לפצות עולה מאתיופיה שלא הורשה להכנס למועדון רק בשל צבע עורו

האגודה הגישה תביעה בבית משפט השלום בת"א, בדרישה ממועדון וממארגן מסיבה לפצות עולה ותיק מאתיופיה שלא הורשה להכנס למועדון רק בשל צבע עורו. כן מתבקש בית המשפט להכריע בשאלת חוקיותה של שיטת הסלקציה הנהוגה בחלק גדול מהמועדונים בישראל

האגודה לזכויות האזרח הגישה הבוקר (2.1.07) תביעה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בשמו של סטודנט, עולה ותיק מאתיופיה, שלא הורשה להכנס למועדון "קומפורט 13" בתל אביב. התביעה, בסך 100,000 ש"ח, מופנית נגד מועדון הלילה ונגד דן נפתלי, ממארגני המסיבה, שכניסתו של הסטודנט אליה נמנעה. כן מתבקש בית המשפט לקבוע כי שיטת הסלקציה, הנהוגה ברבים ממועדוני הלילה בישראל, אינה חוקית ולהורות למועדון ולמארגן המסיבות לחדול ממנה לאלתר. את התביעה הגיש, מטעם האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דורי ספיבק מהתכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

התובע, סלומון רדא, בן 26, עלה לארץ עם משפחתו בהיותו כבן ארבע, וכיום הינו סטודנט למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. ביום חמישי ה-16.11.06 נערכה במועדון "קומפורט 13" בתל אביב מסיבה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית לסטודנטים הלומדים במרכז הבינתחומי. מסיבה זו, וכמוה גם מסיבה נוספת, שנערכה במועדון אחר באותו לילה, שווקו כ"מסיבות פתיחת שנה לחברים מהמרכז הבינתחומי". הזמנות חולקו ברחבי הקמפוס, ובהזמנה למסיבה ב"קומפורט 13" נרשם "ממשיכים את המסורת של מסיבות השנים הקודמות, ומזמינים את החברים מהמרכז הבינתחומי למסיבת תחילת השנה".

רדא הגיע למועדון "קומפורט 13" והמתין בפתח המועדון, כשהסלקטורית ממאנת להכניס דווקא אותו, בטענה שאין מקום כרגע במועדון. בתחילה הוא המתין בסבלנות, למרות שהיה לו ברור, שהסלקטורית אינה דוברת אמת, שכן היא המשיכה להכניס רבים אחרים למועדון, בעוד הוא נאלץ להמתין בחוץ. כעבור כמה דקות שב רדא ופנה לסלקטורית בבקשה להכניסו, וציין בפניה כי הוא ממתין זמן רב. בתגובה, היא שבה וביקשה ממנו להמתין בצד, ומאותו רגע והלאה התעלמה ממנו. בשלב זה התקשר רדא אל דן נפתלי, ממארגני המסיבה, וזה הבטיח כי ייצא בעוד מספר דקות על-מנת להכניסו למועדון. רק כעבור כחצי שעה, זמן בו הוסיפה הסלקטורית להכניס אנשים נוספים, תוך שהיא מדלגת על רדא, יצא נפתלי מהמועדון. רדא הציג עצמו בפניו כמי ששוחח אתו מוקדם יותר וביקש ממנו כי יכניסו למועדון. בתגובה אמר נפתלי, כי רדא הגיע מאוחר ולכן ייאלץ להמתין בצד. בשלב זה הצטרפו לרדא שני חברים נוספים, גם הם סטודנטים במרכז הבינתחומי ומבני העדה האתיופית, והמתינו עמו. הסלקטורית התעלמה מפניות נוספות של רדא ושל אחד מחבריו. בזמן שהם, "השחורים" היחידים שהמתינו במקום, נאלצו לעמוד מחוץ למועדון, נאמר בכתב התביעה, המשיכו להגיע למקום "לבנים", אשר הוכנסו למסיבה, כשכל אחד מהם ממתין פרק זמן קצר בטרם הכנסתו. התובע וחבריו לא הצליחו להימנע מן המסקנה, שצבע עורם היה גורם מכריע, אם לא גורם יחיד, בהחלטת הסלקטורית לעכב את כניסתם עוד ועוד. כעבור שעה וחצי של המתנה, מאז הגיע רדא לפתח המועדון, החליטו הוא וחבריו לוותר על המסיבה ולעזוב את המקום.

האגודה לזכויות האזרח מבהירה בכתב התביעה, כי שיטת הסלקציה, כפי שהופעלה על ידי המועדון ומארגני המסיבה, מנוגדת לחוק איסוק הפליה במוצרים, בשרותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (שהאגודה לזכויות האזרח יזמה את חקיקתו), ומהווה הפרה בוטה של החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב בעת המשא ומתן לכריתת חוזה, הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים. כן היא פוגעת בחובה החוקתית לנהוג בשוויון ולהימנע ממעשים, שיש בהם אפליה פסולה בין בני-אדם. כל זאת אף במקרים, שבהם אין הסלקציה נגועה בגזענות.

בכתב התביעה מוסבר, כי שיטת הסלקציה מתנהלת כך, שבדרך כלל לא מקבלים הממתינים בתור תשובה שלילית. הם מתבקשים להמתין פרק זמן בלתי ידוע מראש, שבסופו ייתכן כי יוכנסו למועדון, וייתכן שלא. לא פעם, כפי שקרה במקרה המתואר לעיל, הם "מבינים את הרמז", מתייאשים והולכים לדרכם אבלים וחפויי ראש. מאחר שלא מדובר בסירוב מפורש להכניסם, נאמר בכתב התביעה, הם מתקשים להוכיח כי הופלו לרעה. על כן מבקש עו"ד ספיבק מבית המשפט לקבוע, כי עצם הדרישה להמתנה ארוכה של חלק מהבאים, בעוד אחרים מוכנסים למועדון, הינה דרישה פסולה, וכי חובתו של כל מועדון לילה, המזמין את הציבור הרחב למסיבות, הינה להנהיג שיטה מסודרת של תור, לפיה יוכנסו הבאים בשערי המועדון לפי סדר הגעתם. במקרה המתואר בכתב התביעה, מוסיף עו"ד ספיבק, התנהגותם של הנתבעים הושפעה, במידה כזו או אחרת, מצבע עורם השחור של התובע ושל חבריו, ועל כן מדובר כאן – בנוסף לאיסורים בחוק ולסיבות הפוסלות את שיטת הסלקציה בכללה, כפי שהוסברו לעיל, גם באפליה על רקע גזע וארץ מוצא.

לנוכח דברים אלה, מתבקש בית המשפט:

  • לאסור על הנתבעים להפעיל "סלקציה" בכניסה למסיבות הפתוחות לציבור, שהם מארגנים, ולחייבם להכניס את קהל המבלים למסיבות לפי סדר הגעתם למועדון (אלא אם קיימת סיבה שלא להכניס אדם מסויים, וסיבה זו תוסבר לו בהגיע תורו).
  • לפסוק לזכות התובע, סלומון רדא, פיצויים בסך 100,000 ש"ח. רק קנס משמעותי שכזה, מבהיר עו"ד ספיבק, יוכל להרתיע אחרים מפני התנהגות גזענית, כפי שתוארה במקרה הנ"ל.

ת.א.10264/07 בית משפט שלום תל אביב-יפו

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,הזכות לכבוד,הזכות לשוויון,זכויות אזרחיות

סגור לתגובות.