עקרונות משפטיים

מתוך: עקרונות להכרה בכפרים הערבים הבדווים בנגב – מה כן צריך לעשות?

א. הזכות לשוויון

כל פתרון ראוי לסוגיית ההתיישבות של הבדווים בנגב חייב לעמוד בעקרון השוויון. כדי לממש את עקרון השוויון יש להתחשב בהפליה ההיסטורית ובעוול המתמשך שנגרם להם כתוצאה מאי-הכרה בכפריהם ובזכויותיהם הקנייניות. יש להשוות בין מצבם התכנוני של היישובים הבדווים למצבם התכנוני של היישובים היהודים. על כל פתרון התיישבותי לעמוד באמות מידה בסיסיות של שוויון בהקשר של הקצאת קרקעות, גיוון צורות היישוב ואף העדפה מתקנת בהקצאת משאבי קרקע ותכנון. על רשויות התכנון לאפשר לבדווים לקיים את אורח חייהם ולבחור את צורת ההתיישבות המועדפת עליהם: כפרית, חקלאית, עירונית או אחרת, כפי שניתן ליתר קבוצות האוכלוסייה במדינה.

על כל פתרון לעמוד באמות המידה של צדק חלוקתי. בראש ובראשונה יש לאמץ ולקיים את המלצות ועדת אור ביחס להקצאה שוויונית של משאבי קרקע לאוכלוסייה הערבית.[1] על המדינה לאפשר לאוכלוסייה הבדווית גישה שווה למשאבי קרקע בדומה לאוכלוסייה היהודית בנגב, ובכלל זה לא להגביל את אזורי המחיה שלהם לאזור גיאוגרפי מסוים ולאפשר להם לגור בכל רחבי הנגב ולא רק באזור הסייג.

ב. הזכות לכבוד ולשמירה על אורחות חיים ותרבות

כל פתרון חייב להכיר בתרבותם ובאורח חייהם של הבדווים כאוכלוסייה בעלת מאפיינים תרבותיים ייחודיים וכחלק בלתי נפרד ממיעוט ילידי, אתני ודתי. על המדינה להבטיח שהבדווים יוכלו ליישם את זכותם לנהוג לפי מנהגיהם ותרבותם ולשמרם. על המדינה לספק להם תנאים שיאפשרו פיתוח כלכלי וחברתי העולה בקנה אחד עם מאפייניהם התרבותיים, ובכלל זה לאפשר להם לנהל אורח חיים המותאם להיותם מיעוט ילידי שתרבותו קשורה בטריטוריה מסוימת, בשימוש במשאבי קרקע ובפעילויות מסורתיות הקשורות בקרקע כמו מרעה וחקלאות. על המדינה לכבד את הזיקה הקניינית של הבדווים לקרקע ולהכיר במערכת הקניינית הבדווית כחלק ממאפייניהם התרבותיים הייחודיים.

ג. הזכות לדיור הולם

כל פתרון חייב לכבד את הזכות לדיור הולם, הכוללת קורת גג ותנאי מחיה הולמים. על המדינה להכיר בכפרים הבלתי מוכרים ולאפשר לתושביהם קורת גג בלי שסכנת הריסות הבתים תרחף מעל לראשיהם. על  המדינה להשוות בין מצבם של הכפרים הבלתי מוכרים ליישובים היהודים בנגב ולהסדירם תכנונית ומוניציפלית, כדי לאפשר לאוכלוסייה הבדווית נגישות שווה לדיור ולתשתיות ושירותים חיוניים ולהימנע מאפליה על רקע שייכות קבוצתית. הזכות לדיור הולם כוללת את הזכות לדיור תואם תרבות, ומכאן שעל המדינה לאפשר לבדווים מגוון צורות התיישבות התואמות את אורחות חייהם ותרבותם.

ד. שיתוף הציבור הבדווי בתכנון

שני עקרונות תכנון מרכזיים הם שהתכנון חייב לפעול למען רווחת הציבור, ועליו לשקף עקרונות של הגינות וצדק חברתי. עקרונות אלה מטילים על המתכנן חובה להתייחס באופן מיוחד לצרכים של קבוצות חלשות באוכלוסייה, שאפשרויות הבחירה העומדות בפניהן מוגבלות. תכנון סביר התואם את עקרונות התכנון ואת האתיקה של התכנון המבקש למלא את ייעודו חייב אפוא להביא בחשבון את צרכיה ורצונותיה של אוכלוסיית היעד שלו, לבדוק כיצד אפשר להגדיל את רווחתה, להתייחס באופן מיוחד לצרכיה של אוכלוסייה חלשה ומקופחת, לחפש דרכים להרחיב את אפשרויות הבחירה שלה ולשפר את איכות חייה.[2] כדי לתקן את ההפליה התכנונית שהבדווים סבלו ממנה לאורך שנים צריכות רשויות התכנון לשתף אותה ביצירת פתרונות תכנוניים נאותים ומעשיים לשיפור איכות חייה ולהגביר את המאמצים לשתף את תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בקביעת עתידם ובעיצוב פתרון תכנוני מוסכם.

ה. הגנה על קניינם ותרבותם של הבדווים והימנעות מהעברה כפויה

על כל פתרון להתיישב עם עקרונות ההגנה על קניינם ותרבותם של מיעוטים ילידיים, ובכלל זה להימנע מפתרונות שיש בהם העברה חלקית או מלאה של הבדווים ממקום מחייתם וליישבם מחדש ללא הסכמתם החופשית, המוקדמת והמודעת, ובכפוף לפיצויים הוגנים ומלאים. כמו כן צריך כל פתרון להכיר בזכותם של הבדווים כמיעוט ילידי להיות בעלי הקרקע, להחזיק בה, להשתמש בה ולשלוט על הטריטוריה ועל המשאבים שבחזקתם מכוח הבעלות המסורתית, ולכלול השבה של קרקעות ומשאבים שנגזלו מהם. הקרקע, הטריטוריה והמשאבים השייכים לבדווים או מוחזקים על ידיהם צריכים לזכות בהכרה ובהגנה חוקית מצד המדינה, מתוך כבוד למנהגיהם, למסורתם ולשיטת בעלותם על הקרקע. כן צריכה המדינה לספק לבדווים מנגנון אפקטיבי שימנע כל העברה כפויה העלולה לפגוע בזכויותיהם כקהילה.

ו. הכרה במערכת הקניינית הבדווית

המערכת הקרקעית המסורתית של הבדווים שרירה וקיימת. לבדווים היתה תמיד תפיסה טריטוריאלית וקניינית ברורה, ועד להקמת מדינת ישראל היה בה סחר קרקעות מתועד. יש להכיר בזכויות הקניין המסורתיות של הערבים הבדווים על אדמותיהם ההיסטוריות, בלי שהמדינה תתחרה איתם על הזכויות בקרקע. ההכרה במערכת הקרקעית המסורתית עומדת בלבו של כל פתרון המבקש לתקן עוול היסטורי ממושך ולהבטיח זכויות שוות לכל אזרחיה.