האגודה לוועדת וינוגרד: לחקור חשדות להפרת כללי המשפט ההומניטרי

ב-26.9.06 פנתה האגודה לחברי ועדת וינוגרד, שמונתה לבדוק את התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון במלחמת לבנון השנייה, בדרישה שהוועדה תחקור חשדות בדבר הפרת דיני המלחמה על-ידי הצבא במהלך הלחימה, ותבדוק את אחריותו של הדרג המדיני להפרות הללו

לכבוד
השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד
יו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית
משרד ראש הממשלה
ירושלים

שלום רב,


הנדון: בירור חשדות להפרת כללי המשפט ההומניטרי על-ידי ועדת הבדיקה

בעקבות החלטת הממשלה מיום 17.9.06 למנות ועדת בדיקה ממשלתית לבירור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנוגע למכלול ההיבטים של מלחמת לבנון השנייה, אנו פונים אליך בעניין שבנדון כדלקמן:

1. במהלך הלחימה בצפון ולאחריה התגלו עובדות, המצביעות על מעורבותו ואחריותו של הצבא לביצוע הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי. מדובר בחשש לביצוע הפרות בוטות של עקרון העל, העומד בבסיס קיומו של המשפט הומניטרי, קרי עקרון ההבחנה בין אזרחים לבין לוחמים.

2. המנדט הרחב, שהוענק לוועדה, מאפשר לחבריה לחקור חשדות בדבר הפרת דיני המלחמה על-ידי הצבא ובדיקת אחריותו של הדרג המדיני להפרות הללו.

3. רשויות הביטחון כפופות להוראות המשפט ההומניטרי, המסדיר את אופן ניהול פעולות הלחימה. חשוב ביותר, כי בדיקת תהליך קבלת ההחלטות בדרג הצבאי לא תפסח על אחד ההיבטים המרכזיים של תהליך קבלת ההחלטות, קרי התאמתן של החלטות הדרג הצבאי לאמות המידה החוקיות, המסדירות את אופן ניהול הלחימה. בדיקת תהליך קבלת ההחלטות בדרג הצבאי מבלי לבדוק אם הן עומדות במבחן החוקיות מרוקנת את תהליך הבדיקה מכל תוכן.

4. כתב המינוי של הוועדה מקנה סמכות לחברי הוועדה לבדוק את מידת אחריותו של הדרג המדיני לפעולות צבאיות, שמתעורר ספק ממשי לגבי חוקיותן. על הדרג המדיני מוטלת אחריות מיניסטריאלית לנקוט בכל האמצעים הנדרשים, כדי למנוע בעוד מועד ביצוען של הפרות גסות של המשפט ההומניטרי. חובה זו נגזרת מחובתו של הדרג המדיני לשמור על שלטון החוק, הישראלי והבינלאומי כאחד.

5. גם הפעם נשוב ונדגיש, כי בדיקת תפקודו של הדרג המדיני בהיבט האזרחי, המדיני והצבאי מבלי לבחון את הצעדים, שננקטו על-ידי הדרג המדיני כדי להבטיח שהלחימה בצפון תנוהל בהתאם לאמות המידה החוקיות, הן הפנימיות והן הבינלאומיות, כפי שנדרש מכל מדינה, המתיימרת להיות דמוקרטית, מוסרית ושומרת חוק, מרוקנת את תהליך הבדיקה מכל תוכן, והיא אף עומדת בסתירה למושכלות היסוד של הדמוקרטיה, קרי החובה לכבד את שלטון החוק גם בעיתות מלחמה וברגעי משבר.

6. עם תום השבוע הראשון של הלחימה, ומשהחלו לזרום דיווחים על הרג מאות אזרחים לבנונים ופציעת אלפים מקרבם, פנינו לראש הממשלה ולשר הביטחון כדי להתריע נגד הפגיעה הקשה והמתמשכת באוכלוסייה האזרחית בלבנון. בפנייתנו הדגשנו, כי "מספרם הגבוה של נפגעים מקרב האוכלוסייה האזרחית בלבנון מעיד על כך, כי בעת תכנון וביצוע פעולותיו של צה"ל לא ננקטת הזהירות, המתחייבת על פי דיני המלחמה, כדי להימנע מפגיעה, ובפרט פגיעה בלתי-מידתית, באזרחים ובתשתיות אזרחיות. היקף הפגיעה באזרחים חפים מפשע אף מעלה חשד כבד לביצוע פשעי מלחמה".

