ב-5.6.06 קיבל בג"ץ עתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות, בו חברות, מלבד האגודה, עמותת נשים נגד אלימות, מרכז א-טופולה, כייאן – ארגון פמינסטי ושדולת הנשים בישראל. העתירה הוגשה נגד פסקי דין של בתי משפט שרעיים, שהעבירו משמורת על ילדים קטנים מהאם לאב על פי חזקה הלכתית, המנוגדת להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. זאת תוך התעלמות מחובתם לשקול את טובת הילד בהסתמך על תסקירים של פקידי סעד, המשמשים כתשתית עובדתית להכרעה בסכסוכי משמורת, כמתחייב בחוק. שופטות בג"ץ, איילה פרוקצ`יה, מרים נאור, ואסתר חיות, קבעו כי פסקי הדין של בתי המשפט השרעיים בטלים, וכי עניין המשמורת על שלושת הילדים יוחזר לבית המשפט השרעי בחיפה, אשר ידון מחדש בעניין, מבלי להישען על חזקה כלשהי, שאינה מתיישבת עם הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ותוך התייחסות לתסקירי פקידי הסעד ונתינת המשקל הראוי להם. את העתירה הגישה עו"ד סוניה בולוס מהאגודה לזכויות האזרח.
העתירה עסקה במחלוקת באשר למשמורת על שלושה קטינים, כיום בני עשר, שמונה וחצי ושבע, ילדיהם של בני זוג, שהתגרשו בשנת 2001. בשנת 2002 נשא האב אישה אחרת, ונולדו להם ילדים. בשנה שעברה החליט בית הדין השרעי בחיפה על העברתם של שלושת ילדיהם המשותפים של בני הזוג למשמורת אביהם. פסק דין זה ניתן בהסתמך על חזקה הלכתית בדין המוסלמי, לפיה טובתם של ילד מעל גיל 7 וילדה מעל גיל 9 הינה להיות במשמורת האב, וזאת ללא שהוזמן תסקיר של פקיד סעד לצורך הבחינה של טובת הילדים. האם ערערה על החלטת בית הדין השרעי, ובית הדין השרעי לערעורים דחה את ערעורה וקבע, כי בתי הדין השרעיים אינם כפופים לחקיקה האזרחית. בעקבות החלטה זו, עתרה עו"ד סוניה בולוס מהאגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בשם האשה, בבקשה כי זה יורה על בטלות פסיקותיהם של בתי הדין השרעיים.
בעתירה נטען כי החזקה ההלכתית, עליה התבססה הפסיקה השרעית, מנוגדת להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולחוק שיווי זכויות האשה, ולכן החלטות בתי הדין בטלות. כן נטען כי החלטות בתי הדין נתקבלו ללא כל תשתית עובדתית ראויה, הנוגעת למצבם של הילדים, שהיא בסיס ויסוד בענייני משמורת קטינים. הן לא נשענו על כל חומר מקצועי של גורמי הסעד, והתוצאה היא, כי ההחלטות ניתנו תוך התעלמות מטובת הקטינים. בעקבות העתירה הוגש גם תסקיר מפורט של פקידת סעד, המתייחס לטובתם של הילדים.
שופטות בג"ץ קיבלו את העתירה וקבעו, כי פסקי הדין של בתי הדין השרעיים אינם יכולים לעמוד. השופטת פרוקצ`יה, שכתבה את פסק הדין, הורתה להחזיר את הדיון במקרה לבית הדין השרעי בחיפה, והדגישה, כי החזקה היחידה המעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות היא חזקת גיל הרך, הקובעת, כי קטינים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אלא אם מתקיימות סיבות מיוחדות המצדיקות הוראה אחרת. מעבר לגיל 6 אין להישען על חזקה כלשהי. בנוסף, הורתה השופטת פרוקצ`יה לבית הדין השרעי להתייחס לתסקירים של פקידי הסעד ולתת להם את המשקל הראוי. בשל התמשכות ההליכים, ציינה השופטת פרוקצ`יה כי יש לזרז את סיום הדיון בעניינם של הקטינים ולסיימו עד לסוף חודש יולי, וזאת כדי להביא יציבות וודאות לחייהם של הילדים.
בג"ץ 1129/06
