חופש הביטוי והסתה

הידיעה הופיעה ב-YNET, ב-7.8.07 והיא כוללת סרטון וידאו שבו נשמעים דבריו של פרופ’‘ וייס.

מתוך הידיעה:
"וייס אמר את הדברים בראיון מצולם ל-ynet וכעת בוחן קצין אגף חקירות ומודיעין במשטרת מחוז ש"י, ניצב משנה איציק רחמים, אם מדובר בחשד לעבירות פליליות ואם אכן יש מקום לפתוח בחקירה פלילית."

זכויות אדם הקושרות לידיעה:

הידיעה נוגעת בזכות לחופש הביטוי, אשר מנוסחת בהכרזה האוניברסלית של האו"ם, בסעיף י"ט כך: "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."

חופש הביטוי קשור הדוקות בחופש הדעה והמידע. הוא הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי שבו החלפת הדעות והיכולת להשפיע ולהיות מושפע מבוססת על דיון ציבורי חופשי. גם פעולתה הביקורתית של התקשורת מבוססת באופן משמעותי על זכות זו. נהוג לחבר את חופש הביטוי והדמוקרטיה בשלושה אופנים:

1. חופש הביטוי נתפס כמכשיר לליבון ה"אמת" בדרך של החלפת דעות חופשית.
2. חופש הביטוי הוא תנאי בסיס לאורח החיים הדמוקרטי – בדרך של השמעת דעות במטרה להשפיע על קבלת החלטות הנוגעות לחיי כל אחד ואחת.
3. חופש הביטוי הוא גם מטרה בפני עצמה בכך שהוא מגן על האינטרס האישי של כל אדם לתת ביטוי לאישיותו ולפתח את תכונותיו.

שאלת גבול חופש הביטוי והסתה מתעוררת כאשר חופש הביטוי כולל ביטויים הקוראים לאלימות ולפגיעה, גילויי אלימות של ממש, או ביטויי גזענות והכפשה. מבחינה חוקית כאשר מדובר בעבירות הסתה והמרדה, חייב להיות קשר מיידי וברור בין המילים ובין מעשים שייעשו בעקבותיהן. סעיף ההמרדה בחוק אוסר על התבטאות שעלולה להביא לפגיעה בשלטון, ואילו האיסורים על הסתה לגזענות אוסרים גם על פגיעה של חלק אחד באוכלוסייה בחלק אחר, ולאו דווקא נגד המדינה. למרות הניסיון לשרטט גבול לחופש הביטוי בצורת איסור על הסתה והמרדה הרי שזהו גבול חלקלק שחשוב שייבדק ולא ייפגע בזכות בסיסית זו.

חשוב לציין במיוחד כי אין בישראל חוק מיוחד העוסק בחופש הביטוי והשפיטה בעניין זה מתבססת על פסיקות שונות של בתי המשפט. למרות זאת נושא חופש הביטוי וגבולותיו נתפס כרגיש וחשוב ביותר בגלל היותו עקרוני להליך ולערכים הדמוקרטיים, ובייחוד לאחר רצח ראש הממשלה רבין הנקשר למהלך הסתה שקדם לו.

פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא:

• מכתב מהאגודה לזכויות האזרח לאוניברסיטת בר-אילן ולשר הביטחון.
• דברים בנושא התבטאויות גזעניות של מנהיגים דתיים בישראל.

שאלות לדיון בכיתה:

• עיינו בתגובות לידיעה ונסו למיין את התגובות השונות לדבריו של וייס. מה טיעוני המתנגדים לדבריו? מה טיעוני התומכים בזכותו לאומרם?
• האם קיימים בביה"ס ביטויים של הסתה? אילו?
• האם יש הבדל בין גבולות חופש הביטוי המותרים למורה ולבין אלה שמותרים לתלמידים? מה ההבדל? (בשאלה זו תוכלו לתת דוגמא של כתיבת מאמר ביקורתי בעיתון ביה"ס – האם יש אותה זכות לתלמיד לכתוב מאמר כזה על מורה ולמורה לכתוב מאמר כזה על תלמיד/ה?).
• מתי לדעתכם ראוי להגביל את חופש הביטוי? מדוע? – מה הערך/אינטרס/זכות עומדת מנגד? בדקו האם המגבלות שהעלתם אינן פוגעות פגיעה מוגזמת בחופש הביטוי והדעה החשוב כל כך לדמוקרטיה.
• דונו בקשר שבין חופש הביטוי והדעה לבין הדמוקרטיה: מדוע הם כה קשורים?
• אילו אמצעי מחאה ניתן לקיים כנגד התבטאויות שאנו לא מסכימים להן? (ראו למשל את העצומה של מרצי בר אילן בעניינו של פרופ’‘ וייס בידיעה המצורפת בהמשך)
• האם יש משמעות לפורום שבו נשמעים הדברים? האם יש הבדל בין אמירה בע"פ לבין צילום חדשות לבין טוקבק באינטרנט? (ראו מאמר המצורף בקישור המתייחס לחופש הביטוי ברשת)
• נסו לבחון את מאות התגובות לידיעה (טוקבקים) ולבדוק האם מצויות בהן התבטאויות פוגעניות? האם הייתן מסווגים את חלקן כהסתה או שהן עומדות בגבולות חופש הביטוי? בקשו מהתלמידים לנסח את תשובתם במונחי זכויות האדם (פגיעה בפרטיות, בשם הטוב, בזכות לחיים ולביטחון וכדומה).

קישורים וחומרי עזר:

• כתבה נוספת בעניין פרופ’‘ וייס – תגובת האוניברסיטה ומשרד הביטחון.
• כתבה על הפינוי מהשוק בחברון – הרקע להתבטאות של וייס.
• כתבה על עצומת מרצים מבר אילן המגנים את התבטאותו של וייס.