האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-16.11.05 לבג"ץ נגד צה"ל, המינהל האזרחי ורשויות התיכנון והפיקוח על הבניה בגדה המערבית, בדרישה למנוע הריסת בתים ומבנים חקלאיים בכפר ואדי א-ראשה שבנפת קלקיליה, ובדרישה להכין תוכנית מתאר מפורטת לכפר ולהעניק לתושביו היתרי בניה. העתירה הוגשה בשם חמישה מתושבי הכפר, שהרשויות הוציאו צווי הריסה לבתיהם ולמבנים נוספים, המשמשים אותם לפרנסתם. עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח, שהגיש את העתירה, מבקש עוד, כי בג"ץ יוציא צו ביניים, אשר יאסור על מימושם של צווי ההריסה עד לסיום הדיון בעתירה.
הכפר ואדי א-ראשה הוא אחד מחמישה כפרים פלסטינים הכלואים על ידי גדר ההפרדה באזור מובלעת אלפי מנשה. תושבי כפרים אלה סובלים, מאז נבנתה הגדר באזורם, מניתוק כמעט מוחלט מיתר חלקי הגדה המערבית, באופן הפוגע קשות בכל תחומי חייהם, ועל כן קיבל בג"ץ את עיקרי עתירתה של האגודה לזכויות האזרח, והורה על שינויו של תוואי הגדר באזור אלפי מנשה, כך שהכפרים לא יהיו כלואים עוד על ידי הגדר ויימנע המשך ניתוקם מיתר חלקי הגדה. על אף שבג"ץ נתן את פסק דינו והורה, לפני למעלה מחודשיים ימים, להזיז את הגדר באזור זה, עד לרגע זה לא הוחל בביצוע עבודות בשטח. עתה נוסף על פגיעתה הקשה של הגדר בתושבים גם האיום בהריסת בתים בכפר ואדי-ראשה, הריסה אשר מאיימת להותיר משפחות ללא קורת גג וללא פרנסה. זאת לאחר שהוצאו צווי הריסה לחמישה מבנים בכפר, ובהם מבנים השייכים לשלושה מן התושבים, שהיו מעורבים אישית בהגשת העתירה נגד תוואי הגדר באזור: שניים מהם היו בין העותרים בעתירה נגד הגדר, והשלישי, ראש מועצת הכפר, חתם על תצהיר שהוגש בתמיכה באותה עתירה (שני האחרים, שבתיהם מיועדים להריסה, הם בנו של ראש מועצת הכפר וקרוב משפחה נוסף). צווי ההריסה הוצאו עם בניית גדר ההפרדה. לאחר הגשת העתירה נגד הגדר באזור המובלעת הפעילו תושבי אלפי מנשה ונציגי המנהל האזרחי לחצים רבים על תושבי הכפרים, שהיו מעורבים בעתירה נגד תוואי הגדר, בכללן רמיזות על אפשרות ביצוע צווים להריסת בתים בכפר, וזאת במטרה לגרום להם לבטל את עתירתם. עיתוי העמידה על ביצוע צווי ההריסה, מדגיש עו"ד בשארה, יוצר חשד כבד לקשר בין הדיונים בעתירה נגד תוואי הגדר באזור לבין המוטיבציה הפתאומית של המינהל האזרחי לטפל בשאלת חוקיותם של בתי העותרים.
יש לציין, כי במהלך הדיונים בבג"ץ בעתירה נגד הגדר באזור נעתרו השופטים להוציא צו ביניים, שאסר על צה"ל לממש את צווי ההריסה. בעקבות כך חזרו והבהירו גורמים שונים במינהל האזרחי לראש מועצת הכפר, כי ביום בו יינתן פסק-הדין בעניין הגדר, יפוג תוקפו של צו הביניים, והבתים ייהרסו. עו"ד מיכאל ספרד, שייצג את התושבים בעתירה ההיא, מטעם האגודה לזכויות האזרח, אף פנה בשם התושבים אל ראשי המינהל האזרחי באזור בבקשה לבטל את צווי ההריסה, אולם בקשה זו סורבה, והמינהל האזרחי הסתפק רק בהבטחה, כי הצווים לא יבוצעו במהלך 21 הימים, שלאחר מתן פסק הדין בעניין הגדר. בהמשך ניתנה ארכה נוספת, שפגה השבוע, ואשר ניתנה על מנת לאפשר את הגשת העתירה הנוכחית.