מצ"ב עותק של הפניה כנספח א.

7. ברם הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, שנגרמה עקב ביצוע פעולות צבאיות, המנוגדות להוראות היסוד של המשפט ההומניטרי, החריפה במהלך הלחימה.

8. כדי להמחיש את הטענה בדבר החשש להפרת הוראות המשפט ההומניטרי על-ידי הצבא, נתייחס בפנייתנו זו לשתי תקריות, שמתעורר ספק ממשי לגבי חוקיותן: הרג אזרחים תמימים בכפר קאנא והשימוש בפצצות מצרר בלב שכונות מגורים.

9. ביום 30.7.06 הפציץ חיל האוויר בניין מגורים בן שלוש קומות בשכונת חריבה בכפר קאנא שבדרום לבנון. כתוצאה מההפגזות נהרגו לפחות 28 אזרחים תמימים ובהם ילדים. לנגד עיניהם של מפקדי צה"ל עמדו, בין השאר, העובדות הבאות: הרס התשתיות, הדרכים והגשרים בדרום לבנון, והעובדה, כי חיל האוויר הפציץ כלי רכב, שהסיעו פליטים בדרכם לצפון, נסיבות אשר מנעו מתושבים רבים לעזוב את בתיהם ואילצו אותם להישאר בכפריהם.

10. הפגזת בנייני מגורים בנסיבות הללו, כפי שטענו בהרחבה בפנייתנו לראש הממשלה מיום 31.7.06, מהווה הפרה לכאורה של עקרון ההבחנה ושל חובת הזהירות, המוטלת על הכוח הלוחם.

מצ"ב פנייתנו לראש הממשלה בעניין כנספח ב.

11. עם תום הלחימה בצפון איתרה יחידת פינוי המוקשים של האו"ם אלפי נפלים של פצצות מצרר, שנורו בלב שכונות מגורים. השימוש בפצצות מצרר בלב שטחים בנויים מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הן משום שמדובר בנשק שלא ניתן לכוונו נגד מטרה צבאית קונקרטית והן בשל העובדה, שהוא הופך את השטח הנפגע לשדה מוקשים, המסכנים את חיי האוכלוסייה האזרחית.

מצ"ב פנייתנו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין כנספח ג.

12. יש להדגיש, כי התקריות הללו אינן ממצות את כל הפעולות הצבאיות, שמתעורר ספק לגבי חוקיותן.

13. חומרת ההפרה של כללי המשפט ההומניטרי ושל כללי המשפט הפלילי הבינלאומי, העולה מהתקריות שהובאו לעיל, מחייבת, כי ועדת הבדיקה תבדוק גם את החשד בדבר הפרת כללי היסוד של המשפט ההומניטרי.

14. החובה לחקור את אחריותם המיניסטריאלית של שרים להפרות גסות של המשפט ההומניטרי מתחזקת שבעתיים לאור קריאותיהם של שרים בכירים בממשלה לבצע פשעי מלחמה בלבנון. כך, למשל, בראיונות, שהעניקו השר אליהו ישי והשר דאז חיים רמון בגלי צה"ל ביום 9.8.06, קראו הם ל"השטיח" כפרים שלמים בדרום לבנון. ההתבטאויות הללו עומדות בניגוד גמור לעקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי, והן עלולות להיתפס כביטוי למדיניותה של ישראל לביצוע פשעי מלחמה.

מצ"ב פניותינו לשרים בעניין כנספחים ד(1) ו- ד(2).

לאור כל האמור לעיל נבקשך לדאוג לכך, שבדיקת הוועדה תכלול את חקירת החשדות בדבר הפרות גסות של המשפט ההומניטרי.

בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי

סוניה בולוס, עו"ד

העתקים:
פרופ` רות גביזון
פרופ` יחזקאל דרור
אלוף (במיל`) ד"ר חיים נדל
אלוף (במיל`) מנחם עינן

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות אזרחיות

סגור לתגובות.