חופש הביטוי והסתה

הידיעה הופיעה ב-YNET, ב-7.8.07 והיא כוללת סרטון וידאו שבו נשמעים דבריו של פרופ’‘ וייס.

מתוך הידיעה:
"וייס אמר את הדברים בראיון מצולם ל-ynet וכעת בוחן קצין אגף חקירות ומודיעין במשטרת מחוז ש"י, ניצב משנה איציק רחמים, אם מדובר בחשד לעבירות פליליות ואם אכן יש מקום לפתוח בחקירה פלילית."

זכויות אדם הקושרות לידיעה:

הידיעה נוגעת בזכות לחופש הביטוי, אשר מנוסחת בהכרזה האוניברסלית של האו"ם, בסעיף י"ט כך: "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."

חופש הביטוי קשור הדוקות בחופש הדעה והמידע. הוא הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי שבו החלפת הדעות והיכולת להשפיע ולהיות מושפע מבוססת על דיון ציבורי חופשי. גם פעולתה הביקורתית של התקשורת מבוססת באופן משמעותי על זכות זו. נהוג לחבר את חופש הביטוי והדמוקרטיה בשלושה אופנים:

1. חופש הביטוי נתפס כמכשיר לליבון ה"אמת" בדרך של החלפת דעות חופשית.
2. חופש הביטוי הוא תנאי בסיס לאורח החיים הדמוקרטי – בדרך של השמעת דעות במטרה להשפיע על קבלת החלטות הנוגעות לחיי כל אחד ואחת.
3. חופש הביטוי הוא גם מטרה בפני עצמה בכך שהוא מגן על האינטרס האישי של כל אדם לתת ביטוי לאישיותו ולפתח את תכונותיו.

שאלת גבול חופש הביטוי והסתה מתעוררת כאשר חופש הביטוי כולל ביטויים הקוראים לאלימות ולפגיעה, גילויי אלימות של ממש, או ביטויי גזענות והכפשה. מבחינה חוקית כאשר מדובר בעבירות הסתה והמרדה, חייב להיות קשר מיידי וברור בין המילים ובין מעשים שייעשו בעקבותיהן. סעיף ההמרדה בחוק אוסר על התבטאות שעלולה להביא לפגיעה בשלטון, ואילו האיסורים על הסתה לגזענות אוסרים גם על פגיעה של חלק אחד באוכלוסייה בחלק אחר, ולאו דווקא נגד המדינה. למרות הניסיון לשרטט גבול לחופש הביטוי בצורת איסור על הסתה והמרדה הרי שזהו גבול חלקלק שחשוב שייבדק ולא ייפגע בזכות בסיסית זו.

חשוב לציין במיוחד כי אין בישראל חוק מיוחד העוסק בחופש הביטוי והשפיטה בעניין זה מתבססת על פסיקות שונות של בתי המשפט. למרות זאת נושא חופש הביטוי וגבולותיו נתפס כרגיש וחשוב ביותר בגלל היותו עקרוני להליך ולערכים הדמוקרטיים, ובייחוד לאחר רצח ראש הממשלה רבין הנקשר למהלך הסתה שקדם לו.

פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא:

שאלות לדיון בכיתה:

קישורים וחומרי עזר: