לכב`
ח"כ ראובן ריבלין
יו"ר הכנסת
בפקס: 6496193 – 02
לכב`
ח"כ ציפי ליבני
שרת המשפטים
בפקס: 6285438 – 02
דחוף!
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס` 18), התשס"ו-2005
מחר צפויה מליאת הכנסת לדון בהצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק הכניסה לישראל, אשר הונחה על שולחן הכנסת ביום 14.12.2005. הצעת החוק דנה בהגבלות על הסדרת מעמדם של מי שאינם יהודים בישראל.
אנו פונים אליך בבקשה להסיר את הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת הזו. הצעת חוק, שעתידה לפגוע בזכויות היסוד של רבים כל כך, ואשר תחולל רפורמה משמעותית כל כך במדיניות ההגירה של מדינת ישראל, אינה יכולה להידון באופן מושכל בישיבת המליאה האחרונה של הכנסת, ערב פיזורה של הכנסת.
תכלית החוק המוצע למנוע משוהים שלא כדין אפשרות לרכוש מעמד בישראל, אלא לאחר "תקופות צינון" בנות מספר שנים מחוץ לישראל. האיסור על הסדרת מעמדו של שוהה שלא כדין יחול, על פי המוצע, גם על בני זוג של אזרחים ותושבים ישראלים; על הורים לקטינים ישראלים, תוך התעלמות מן הקשר המשפחתי ומטובתם של ילדים; על הורים קשישים לאזרחים ולתושבים ישראלים; על תושבים בדואים, ילידי הנגב, אשר מעמדם בישראל לא הוסדר מעולם; על מבקשי מקלט מדיני; על נשים קורבנות סחר; ועוד ועוד.
רפורמה שכזו אסור לה שתתרחש בטרם קבעה לעצמה מדינת ישראל מדיניות הגירה ברורה ופומבית, הנותנת דעתה להיבטים הרבים והשונים של ההגירה לישראל, לחובותיה של המדינה ביחס לאזרחיה ולתושביה ולהתחייבויותיה הבינלאומיות. חשוב להדגיש: אין למדינת ישראל כיום מדיניות הגירה מוסדרת ביחס למי שאינם יהודים. מדיניות הסדרת מעמדם של בני משפחה בישראל – בני זוג, הורים וילדים – משתנה חדשות לבקרים ומעוגנת בנהלים פנימיים, אשר רובם אינם מפורסמים. עניינים מהותיים – כהענקת מעמד בישראל למי שקבעו בה את מרכז חייהם או הענקת מעמד למבקשי מקלט ובמקרים הומניטריים – מוסדרים בישראל ללא קריטריונים מנחים ופומביים, אלא בהיוועצות בין פקידים ועל פי שיקול דעתם.
סדר הדברים מחייב, כי מדינת ישראל תגבש מדיניות הגירה, שתיתן דעתה לתופעות אלה, ובמסגרתה ייקבעו קריטריונים לרכישת מעמד בישראל על ידי מי שאינם יהודים, וזאת קודם שיינקטו צעדים קיצוניים, המגבילים את אפשרות רכישת המעמד. בימים אלה יושבת על המדוכה וועדה ציבורית בראשות פרופ` אמנון רובינשטיין, שמונתה לבחון את מדיניות ההגירה, את החקיקה הרלוונטית ואת הנהלים, ולהציע מדיניות הגירה ותיקוני חקיקה. הוועדה תוכל להמליץ על הגבלות ברכישת מעמד, ואולם זאת תוכל לעשות לאחר שתציע כללים לרכישת מעמד ובנוסף להם.
הצעת החוק חמורה במיוחד משום שהיא מבקשת לבטל הלכה, שנקבעה על ידי בג"צ, שפסק כי הפרדה כפויה בין בני זוג היא בלתי מידתית על רקע פגיעתה בזכויות היסוד של בני הזוג:
"אין צורך בדמיון מפליג כדי לדעת ולהבין מה חמורה היא הפגיעה בבני-זוג לנישואי-אמת, שעה שגוזרים עליהם לעזוב את הארץ או להיפרד לתקופת-חודשים. . . תשובה זו, שהאהבה תגבר גם על פירוד של חודשים מספר, אינה אלא תשובה צינית ובלתי ראויה. יתר על כן: הפגיעה בכבודם של בני-הזוג ובאחדות המשפחה לא יהיה זה ראוי כי נקל בה ראש. ופרידת האוהבים, כיצד תקל זו בעינינו?. . . ולא נתעלם אף מהקשיים הכספיים הכרוכים בפרידה הנכפית על בני הזוג. . . אכן, קשה שלא להתרשם כי גזרה זו של חיוב בן-הזוג לנסוע לחו"ל הינה גזרה קשה מנשוא. המשיבים לא שקלו כראוי את זכותו של הפרט לנישואין, ואת הפגיעה הקשה בחיי המשפחה הנלווית למדיניות שאימצו לעצמם. . . ענייננו-שלנו, נזכור, נסב על זכות-יסוד שקנה היחיד – כל יחיד – לנישואין ולהקמת משפחה. . . המסקנה הנדרשת מדברינו היא אפוא זו: מדיניות משרד הפנים לעניינם של זרים שנישאו לישראלים בעוד הם (הזרים) שוהים בארץ שלא-בהיתר, הינה מדיניות שאינה עומדת במבחן המידתיות והרי היא פסולה ובטלה. דרישת משרד הפנים – כמדיניות עקרונית – כי בן-הזוג הזר יעזוב את הארץ למספר חודשים עד אשר תיבדק כנות הנישואין, הינה מדיניות שאינה עולה בקנה אחד עם מושכלות ראשונים במשטר דימוקרטי החרד לזכויות האזרח." (בג"צ 3648/97 סטמקה נ` שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 780 – 783).
על המחוקק מוטלת חובה לבחון לעומקם את הטעמים, שעומדים ביסוד הצעות חוק המובאות בפניו, ואת ההשלכות שעלולות להיות לדברי חקיקה שכאלה. הדבר מצריך בחינה של נתונים והכרת התחום. יצויין בהקשר זה, כי אין בידי ממשלת ישראל נתונים של ממש, שיש בהם להצביע על ניצול של הליכי רכישת מעמד בישראל, שהוא כביכול התכלית לפגיעה החמורה כל כך שהיא מבקשת לפגוע בזכויות היסוד של רבים כל כך. נתונים שכאלה לא היו בידי הממשלה לפני פסק הדין בעניין סטמקה ואין בידיה נתונים שכאלה גם כיום. מבקרת הפנים של משרד הפנים עמדה על כך בדו"ח, שהגישה לשר הפנים במהלך שנת 2004.
בחינה של כל השלכות החוק המוצע בלתי אפשרית בלוח הזמנים שכופה הממשלה ערב פיזורה של הכנסת. אין דחיפות ובהילות לדון בהצעת החוק בטרם נבחנה מדיניות ההגירה של מדינת ישראל ובטרם נבחנו לעומקן הפגיעות החמורות והבלתי מידתיות, שעלולות להיגרם בעטייה.
אנו פונים אליך בבקשה להסיר את הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת הזו. הצעת החוק תוכל לעלות לדיון בכנסת הבאה ככל שממשלת ישראל, שתקום לאחר הבחירות, תמצא לנכון לשוב ולהעלותה.
בכבוד רב,
עודד פלר, עו"ד
