למנות נשים וערבים כחברים במועצה הלאומית לביו-אתיקה

ב-24.10.06 פנתה האגודה לשר הבריאות ולשר המדע והטכנולוגיה, התרבות והספורט, בדרישה שיפעלו למינויים של נשים וערבים למועצה הלאומית לביו-אתיקה. במועצה, המורכבת מ-17 חברים, מכהנים אישה אחת וחבר ערבי אחד בלבד

לכבוד
מר אופיר פינס
שר המדע והטכנולוגיה, התרבות והספורט
ויו"ר ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה
משרד המדע והטכנולוגיה, התרבות והספורט
ירושלים

לכבוד
מר יעקב בן-יזרי
שר הבריאות
משרד הבריאות
רח` בן טבאי 2
ירושלים

שלום רב,


הנדון: מינוי נשים וערבים למועצה הלאומית לביו-אתיקה

אנו פונים אליכם בדרישה שתפעלו למען מינויים של נשים וערבים למועצה הלאומית לביו-אתיקה, כפי שיפורט להלן:

1. המועצה הלאומית לביו-אתיקה (להלן – "המועצה") הוקמה בחודש אוקטובר 2004 מכוח החלטת ממשלה מס` 1219 (להלן – "ההחלטה").

2. תפקידיה של המועצה נקבעו בסעיף 8 להחלטה כדלקמן:

א. להוות סמכות ממלכתית עליונה למתן המלצות למקבלי החלטות ברשות המבצעת, המחוקקת והשופטת, בעניינים אתיים הנובעים מהתפתחויות המחקר והפיתוח בביולוגיה, בביוטכנולוגיה, ברפואה ובגנטיקה, והשלכותיהם החברתיות והחוקתיות.
ב. לפעול להסברה ולשיתוף הציבור בנושאים הנדונים במועצה ] . . . [ .
ג. להנחות ולתאם את עבודתן של ועדות רלבנטיות העוסקות בנושאים ביו-אתיים ] . . . [.
ד. המועצה תייצג את ישראל בארגונים ובכנסים בינלאומיים העוסקים בנושאים שבתחום סמכותה.

3. המועצה מורכבת מ-17 חברים (8 מהם לפחות הם אנשי ציבור וששה נציגים מטעם משרדי הממשלה הרלבנטיים), המומחים במגוון של תחומים, הקשורים לביו-אתיקה, כגון: רפואה, מדעי חיים, ביוטכנולוגיה, משפט, פילוסופיה, דת, ומדעי הרוח, החינוך או החברה. על-פי סעיף 2 להחלטה, שר הבריאות ויו"ר ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה אחראים במשותף על מינוי חברי המועצה.

4. מבדיקה שערכנו נדהמנו לגלות, כי מקרב 17 חברי המועצה המכהנים כיום נמצאת אישה אחת וחבר ערבי אחד בלבד. נתון זה מדבר בעד עצמו והוא מצביע על כך שרשויות המדינה טרם הפנימו, כי החובה לקדם את ערך השוויון היא חלק בלתי נפרד מחובותיהן כלפי הציבור. חובה זו היא אף חובת-על, החולשת על כל החובות המקצועיות והציבוריות המוטלות עליהן.

5. חובתן של רשויות המדינה להבטיח ייצוג הולם של נשים ושל האזרחים הערבים בגופים ציבוריים ובשירותי המדינה מעוגנת בהוראות חוק רבות ובהן סעיף 6(ג) לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א- 1951; סעיף 15(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 וסעיפים 18(א) ו- 18(א)(1) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

6. זאת ועוד, חובתן של רשויות המדינה להבטיח ייצוג הולם לנשים ולאזרחים הערבים בגופים ציבוריים נגזרת מזכותם החוקתית של שתי הקבוצות הללו לשוויון, זאת גם בהיעדר הוראה ספציפית בחוק, המחייבת את רשויות המדינה להבטיח ייצוג הולם להן.

ראו:
בג"צ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ` שר העבודה והרווחה ואח`, פ"ד נב (3) 630;
בג"צ 6924/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ` ממשלת ישראל ואח`, פ"ד נה (5) 15 (להלן – "פרשת האגודה לזכויות האזרח").

7. אי-ייצוגן של נשים במועצה מחזק תפיסות עולם פסולות, לפיהן נשים אינן מסוגלות לעסוק בענייני מדע ואתיקה, בהיותן נעדרות את הכישורים האינטלקטואלים הנדרשים לכך. ובמקביל אי-ייצוגם של האזרחים הערבים במועצה משדר להם מסר שלילי ביותר, כי הם אמורים או מסוגלים להתעסק אך ורק בעניינים הקשורים באופן מובהק למעמדם כמיעוט, וכי לא צפויה מהם תרומה של ממש בתחומים בעלי השלכות אוניברסאליות.

8. מעבר להשלכות החברתיות השליליות, הנלוות לאי-ייצוגם של נשים וערבים במועצה, קבע בג"צ בפרשת האגודה לזכויות האזרח, כי "השאלה מהו ייצוג הולם בגוף מסויים תלוייה, בין היתר, במהות הגוף, ובכלל זה בחשיבות המעשית של הגוף מבחינת הקבוצה הזכאית לייצוג הולם" (שם בעמ` 17).

9. המועצה אמורה לעסוק בהיבטים אתיים של התפתחות המדעית בתחומים: ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, רפואה וגנטיקה. לציבור הנשים יש אינטרס מובהק להיות מיוצג במועצה משום שהן סבלו מהפליה רבת שנים בתחום המחקר הרפואי, המשתקפת בהתבססות מדעי החיים והרפואה על הגוף הגברי כנושא מחקר, מבלי לתת את הדעת לשוני הביולוגי הקיים בין גברים לבין נשים, ומבלי לבדוק אם ישנן השלכות ייחודיות של המחלה הנחקרת או אופן ביצוע המחקר על נשים.

10. בנוסף, התפתחות הטכנולוגיה הרפואית בתחום הפריון וההולדה מעוררת לא מעט דילמות מוסריות. מדובר בתחום, שיש לו השלכות ייחודיות על ציבור הנשים, וקיימת חשיבות מיוחדת לייצוגן של נשים במועצה כדי שתוכלנה להשמיע את קולן בעניינים, המשפיעים באופן מיוחד על חייהן ועל בריאותן.

11. גם לגבי האזרחים הערבים קיימת חשיבות רבה להבטחת ייצוג הולם שלהם במועצה. מועצה זו דנה בהיבטים מוסריים ואתיים של ההתפתחות המדעית. דיון אתי ומוסרי לעתים יכול להיות תלוי הקשר תרבותי ודתי. האזרחים הערבים, שיכולים להיזקק להתפתחות המדעית בתחום מדעי החיים והרפואה, זכאים להשמיע את עמדתם, שיכולה להיות שונה מהעמדה של החברה היהודית, בשל שייכותם לתרבות בעלת מאפיינים חברתיים ודתיים שונים.

12. ידוע לנו, כי כהונתם של חברי המועצה או לפחות חלקם תסתיים עוד שנתיים. יחד עם זאת, ובשל הייצוג הכמעט אפסי של נשים וערבים במועצה, אנו פונים אליכם בדרישה למנות לאלתר נשים וערבים במועצה, גם אם הדבר מחייב החלפת חברים שטרם פקעה כהונתם.

בכבוד רב,
סוניה בולוס, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לשוויון,זכויות המיעוט הערבי,זכויות נשים,ייצוג הולם,ייצוג הולם

סגור לתגובות.