על הצעת החוק, מאתר "הארץ", 11.1.08
תגובת עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח:
כידוע, התופעה של אי גיוס לצבא התרחבה מאד בשנים האחרונות הן בשל גידול חד במספר תלמידי הישיבות, שאינם מתגייסים, והן בשל כך שצה"ל אינו זקוק למלוא מחזורי הגיוס הגדולים, והקל מאד על האפשרות להשתחרר משירות בצבא. צה"ל פוטר משירות מסיבות רבות ומגוונות, ובהן פטור מסיבות רפואיות, פטור בשל אי התאמה, פטור מטעמי מצפון, פטור לנשים שומרות מסורת ועוד. יש מבעלי הפטור שתורמים לקהילה בדרכים שונות ומגוונות, ויש העושים זאת במסגרת התנדבות לשירות לאומי. יתרה מזו, האגודה לזכויות האזרח נאלצה לעתור לבג"ץ לפני מספר שנים בדרישה לאפשר לנשים ערביות ולגברים להתנדב לשירות לאומי. רק בעקבות הגשת העתירה שונו התקנות בעניין זה.
משתמט הוא מי שחייב בגיוס, ולמרות זאת קיבל פטור בדרכי מירמה. על כך יש להעמידו לדין ולהענישו בהתאם לקבוע בחוק. יחד עם זאת אין הצדקה להפלות בקבלה לעבודה נגד מי שלא שירת בצבא או למנוע ממנו רישיון נהיגה, עיסוק או קבלה ללימודים. כבר לפני מספר שנים קבע בית הדין לעבודה, כי הגבלת משרה למי ששירתו בצבא בלבד היא עבירה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מדיניות שכזו מפלה לא רק נגד ערבים, אלא גם נגד אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית.
גם הניסיון להבחין בין מי שהשתמט לבין מי שקיבל פטור הוא פסול. אין לדרוש ממועמד לעבודה, מאמן שמבקש להופיע או ממבקש רישיון נהיגה להתערטל בפני מראייניו, להסכים לפגיעה קשה בפרטיותו ולפרט את בעיותיו הרפואיות או את אמונותיו ודעותיו כדי להצדיק את אי גיוסו. החוק אף אוסר מפורשות על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו.