עו"ד בשארה מדגיש בעתירה, כי הוצאת צווי ההריסה וההתעקשות על ביצועם קשורות ישירות לגדר ההפרדה ולרצונן של הרשויות להלך אימים על תושבים פלסטינים, לבל ינקטו בהליכים נגד הגדר. זאת ועוד, ביצוע צווי ההריסה ומיקום המבנים המיועדים להריסה, בסמוך לתוואי גדר ההפרדה, משדרים לאוכלוסיה הפלסטינית מסר, שברצונן של הרשויות הישראליות להנהיג מדיניות של הריסת בתים במרחב התפר (בין הגדר לבין הקו הירוק) ולדחוק את רגלי תושביו הפלסטינים בכדי להשלים את סיפוח האדמות בחלק המערבי של הגדר למדינת ישראל. הוצאת הצווים להריסת בתיהם של המעורבים בעתירה נגד הגדר, מוסיף עו"ד בשארה, משדר לפלסטינים מסר ברור של "ככה ייעשה לאיש המעז לעמוד על זכויותיו ולצאת למאבק משפטי נגד הצבא והמתנחלים שבאזורו". מסר זה אינו עולה בקנה אחד עם מימושה של זכות היסוד לנגישות חופשית ויעילה אל בית המשפט ולהגנה עליה, זכות שהוכרה מפורשות בפסיקתו של בית המשפט העליון.
עו"ד בשארה מציין עוד, כי הכוונה לבצע את צווי ההריסה דווקא נגד מי, שעתרו נגד תוואי הגדר, בולטת במיוחד לנוכח העובדה, שכל בתי הכפר ואדי א-ראשה נבנו – בלית ברירה – ללא היתרי בניה, וזאת בשל מחדלן של הרשויות, אשר מתבטא באי-הכנתה של תוכנית מתאר מפורטת לכפר, אשר רק מכוחה ניתן להוציא היתרי בניה. הוצאת הצווים דווקא נגד העותרים, להבדיל מיתר תושבי הכפר, מעידה על שיקולים זרים ופסולים ועל הקשר בין מעורבותם בעתירה נגד הגדר לבין הפגיעה ברכושם. עו"ד בשארה מציין עוד בעתירה את האפליה העומדת ביסוד מדינות התכנון והבניה בגדה המערבית, כאשר הרשויות נמנעות מלהכין תוכניות מתאר מפורטות לכפרים פלסטינים, ובאותו זמן ממש זוכים תושבי ההתנחלויות הסמוכות בתכנון מפורט, בהתאם לסטנדרטים מודרניים. זאת ועוד, הריסת הבתים ואופן פעולתן של הרשויות בעניין מנוגדים לכללי המשפט הבינלאומי ומהווים פגיעה בזכויות הקניין של התושבים.
על האפליה בתחומי התכנון, נאמר בעתירה, נוספת גם האכיפה הסלקטיבית – על בסיס השתייכות לאומית – שנוקטת המדינה בשטחים הכבושים ואשר מחמירה עוד יותר את מצבם של התושבים הפלסטינים: בעוד שאלפי צווי הריסה נגד בניה בלתי חוקית של מתנחלים אינם מבוצעים במשך שנים, כפי שעולה מהדו"ח של עו"ד טליה ששון בנושא המאחזים הבלתי מורשים, הרי שהרשויות מגלות נחישות רבה בהוצאת צווי הריסה לבתי פלסטינים ובביצועם, תוך שימוש בהם כבכלי פוליטי לדחיקת רגליהם של אזרחי השטח הכבוש, בניגוד מוחלט למצוות הדין הבינלאומי המגן על תושבים אלה.
בג"ץ 10687/05
