוכננות" הארץ 19.9.11).
תוכנית זו מעוררת דאגה עמוקה בשל פגיעתה בעקרונות יסוד חוקתיים הן לגבי הפגיעה החמורה בזכויות האדם והן לגבי הערעור של סדרי משטר תקינים. ההצעה היא בלתי חוקתית משני היבטים מרכזיים: היא מהווה שימוש לרעה בסמכות להתקין תקנות לשעת חירום בניגוד לחוק יסוד: הממשלה, והיא פוגעת בזכויות חוקתיות בסיסיות בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: הממשלה.
כזכור האגודה לזכויות האזרח עתרה בשנת 1999 לביטול ההכרזה על מצב חירום, והעתירה עדיין תלויה ועומדת (בג"ץ 3091/99). הסמכות מרחיקת הלכת להתקין תקנות שעת חירום מוקנית לממשלה רק בזמן שההכרזה נמצאת בתוקף, אלא שהיא עומדת בתוקפה ברציפות מאז קום המדינה ועד ימינו. בעתירה פירטנו שורה של מקרים, בהם נעשה שימוש לרעה בסמכות להתקין תקנות שעת חירום (ראה סעיפים 66-61 לעתירה המתוקנת מיולי 2003). ההצעה הנוכחית מצטרפת למקרים אלה.
הסמכות להתקין תקנות שעת חירום היא סמכות קיצונית ומסוכנת, בהסמיכה את הממשלה להתקין תקנות, שבכוחן לשנות כל חוק של הכנסת ללא מעורבות כלשהי מצד הרשות המחוקקת, וזאת למשך 3 חודשים. כפי שקבע בג"ץ ההצדקה לשימוש בסמכות כה מרחיקת לכת זו עולה רק במקרה של מצוקה ביטחונית קשה, שיש בה כדי למנוע גישה לבניין הכנסת או שיש בה כדי למנוע את פעילותה הסדירה של הכנסת (בג"ץ 6971/98 פריצקי נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(1) 763 (1999)). זהו בוודאי איננו המקרה גם לפי התרחיש החמור ביותר. כפי שהיה על צה"ל ומשטרת ישראל להיערך מראש עם האמצעים המתאימים כדי להתמודד עם הפרות סדר המוניות ככל שיתרחשו, אף על מערכות אכיפת החוק להיערך לכך בהתאם, ואין כל הצדקה לנקוט בסמכויות חירום בהיעדר מצב חירום אמיתי.
מעבר לחוסר הסמכות להתקין תקנות שעת חירום בנסיבות הללו, ההסדרים המוצעים יש בהם פגיעה אנושה במושכלות יסוד בסיסיים של הדין הפלילי ובזכויות יסוד של חשודים ועצורים. ההסדרים המוצעים מזכירים ברוחם את צו 1500, שהוציא המפקד הצבאי לאיו"ש עם תחילת מבצע חומת מגן. בעקבות עתירה שהגשנו נגד הצו ביטל בג"ץ חלק מהוראותיו (בג"צ 3239/02 מרעב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד נז(2) 349 (2003)). מה שם פסל בג"ץ הוראות, שנקבעו להתמודדות עם חשודים שנעצרו במהלך מבצע צבאי מובהק, מקל וחומר בענייננו. הכפלת משך המעצר של חשוד עד להבאה לדיון בפני שופט, דחיית האפשרות להיפגש עם עו"ד עד ל-48 שעות ודחיית הודעה למשפחה על המעצר, החזקת עצורים במקומות כינוס אד הוק ותשאול החשודים במקומות כינוס אלה הם ערובה למעצרים שרירותיים בהיקף נרחב ולשלילת זכויות קולקטיבית. על הפגיעה הקיצונית שבהסדרים המוצעים יעידו שתי הוראות: האחת מחילה את הוראות התקנות על כל חשוד בגיר שיעוכב או ייעצר בתקופת תוקפן של התקנות גם ללא קשר להפרות הסדר שלהתמודדות עמן נקבעו ההסדרים; השנייה קובעת הסדרים מיוחדים ופוגעניים לגבי קטינים חשודים.
סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה קובע, כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום להתיר פגיעה בכבוד האדם. סעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מתיר פגיעה בזכויות היסוד באמצעות תקנות שעת חירום רק אם ההגבלות יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שאינן עולות על הנדרש. התקנות המוצעות סותרות אמות מידה חוקתיות אלה ופסולות בשל הפגיעה האנושה בזכויות האדם שהן עלולות לגרום.
לפיכך נבקשך להורות למשרד לביטחון פנים לגנוז את טיוטת התקנות לאלתר.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד לילה מרגלית, עו"ד
היועץ המשפטי ראש תחום צדק בפלילים
העתקים:
מר משה לדור, פרקליט המדינה
גב' אורית קורן, המשנה ליועמ"ש (חקיקה)
מר רז נזרי, המשנה ליועמ"ש (פלילי)
מר מייק בלס, המשנה ליועמ"ש (ייעוץ)
