בסוף השבוע פרסמה ועדת האו"ם למניעת אפליה גזעית (CERD) (*1) את המלצותיה בעקבות דיווחיה של ישראל על אודות עמידתה במחוייבויותיה על פי האמנה למניעת גזענות. הוועדה הינה גוף המונה 18 מומחים עצמאים, העוקבים אחר יישום האמנה למניעת אפליה גזעית במדינות השונות. בחודש שעבר הופיעו נציגי ישראל בפני הוועדה, לראשונה מזה תשע שנים, ומסרו דיווח על פעולותיה של המדינה למימוש האמנה למניעת אפלייה. האגודה לזכויות האזרח, כמו גם כמה ארגונים ישראלים נוספים, וכן ארגונים פלסטינים ובין-לאומיים, הגישה דוח משלה לוועדה. רבים מהנושאים שהועלו בדוח האגודה לזכויות האזרח נזכרים בהמלצותיה של הוועדה, שפורסמו בסוף השבוע.
וועדת האו"ם ציינה לחומרה את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), אשר מאז שנת 2003 מונע הענקת מעמד בישראל לתושבי השטחים הכבושים, הנשואים לישראלים. "לצעד זה ישנה השפעה בלתי-מידתית על אזרחי ישראל הערבים, המבקשים להתאחד עם בני-משפחתם בישראל", ציינה הוועדה. על אף מטרתה הלגיטימית של ישראל להבטיח את שלום אזרחיה, "הוועדה מודאגת מכך, שתוקפם של הצעדים ה'זמניים' מוארך שוב ושוב באורח עקבי". הוועדה ממליצה כי ישראל "תבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) ותבחן מחדש את מדיניותה, במטרה לאפשר איחוד משפחות על בסיס בלתי-מפלה. על המדינה להבטיח כי הגבלות על איחוד משפחות תהיינה מצומצמות והכרחיות בלבד וכי הן לא תוטלנה על בסיס השתייכות לאומית, תושבות או חברות בקהילה מסויימת".
כן הביעה הוועדה את דאגתה מהעברתם של תושבי כפרים בדואים בלתי-מוכרים בנגב אל עיירות מתוכננות. הוועדה ממליצה כי ישראל תבחן חלופות אפשריות, ובראשן הכרה בכפרים הבלתי-מוכרים והכרה בזכויותיהם של הבדואים לבעלות, לפיתוח, לשליטה ולשימוש באדמותיהם ובמשאבים נוספים, שהיו מסורתית בבעלותם או בשימוש על ידם. הומלץ עוד, כי ישראל תגביר את מאמציה להיוועץ בתושבי הכפרים ולקבל מבעוד מועד את הסכמת הקהילות, שעתידות להיות מושפעות מהעברה ממקומן.
בהתייחס לזכויותיהם של מהגרי העבודה בישראל, הוועדה המליצה, כי ישראל תעשה כל מאמץ להבטיח את מלוא המימוש של חוקיה, האוסרים על החזקת דרכוניהם של מהגרי העבודה והמונעים גביית כספים מהם, וכי ישראל תאפשר למהגרי העבודה לעבור ממעסיק למעסיק מבלי לאבד את רשיון העבודה שלהם בישראל. כן מעודדת הוועדה את ישראל לקיים את האמנה הבין-לאומית בנוגע להגנה על זכויותיהם של כל מהגרי העבודה ובני-משפחותיהם.
באשר לשטחים הכבושים, הוועדה היתה מודאגת במיוחד מהודעתה של ישראל, לפיה היא רשאית להפלות בין ישראלים לפלסטינים בשטחים הכבושים על בסיס אזרחותם. היא חזרה והדגישה, כי ההתנחלויות הישראליות בשטחים אינן חוקיות בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי. הוועדה גם המליצה, כי ישראל תבטיח, שהפלסטינים ייהנו מכל הזכויות הנובעות מהאמנה מבלתי להיות מופלים על בסיס אזרחות ומוצאם הלאומי.
הוועדה קבעה, כי גדר ההפרדה והמשטר הקשור בה מעוררים דאגה רצינית בדבר הפרה של האמנה, מכיוון שהם "מפרים באורח חמור זכויות אדם של הפלסטינים, המתגוררים באזורים שבשליטת ישראל. הפרות אלה אינן יכולות להיות מוצדקות על ידי טענות של צורך מבצעי דחוף, של נחיצות בטחונית או של סדר ציבורי".
הוועדה הביעה דאגה עמוקה מההגבלות הקשות על חופש התנועה בשטחים הכבושים, המכוונות במיוחד לקבוצה לאומית או אתנית מסויימת, במיוחד במעברים בגדר ההפרדה, בכבישים אסורים-לתנועה ובהקשר למשטר ההיתרים, אשר גורמים סבל ו"ופוגעים קשות לרעה בזכויות האדם של הפלסטינים, ובמיוחד בזכויותיהם לחופש התנועה, לחיי משפחה, לעבודה, לחינוך ולבריאות". הוועדה ממליצה, כי ישראל תבחן את האמצעים הללו בכדי לוודא, כי ההגבלות על חופש התנועה לא תוטלנה באורח שיטתי, אלא תהווינה אמצעים זמניים בלבד, שיוטלו באורח חריג, שלא יופעלו באורח מפלה, ושלא יפרידו בין קהילות. על ישראל "לוודא כי הפלסטינים נהנים מזכויות האדם שלהם, ובמיוחד מזכויותיהם לחופש התנועה, לחיי משפחה, לעבודה, לחינוך ולבריאות".
הוועדה התייחסה בדאגה ל"יישומם של חוקים, מדיניות ונהלים נבדלים לפלסטינים ולישראלים בשטחים הכבושים". הוועדה היתה מודאגת גם מהמידע בדבר ההפעלה הבלתי-מידתית של הריסות בתים, המכוונות כלפי פלסטינים. הוועדה חזרה והדגישה את קריאתה ל"הפסקה של הריסת רכוש ערבי, במיוחד בירושלים המזרחית, ולכיבוד של זכויות קניין בלא הבחנה במוצאם האתני או הלאומי של הבעלים".
הוועדה היתה מודאגת גם מ"האלימות המתמשכת מידי מתנחלים יהודים, במיוחד באזור חברון". הוועדה המליצה, כי ישראל תגביר את מאמציה להגן על הפלסטינים מפני אלימות שכזו. על ישראל לוודא כי תקריות שכאלה תיחקרנה במהירות, בשקיפות ובאורח בלתי-תלוי, כי מבצעיהן יובאו לדין, וכי בפני הקורבנות תיפתח הדרך לקבל פיצוי על נזקיהם.
האגודה לזכויות האזרח מברכת על מסקנותיה של וועדת האו"ם בנושאים, אשר היא פועלת לקידומם. האגודה רואה במסקנות אלה אמצעי חשוב לפעולה במישור הלאומי, במסגרת המאבק באפליה הגזעית בישראל ובשטחים הכבושים.
*1. The UN Committee on the Elimination of all Forms of Racial Discrimination
