האגודה לזכויות האזרח הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד חברת גטר ונגד מכון הפוליגרף של בנימין עוזרי. התביעה הוגשה בשמו של אדם, שהעסקתו בגטר הופסקה על בסיס שיקולים פסולים ובלתי רלבנטיים, על רקע שחרורו משירות מילואים. כן נטען בה, כי מכון הפוליגרף ערך עבור חברת גטר בדיקה חטטנית, והעביר לה מידע, שאסור היה לו להעביר. את התביעה, בסך 195,000 ש"ח, הגיש בשבוע החולף עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח.
חברת גטר, העוסקת בשיווק מוצרי צילום ומחשבים, פירסמה בתחילת שנה זו מודעת "דרושים" לתפקיד מנהל מכירות. התובע, שלו ניסיון רב שנים בניהול מכירות, הגיש את מועמדותו לתפקיד ועבר בהצלחה את כל מבחני המיון והראיונות. מנכ"ל גטר כבר הודיע לו, כי הוא נמצא ראוי לעבוד בחברה, בכפוף לכך שיעבור "בדיקת מהימנות" שנקבעה לו במכון הפוליגרף.
במסגרת התשאול, שקדם לבדיקת הפוליגרף, ובבדיקה עצמה, תוחקר המועמד ביחס לתחומים שונים. רבות מהשאלות שנשאל היו פולשניות וחטטניות, ולפחות בחלקן בלתי-רלוונטיות לבחינת התאמתו לעבודה. אך כיוון שנאמר לו, כי מטרת הבדיקה הינה אך ורק לבחון את מהימנותו, ניאות התובע לחשוף פרטים רבים מצנעת חייו האישיים. החוקר עבר על כל צעד ושעל שעבר התובע בחייו, לרבות תחנות זניחות מעברו הרחוק. אגב כך התבקש התובע לפרט את מהלך שירותו הצבאי. התובע סיפר על שירותו בסדיר ובקבע וכן על שירות המילואים, ממנו השתחרר לפני מספר שנים. מהות השאלות ואופן הצגתן פגעו בכבודו ובפרטיותו של המועמד. תחושת הפגיעה גברה ביתר שאת כאשר חובר למכשיר הפוליגרף לצורך אימות תשובותיו.
בנוסף נדרש התובע לחתום על הצהרה, שלפיה הוא מסכים לעבור את הבדיקה "מרצונו החופשי". התובע ציין כי לא התייצב לבדיקה מרצונו החופשי, אלא נדרש להגיע אליה על-ידי המעביד. בתגובה ענה החוקר: "אני מציע לך שכאדם בוגר אל תתחכם; יש מצבים שלא מתחכמים בהם". בלית ברירה, חתם התובע על ההצהרה.
לאחר הבדיקה הגיע התובע למשרדי החברה, החל בחפיפה עם קודמו בתפקיד ואף הוצג בפני עובדי החברה כמנהל המכירות החדש. אלא שבערב אותו היום התקשר המנכ"ל אל התובע ובישר לו כי לא יוכל להעסיקו בחברה, כיוון ששוחח עם מכון הפוליגרף וגילה ש"ישנם נושאים, כמו השחרור ממילואים, שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי החברה ומנהליה ועם תפישת עולמי האישית כמנהל". הסכמתו של המנכ"ל לקיים פגישת הבהרה עם התובע לא קויימה מעולם.
עו"ד פינצ'וק מבהיר, כי ההחלטה שלא להעסיק את התובע מהווה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והיא מבוססת על קריטריונים מפלים ופסולים, כגון שחרור התובע משירות מילואים על נסיבותיו. החוק, הוא מבהיר, פוסל שימוש בקריטריונים אלה לצורך הערכה ותגמול של עובדים או מועמדים לעבודה. הוא מוסיף, כי אי-שירות במילואים או שחרור משירות מילואים, על נסיבותיהם המגוונות, הינם קריטריונים שאינם ממין העניין לצורך הערכת כישוריו או התאמתו של מועמד למקום עבודה. זאת ועוד, כיוון שקריטריונים אלה משפיעים לרעה במיוחד על קבוצות מקופחות או מוחלשות, החוק אוסר באופן קטגורי על השימוש בהם לצורך הערכת התאמתו של אדם לעבודה, בין אם בפועל משתייך האדם לקבוצה מקופחת ובין אם לאו. עו"ד פינצ'וק מדגיש עוד, כי דווקא בשל מרכזיותו של השירות הצבאי, כמוסד המסמל את הקונצנזוס הישראלי-יהודי-חילוני בישראל וכמהווה "כרטיס כניסה" לקולקטיב הישראלי, נקבעו בחוק הוראות ברורות, שמטרתן להוציא את הנתונים הקשורים בשירות זה או בהתאמה אליו מכלל השיקולים הלגיטימיים בשוק העבודה.
עו"ד פינצ'וק מוסיף וטוען בכתב התביעה, כי אין תוקף חוקי להחתמת התובע על "הסכמה" לפגיעה בפרטיותו, הכרוכה בבדיקת הפוליגרף. הנתבעים אילצו את התובע "להסכים" לבדיקה, שעה שידעו ידוע היטב, שבמציאות הקיימת בשוק העבודה, עובד אינו יכול לסרב לעבור בדיקה כזו אחרת אם הוא רוצה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. יתר על כן, דבר הכפייה שב"הסכמה" להיבדק היה ברור וידוע לנתבעים, במיוחד לאחר שהתובע הצהיר עליו במפורש והוזהר בתגובה ש"לא להתחכם".
בגין הפרת חוזה עבודתו, ובשל הפגיעה בפרטיותו, בשמו הטוב, בשוויון ובכבוד, מתבקש בית המשפט לחייב את חברת גטר ואת מכון הפוליגרף לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 195,000 ש"ח.
