לכבוד
מר גבי אופיר
המנהל הכללי
רשות שדות התעופה
מר אופיר הנכבד,
הנדון: יחס משפיל לאזרחיות ישראליות במעבר הגבול מירדן
אני פונה אליך בעקבות מקרה חמור של יחס בלתי נאות ומשפיל ממנו סבלו שתי נשים, פעילות בולטות למען זכויות האדם, אזרחיות ישראליות, שביקשו לעבור בשבוע שעבר במעבר הגבול מירדן. הנשים הן: חברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח וחברת ועדת המעקב לעניני חינוך, ד"ר האלה אספניולי, ואחותה, גב` נבילה אספניולי, יו"ר ארגון מוסאווה וחברת ועדת המענקים של הקרן החדשה לישראל.
האחיות אספניולי חזרו מביקור בירדן ביום 20.5.07. במעבר הגבול פגשו אדם המוכר להן זמן רב, האחראי על גיוס כספים בקרן "אלתעאון", אשר הציע להסיען ברכבו לנצרת. אחרי שעברו את הבדיקה הבטחונית ישבו לחכות למכרן, אשר התעכב לחקירה ביטחונית. לאחר שחיכו יותר משעה בחוץ ניגשו אליהן אנשי הביטחון ושאלו למה הן מחכות וכאשר ענו כי הן מחכות לחברן, נדרשו לחזור לבדיקות בטחוניות נוספות. הבדיקה הנוספת שעברו הגברות אספניולי היתה משפילה ומבזה: על גופן נערך חיפוש פולשני, וכך גם בכל פרט ופרט מחפציהן. לא הושאר פרט קטן, אף האינטימי ביותר אשר לא נפתח. לגברות אספניולי היו קופסאות סגורות של עוגיות שהביאו לחתונה של בן אחותן, אותן ביקשו במפורש לא לפתוח מאחר שכך יתקלקלו. אולם הבודקים, תוך התעלמות מפנייתן, פירקו את כל הקופסאות והמתנות נהרסו כולן. למרות ההבהרה המפורשת שהן בדרך לאירוע משפחתי ומעכבות את השמחה, אזני הבודקים היו אטומות לכל שיקול אנושי והבדיקה ארכה כארבע שעות. הנשים יצאו מנקודת הגבול רק בשעה 10:00 בלילה, כשהן חשות מפח נפש, שלדבריהן היה מהקשים בחייהן.
תוך כדי התהליך המשפיל הזה ביקשה ד"ר האלה אספניולי לדבר עם האחראית, הציגה את עצמה כפעילת זכויות האדם והאזרח, המרצה באקדמיה וחברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח ובכמה מוסדות אחרים המייצגים את החברה האזרחית בישראל, וביקשה ממנה להפעיל קצת היגיון. ד"ר אספניולי הצביעה על כך שלו היה להן מה להסתיר, לא היו מחכות בחוץ אחרי שכבר יצאו ועברו כל הבדיקות; לו היה להן מה להסתיר, לא היו דוברות אמת ולא היו מודות כי הן מחכות לחבר שהתעכב בבדיקה הבטחונית. תשובת האחראית היתה שבבטחון אין הגיון, וכי הבודקים הם צעירים ולכן אין לסמוך עליהם בהפעלת הגיון ושיקול דעת!
לצערנו הרב, המציאות מלמדת אותנו כי מוצאן הלאומי של הגברות אספניולי היה הגורם המרכזי אשר הנחה את הבודקים בפעולתם. אין לנו ספק שלו היו יהודיות – לא היו זוכות ליחס כה משפיל. מנסיוננו ומנסיונם של ארגוני זכויות אדם אחרים, זו מנת חלקם של אזרחים ערבים רבים העוברים במעברי הגבול של ישראל: כך בשדה התעופה בן גוריון, כך במעבר הגבול בטאבה וכך גם במעבר הגבול מירדן.
יחס קשה ומשפיל זה אינו יכול להיות מוצדק באיזה שהם שיקולי בטחון. אזרחי המדינה זכאים לכך שהיחס אליהם לא יהיה מבוסס על מוצאם הלאומי, ולא יהיה מושפע משיקולים המבוססים על גישות סטראוטיפיות ודעות קדומות.
אודה לך אם תודיעני כיצד בדעתך לפעול על מנת שנסיון קשה זה לא יישנה.
בכבוד רב,
רחל בנזימן
מנהלת כללית
