האגודה לזכויות האזרח מברכת על המלצות הוועדה לבחינת מדיניות ההגירה (ועדת רובינשטיין) באשר להסדרת מעמדם בישראל של מהגרי עבודה וילדיהם ובאשר להסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט בישראל. עם זאת, האגודה רואה בחומרה רבה את המלצות הוועדה באשר להגבלת האפשרות להסדיר בישראל את מעמדם של בני זוג לאזרחים ולתושבים ישראלים, ובעיקר – בני זוג לאזרחים ולתושבים ערבים.
זכותו של כל אזרח ותושב ישראלי להקנות לבן זוגו מעמד במדינה היא פועל יוצא של זכויות היסוד לחיי משפחה, לשוויון ולפרטיות. היא נגזרת גם מזכותם היסודית של ילדים לגדול בחיק משפחתם. מזכויות יסוד אלה נובע איסור לכפות פרידה בין בני משפחה (אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן ומוגדרים היטב), והן מקימות זכות להקמת בית בישראל. על מדינת ישראל להבטיח שלבן זוג, שאינו ישראלי,יינתן מעמד, בכפוף להוכחת כנות הקשר ומרכז חיים בישראל.
האגודה מדגישה, כי מדינת ישראל רשאית לסרב להקנות מעמד בישראל למי שמסכן באופן ממשי את המדינה ואת תושביה סיכון בטחוני או פלילי. עם זאת, החלטה באשר לסיכון הנובע מבן הזוג יכולה להתבסס אך ורק על ראיות אינדיבידואליות, הנוגעות למבקש, ואינה יכולה להתבסס באופן שרירותי על מוצאו ועל השתייכותו הלאומית.
עוד מביעה האגודה את מחאתה נוכח ההצעה להחמיר את התנאים הכלכליים להגירה, ומתריעה שבכך יוצרות ההמלצות הפלייה על רקע מצב כלכלי במימוש זכות היסוד לחיי משפחה.
שיקולים של לאום וגזע ושיקולים כלכליים באשר לבני משפחה של אזרחים ישראלים הם שיקולים פסולים ומפלים. יישום המלצות הוועדה יביא לפגיעה קשה בזכות לחיי משפחה, בעיקר של אזרחים ותושבים ערבים, וליצירת מילכוד, משמעותו בחירה בין עקירה ממולדת לבין חיי משפחה.
התוצאה לפיה בני זוג יאלצו להיפרד זה מעל זה, וילדים ייקרעו מעל הוריהם, אך ורק משום שאחד מבני הזוג הוא פלסטיני או אזרח מדינה ערבית, או בשל מצוקה כלכלית, חותרת תחת אושיות המשטר הדמוקרטי.
