צילום: טל דהןבמסמך דוגמאות ליעדים חברתיים מדידים שניתן לחתור אליהם ולממשם, והצעות למדיניות חברתית בתחומים השונים
האגודה לזכויות האזרח הגישה אמש לועדת טרכטנברג את הצעותיה לקידום מדיניות חברתית-כלכלית המקדמת זכויות אדם וצדק חברתי. האגודה קוראת לוועדה להציג יעדים מדידים להשגה בתוך תקופות זמן קצובות בתחומי הדיור, הבריאות, החינוך, התעסוקה והרווחה, וכן להמליץ לממשלה לעגן בחוק יסוד את הזכויות החברתיות.
האגודה לזכויות האזרח בישראל מקדמת מזה שנים מדיניות חברתית-כלכלית אחרת, שמבקשת להבטיח כי לכל איש ואישה בישראל תינתן האפשרות להתקיים בכבוד, להרוויח שכר הוגן, לקבל חינוך ראוי ושירותי רפואה מתקדמים. במסמך שהוגש לועדת טרכטנברג מבקשת האגודה לחלוק מניסיונה בתחומים השונים ולהציע כמה הצעות קונקרטיות לקידום המטרות החברתיות המשותפות של תושבי ישראל.
לדברי עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות באגודה לזכויות האזרח, "כדי להבטיח היתכנות אמיתית לשינוי, על הוועדה להציג תוכנית מפורטת ושקופה שתראה כיצד בכוונת הממשלה להגיע ליעדים קונקרטיים שימומשו בתוך פרקי זמן מוגדרים וברורים. מדובר על הצבת יעדים שיבהירו לציבור שהממשלה שינתה את פניה והיא מתכוונת באמת ובתמים לעשות כל שביכולתה על מנת להקטין את מימדי העוני ואי השוויון בישראל, ולקדם את זכויותיהם החברתיות של תושבי המדינה."
להלן מספר דוגמאות ליעדים מדידים שמציעה האגודה, שניתן לחתור אליהם ולממשם בתחומים שונים:
א. מדיניות חברתית בעולם העבודה
- בתוך X שנים יקבלו כל העובדים בישראל שכר הוגן עבור עבודתם ויזכו לכל ההטבות הסוציאליות המקובלות, כולל פנסיית חובה מטעם המעסיק, וכל זאת ללא כל אפליה על רקע מין, מוצא וכיו"ב;
- עבודה באמצעות קבלן תתאפשר רק במקרים של תעסוקה זמנית, ולא בתעסוקה של קבע – בשירות הציבורי ואצל מעסיקים פרטיים.
- הורדת מדד הג'יני לאי השוויון בהכנסות מ-0.37 ל-0.31, הממוצע ב-OECD;
- הורדת אחוז עובדי הקבלן במשק ל-1.5%, כמקובל במדינות המפותחות, בתוך X שנים.
ב. השקעה ביציאה לעבודה
- לכל מובטל יוצעו התמיכה וההכשרה הנדרשים כדי להשתלב בשוק העבודה;
- העלאת שיעור העובדים בקרב גילאי העבודה מ-59.8% ל-66%, כממוצע ב-OECD, בתוך X שנים;
- העלאת תקציב שירות התעסוקה ל-0.4% מהתמ"ג, כממוצע במדינות המפותחות.
ג. חיזוק מערכת הבריאות הציבורית וצמצום פערים בבריאות
- בתוך X שנים שירותי בריאות ציבוריים נאותים ושוויוניים יינתנו לכלל הציבור, ללא הבדל בין מרכז לפריפריה ובין עני לעשיר, ויכללו את כל תחומי הבריאות הבסיסיים, כולל רפואת שיניים ופתרונות סיעודיים;
- המימון הפרטי, מכיסי האזרחים, מתוך ההוצאה הלאומית לבריאות, שכיום גבוה מ-40%, לא יהיה גבוה מ-30%, כמקובל במדינות המפותחות;
- בתוך X שנים יצומצם הפער בשיעור תוחלת החיים, המחלות והתמותה בין מקומות שונים ובין אוכלוסיות שונות בארץ. למשל, צמצום הפער של 6 שנים בתוחלת החיים בין באר שבע לרעננה ב-50% בתוך שלוש שנים.
ד. הכוונה חברתית לשוק הדיור
- בתוך X שנים יצומצם משמעותית מספר האנשים שאינם גרים בדיור נאות ומספר משקי הבית המוציאים לצרכי דיור מעל 30 אחוז מהכנסתם – הרף המקובל לדיור בר השגה.
