ירושלים המזרחית: ספטמבר כבר כאן, וכיתות לימוד – אין

אף שבתקופה האחרונה נרשמו תוכניות לתכנון כיתות בירושלים המזרחית ואף נבנו כמה עשרות כיתות, מדובר לפי שעה בהתקדמות מינורית בלבד

 

 

 

 

 

פער כולל של כ-10 מיליון ש"ח בתקציב הניהולי של בתי ספר בירושלים המזרחית  • 257 יועצים חינוכיים במערב העיר – 12 יועצים חינוכיים במזרחה •  24 כיתות הושלמו בשנת הלימודים האחרונה, 33 כיתות חדשות צפויות להיפתח השנה • 352 כיתות בשלבי תכנון ובניה

 

לקראת פתיחת שנת הלימודים 2011/2012 מפרסמות עיר עמים והאגודה לזכויות אזרח מסמך עדכון על מצבה של מערכת החינוך בירושלים המזרחית, הסובלת ממחסור ומהזנחה חמורים וממושכים. ממעקב הארגונים עולה כי אף שבתקופה האחרונה נרשמו תוכניות לתכנון כיתות ואף הסתיימה בנייתן של כמה עשרות כיתות – מדובר לפי שעה בהתקדמות מינורית בלבד.  (ראו טבלה: כיתות בבנייה ובתכנון לפי שכונות).

במסמך מפרטות עו"ד אשרת מימון מעמותת עיר עמים ועו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח מדוע כשל הרשויות ארוך השנים, שהוביל למחסור כרוני של 1,000 כיתות לימוד במערכת החינוך הערבית בירושלים, יכול לבוא לסיומו רק עם יצירת תוכנית כוללת המעוגנת בלוחות זמנים ברורים, ואשר תציג פתרונות ארוכי-טווח לטיפול מעמיק בבעיה החמורה. זאת ברוח פסק הדין של בג"ץ שניתן בפברואר השנה, לפיו תוך חמש שנים על הרשויות להביא סוף לבעיית המחסור בכיתות לימוד, ולאו – הם יאולצו לשלם מקופת המדינה לחינוכם של תלמידים הנאלצים לפנות לבתי ספר מסוג מוכר שאינו רשמי. עד כה לא פורסמו ברבים תוכנית או מנגנון לפתרון הבעיה.  (בג"צ 5373/08 אבו לבדה ואח' נ' שרת החינוך ואח' ניתן ביום 6.2.11).

עד שתחל עבודה מקיפה לשינוי המצב ימשיכו תלמידים בירושלים המזרחית לסבול ממחסור חמור בכיתות לימוד, ללמוד בכיתות צפופות, רבות מהן במבנים לא ראויים, ולבחור בין נשירה ממערכת החינוך לבין פנייה לבתי ספר שאינם רשמיים, שם הם נדרשים לשלם כדי לזכות באותו "חינוך חינם" לו הם זכאים מטעם החוק.

 

מתוך מסמך המעקב (המסמך המלא):

מס' התלמידים ובתי הספר:

במערכת החינוך הערבית בירושלים לומדים כ- 88,000 תלמידים , מגן חובה ועד כיתה י"ב, מתוכם:

כ-42,000 בחינוך הרשמי  (57 בתי ספר)

כ-26,000 במוכר שאינו רשמי (53 בתי ספר)

כ-20,000  באחר (35 פרטיים, 32 ווקף, 8 אונר"א)

כ-4300 ילדים אינם רשומים באף מוסד חינוכי לפי שנתון החינוך של עיריית ירושלים לשנה"ל הקודמת

 

מצב בינוי כיתות עדכני (ראו טבלת מעקב אחר בינוי כיתות מפורטת ועדכנית נכון לאוגוסט 2011)

גם עם השלמת הבניה של הכיתות המתוכננות כולן עדיין ייוותר פער ניכר בין צרכי האוכלוסיה, ההולכת וגדלה, לבין מספר הכיתות הקיימות.

 

אפליה בתקני כוח אדם מקצועי

ביולי 2011 פנו עיר עמים והאגודה לזכויות האזרח למנח"י ולמשרד החינוך בדרישה לפעול באופן מיידי להוספת תקנים של יועצים חינוכיים ופסיכולוגים במערכת החינוך בירושלים המזרחית. בעוד שבמערכת החינוך במערב העיר פועלים 257 יועצים חינוכיים, במערכת החינוך שבמזרחה יש 12 יועצים חינוכיים בלבד – יותר מפי 21, זאת כאשר מספרם של התלמידים במגזר היהודי עומד על פחות מפי 1.4 ממספרם של התלמידים בחינוך הערבי הרשמי במזרח ירושלים. על פי תחשיב דומה, צריכים היו לפעול במערכת החינוך בירושלים המזרחית 28 פסיכולוגים לפחות, ולא 16 פסיכולוגים בהיקף של 14.5 משרות בלבד.

מצבה של מערכת החינוך במזרח ירושלים, על הזנחתה הפיזית והמהותית, לצד הרקע הסוציו- אקונומי הקשה ממנו מגיעים רבים מהתלמידים, צריכים היו דווקא להצדיק אפליה מתקנת שתוביל למספר גדול אף יותר של יועצים חינוכיים.

 

תוכנית החינוך במזרח ירושלים – נסיונות לשינוי הסטטוס קוו

ביוני השנה פנתה עמותת עיר עמים לראש הממשלה בבקשה כי יפעל למניעת הניסיונות לשינוי הסטטוס קוו הקיים משך כ-40 שנה, ולפיו פועלת במזרח ירושלים תוכנית לימודים התואמת את זהותם ותרבותם של עשרות אלפי הילדים שם. כך, משך שנים הוסיפו ללמוד במזרח ירושלים על פי תוכנית החינוך הירדנית, ובהמשך ועל פי הסכם אוסלו ב' נלמדת שם תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית.

החשש מפני ניסיונות שינוי הסטטוס קוו עלה הן מדרישת מנח"י, שהופנתה לראשונה לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, לרכוש את ספרי הלימוד רק באמצעותה, וכן מדיוני ועדת החינוך של הכנסת, בראשותו של ח"כ מילר, שעלתה מהם שאיפתו החד משמעית להחלתה של תוכנית הלימודים הישראלית גם בירושלים המזרחית. עמותת עיר עמים הבהירה במכתב כי ניסיונות להוביל להחלתה של התוכנית הישראלית מלבים חשש רב בקרב הציבור במזרח ירושלים, ומתפרשים כמעשה חד צדדי וכוחני נוסף. הפעלת התוכנית של הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים אינה נתמכת רק בהסכם המדיני שנחתם, אלא גם במשפט הבינלאומי ובזכות לחינוך.

 

אפליה בתקצוב הניהולי

בימים אלו מתנהלת עתירה עקרונית שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים על ידי האגודה לזכויות האזרח, וענינה פערי התקצוב הניהולי הקיימים בבתי הספר בירושלים המזרחית, שעומדים על סכום כולל של כ-10 מיליון ש"ח. זאת, לפי השוואת נתוני התקצוב בין בתי הספר היהודיים והערביים העירוניים. פער זה מוביל למחסור אקוטי בתקציב הניהול השוטף, המתבטא בקושי רב של בתי הספר בכיסוי ההוצאות התפעוליות היום-יומיות, קרי חשבונות חשמל ומים, רכישת ציוד משרדי כניירות ודיו, הצטיידות ראויה לניקיון בית הספר וכו'.