האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה פנו אל שופטי בג"ץ, בבקשה שיפסקו בעתירות, שהגישו שני הארגונים בשנת 2002, לביטולה של החלטת הממשלה, אשר קדמה לחקיקתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. כזכור, החלטת הממשלה מחודש מאי 2002 (ומדיניות שר הפנים אלי ישי, שקדמה לה) היא זו, אשר הקפיאה את הליכי הענקת המעמד לבני זוג פלסטינים של אזרחי ישראל ותושביה, והיא עוגנה במעשה החקיקה רק למעלה משנה לאחר מכן. שני הארגונים עתרו לפני כ- 4 שנים נגד ההחלטה, והדיון בעתירות הסתיים ביולי 2003. לאחר שנחקק חוק האזרחות, בקיץ 2003, נאלצו הארגונים להגיש עתירות חדשות, שכוונו נגד החוק, ובג"ץ החליט להכריע בעתירות נגד החלטת הממשלה רק לאחר שיינתן פסק הדין בעתירות נגד החוק. עתירות אלה נדחו בראשית השבוע ברוב דחוק של שופטי בג"ץ. את הפניה לבג"ץ כתבו במשותף עורכי הדין דן יקיר ושרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח וחסן ג`בארין וארנה כהן מעדאלה.
שני הארגונים מדגישים בפנייתם לבג"ץ, כי רוב מכריע של שופטי ההרכב המורחב, אשר נתנו בתחילת השבוע את פסיקתם בעתירות נגד החוק, קבעו כי החוק פוגע בזכות יסוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה שכזו מותרת רק אם נעשתה בחוק או על פיו. לפיכך ברור, שהחלטת הממשלה אינה עומדת במבחן החוקתיות, שכן הפגיעה בזכות היסוד הגלומה בה לא נעשתה בחוק. על כן מבקשים הארגונים, כי שופטי בג"ץ יורו על בטלותה של החלטה זו. פסיקה שכזו, מדגישים עורכי הדין, אינה בעלות משמעות הצהרתית בלבד, שכן אותם אזרחים ותושבים, אשר נמנעה מהם האפשרות להגיש בקשה להתאזרחות בני זוגם, בתקופה שמיום הקפאתם של הליכי "איחוד המשפחות" ועד לחקיקת החוק, יהיו זכאים להגיש את הבקשות עם מתן פסק דין, אשר יפסול את החלטת הממשלה.
בג"צ 4022/02 (עתירת האגודה לזכויות האזרח); בג"צ 4608/02 (עתירת עדאלה).