- בתוך X שנים יצומצם משמעותית מספר המשפחות הגרות בתנאי צפיפות או בדיור זמני, מסוכן או בלתי מוסדר.
- בתוך X שנים יהיה במרבית בנייני המגורים, ובכל שכונה ועיר תמהיל של דירות בגדלים שונים ובמחירים שונים, דיור במחיר השוק ודיור שמחירו זול ממחירי השוק, שיאפשר שילוב של אוכלוסיות יעד ומניעת ריכוזן בשכונות עוני.
יעדים ביחס לציבור הערבי:
- בתוך X שנים יוגדל המרחב הקרקעי והתכנוני של ישובי המיעוט הערבי כך שיתאים לחלקה היחסי של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית (כ-20%), כאשר תחשיב זה יכלול את הכשרת הבנייה הבלתי חוקית בתחומים המוניציפאליים של הרשויות הערביות והשכונות הערביות בערים המעורבות.
- בתוך X שנים תסדיר המדינה את הסוגיות התכנוניות הקשורות בהכרה ובהכשרה של הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
ה. השקעה אמיתית בחינוך
- בתוך X שנים כל ילדי ישראל יזכו לחינוך ראוי חינם מגיל שלוש עד שמונה עשרה, שיכלול יום לימודים ארוך והעשרה. מוצע שההחלה תתקדם לפי דירוג חברתי-כלכלי של שכונות המגורים.
- בתוך X שנים יהיה ממוצע ההשקעה בכל תלמיד, ללא אפליה, למעלה מ-8,000$, כמקובל במדינות המפותחות.
ו. רשת ביטחון חברתית שמאפשרת קיום בכבוד
- מי שאינו יכול לקיים את עצמו יזכה בתמיכה הנדרשת על מנת שלא יחסרו לו קורת גג וכל האמצעים הנדרשים על מנת לחיות חיים של כבוד בישראל, כפי שהיה לפני הקיצוצים הגדולים בתחום זה ב-2003;
- העלאת ההשקעה בשירותים החברתיים ל-7% מהתמ"ג כממוצע ב-OECD;
- העלאת קצבת הבטחת הכנסה לסך של 40% מן השכר הממוצע במשק למשפחה בת שני ילדים, על בסיס ובהתאם להחלטת ועדת הממשלה משנת 1973.
ז. מחירים סבירים למוצרי יסוד
מים, דלק, מוצרי מזון בסיסיים וכו' יהיו בהישג ידם של כלל תושבי ישראל.
ח. סוף להפרטה גורפת ולהעברת אחריות ממשלתית לגורמים פרטיים
- תאומץ מדיניות ממשלתית שאינה מאפשרת הפרטות של שירותים חברתיים, שיש בהן הפרטה של סמכויות הליבה השלטוניות או כרוכה בהם הפעלה של כוח, פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם או יצירת פערים בנגישות לזכויות חברתיות.
- כל הצעות ההפרטה בתחום זה, הדיונים וההחלטות שיתקבלו יעשו בשקיפות מלאה ותחת בקרה ציבורית החל משלב שקילת האפשרות להפריט את השירות.
ט. עיגון הזכויות החברתיות בחוק יסוד
כדי לעגן את מחויבותה של מדינת ישראל לצדק חברתי, יחוקק "חוק יסוד: זכויות חברתיות", שיבטיח לכל אדם את הזכות להבטחת צרכיו ברמה נאותה וראויה לשם קיום בכבוד אנושי. חוק היסוד יפרט את משמעות הזכויות השונות, בהן הזכות לקיום בכבוד, הזכות לדיור, הזכות לבריאות, הזכות לחינוך, הזכות לאופק תעסוקתי ולתנאי עבודה הולמים והזכות לביטחון סוציאלי. כמו כן הוא יעגן את מחויבות המדינה לשקוד על קידום ופיתוח של התנאים הדרושים להבטחת מימושן של הזכויות החברתיות עד כדי מירב המקורות העומדים לרשותה. מעמדו של חוק היסוד יקשה על ממשלות עתידיות לפגוע בזכויות אלו.
נייר העמדה המלא כולל נתונים נוספים באשר למדיניות החברתית הקיימת בכל אחד מהתחומים הנ"ל ותוצאותיה בשטח, ומפרט הצעות למדיניות חברתית בכל תחום, כולל חקיקות מפורטות.
למסמך המלא שהגישה האגודה לזכויות האזרח לוועדה (גרסת pdf) (גרסת word)
תקציר המסמך (pdf)
