במקום לייעל את מערכת המשפט, המדינה מפריטה אותה

ביום חמישי הקרוב (15.9.11) יערך בוועדת החוקה בכנסת דיון על הצעת חוק בוררות חובה לקראת קריאה שנייה ושלישית. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק וקוראת לחברי הוועדה לפעול לביטולה כדי להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של המתדיינים בישראל.

הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה), התשע"א-2011 מבקשת לפתור את בעיית הנטל הכבד המוטל על מערכת השיפוט בישראל באמצעות חיוב מתדיינים להעביר את הדיון בעניינם להכרעת בורר פרטי. ההצעה קובעת שנשיא בית משפט שלום או סגנו רשאים להעביר, ללא צורך בהסכמת הצדדים, תיק אזרחי שהוגש לבית משפט השלום להליך בוררות שיתנהל בפני עורך דין פרטי שמונה לשמש כבורר. על הליך הבוררות לא יחולו, ככלל, סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח טוענת שמדובר בהצעת חוק בלתי חוקתית ומסוכנת. "אין עוררין על כך שהעומס בבתי המשפט הוא בלתי נסבל ומחייב פתרון דחוף, אלא שהפתרון שנבחר להתמודד עם בעיה זו משקף התפרקות מוחלטת של המדינה מחובותיה ומתפקידיה הבסיסיים באמצעות הפרטה של סמכויות השיפוט. מניעת יכולתו של אדם להביא את עניינו להכרעה בפני מערכת שיפוט עצמאית וכפייה עליו להתדיין בפני גורם פרטי, פוגעות בזכותו החוקתית לכבוד, באמון הציבור במערכת המשפט ובנגישות למשפט, ותשפיע על הפערים החברתיים בישראל."

עו"ד סוצ'יו מדגישה שהמדינה מנסה להפחית את העומס על מערכת בתי המשפט מבלי להשקיע את המשאבים המינימליים הדרושים לכך. "כפי שנקבע לא אחת, השמירה על זכויות האדם עולה כסף. עצם הרצון לחסוך במשאבים אינו יכול להצדיק פגיעה עמוקה ומרחיקת לכת כל כך בזכויות האדם ובשלטון החוק".

להלן עיקרי עמדת האגודה לזכויות האזרח להצעת החוק:

• הצעת החוק מהווה הפרטה של מערכת השיפוט בישראל:
  הצעת החוק מבקשת לפתור את בעיית העומס על מערכת השיפוט באמצעות כפייה על מתדיינים לקבל שירות שיפוט פרטי. ההצעה מגלמת תפיסה ערכית מעוותת ומסוכנת של תפקידי המדינה וטשטוש הגבול בין הפרטי לציבורי. השיפוט בסכסוכים אזרחיים מהווה נדבך מרכזי בשמירה על הסדר הציבורי, בהסדרת התנהגות חברתית, בהגנה על שלטון החוק, בחלוקת זכויות וחובות ובשמירה על זכויות אדם. כמו כן, להכרעה בסכסוכים אזרחיים יש פוטנציאל בלתי מוגבל לפגיעה בזכויות הפרט ובכלל זה בזכות הקניין, בזכות לכבוד, בזכות להליך הוגן ועוד. תפקידים ציבוריים רגישים אלה מצויים בלב ליבה של תכלית קיום המדינה, ומשכך, סמכות השיפוט אינה ניתנת להפרטה.

• הצעת החוק פוגעת בזכות הגישה לערכאות:
  גישה חופשית לבית המשפט היא זכות יסוד ותנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לערכאות כוללת את זכותו של הפרט שעניינו ידון בידי שופט עצמאי ובלתי תלוי וכן שההליך השיפוטי יתנהל על פי סדרי דין ידועים מראש המבטיחים הליך הוגן, שוויון בין הצדדים, ודאות ההליך ומניעת שרירות.

• הצעת החוק פוגעת בשוויון: מגדילה פערים חברתיים ופוגעת באופן מוגבר באוכלוסיות מוחלשות:
  הצעת החוק צפויה לגרום להגדלת הפערים החברתיים ולאפליה בין המתדיינים על בסיס סוציו-אקונומי. העברה כפויה של התיקים "הקטנים" הנידונים בבתי משפט השלום לבוררות מוציאה דווקא את האוכלוסיות המוחלשות מתוך מערכת השיפוט הציבורית בעל כורחם.

• הצעת החוק פוגעת באמון הציבור במערכת השיפוט ובשלטון החוק:
  אמון הציבור במערכת השיפוט ובשופטים הוא תנאי הכרחי לשמירה על מעמדם של בתי המשפט כמייצגים את שלטון החוק ועל יכולתם להפעיל את סמכותם. הצעת החוק שבנדון תפגע בתדמית הרשות השופטת כמערכת הוגנת, עצמאית ובלתי תלויה. פגיעה באמון הציבור משמעותה פגיעה בשלטון החוק וביכולתה של המדינה לאכוף את שלטון החוק.

 

לעמדת האגודה במלואה ולהרחבה על הצעת החוק