האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים עתרו הבוקר (30.8.05) לבג"ץ, בשם משפחה של מהגרי עבודה, נגד ממשלת ישראל ושר הפנים, בדרישה לשנות את החלטת הממשלה באשר להסדר למתן מעמד לילדיהם של מהגרי עבודה. בעתירה מתבקש בית המשפט להורות על ביטולם של תנאי הלידה בישראל ושל התנאי הקובע, כי מעמד בישראל יינתן רק לילד, שהוריו נכנסו לארץ כדין טרם לידתו. בג"ץ מתבקש לקבוע עוד, כי יינתן לנער העותר רישיון לישיבת קבע בישראל, וכי תינתן להוריו ולאחותו הקטנה אשרת תושב ארעי עד הגיעו לגיל 21. העתירה הוגשה בידי עו"ד מיכל פינצ`וק מהאגודה לזכויות האזרח.
הנער א` בן ה-14 נולד בקולומביה והגיע לישראל יחד עם אמו בהיותו בן 3. אביו הגיע לישראל עשרה חודשים קודם לכן. לבני הזוג נולדה בישראל בת נוספת, כיום בת 8. א` גדל והתחנך בישראל, כישראלי לכל דבר ועניין. הוא עולה לכיתה י` בבית הספר העל יסודי "הגימנסיה העברית" בירושלים ומתעתד ללמוד במגמת מחשבים. בעקבות החלטת הממשלה מיום 26.6.05, לפיה לידה בארץ מהווה תנאי סף לקבלת מעמד תושב קבע בישראל, נגזר על א`, אשר אינו עומד בתנאי זה, לעזוב את חבריו ואת סביבתו הקרובה והמוכרת ולגלות מישראל, עם בני משפחתו, אל ארץ זרה.
עו"ד פינצ`וק מבהירה, כי בדומה לא` שוהים בישראל ילדים רבים, אשר אינם עונים לאחד משני התנאים נשואי העתירה. עד לקבלתה של החלטת הממשלה נהנו ילדים אלה ובני משפחותיהם מהגנה מפני מעצר וגירוש במשך למעלה משנה וחצי. הגנה זמנית זו הוארכה עד לאמצע ספטמבר. אזי, על פי ההחלטה, "זרים ובני משפחותיהם אשר לא יעמדו בתנאי הסדר זה יורחקו מישראל". עו"ד פינצ`וק מדגישה בעתירה את הנזק הרב שצפוי להגרם לנער העותר ולאחרים במצבו, אם יגורשו מהארץ בה גדלו והתחנכו ובה מרכז חייהם. היה ויידרשו לצאת מישראל, היא מבהירה, ייקטע מסלול חייהם, והם ייאלצו להיפרד מסביבתם המוכרת והאהובה ולעקור לארץ זרה, אשר לא פעם אף את שפתה אינם יודעים על בוריה. לאור הנזק הרב הצפוי להיגרם לנער העותר ולילדים אחרים במצבו, מתבקש בית המשפט לתת צו ביניים, שיאסור על הרחקת ילדים אלה עד לתום הדיונים בעתירה.
עו"ד פינצ`וק מסבירה בעתירה, כי תנאי הלידה בארץ, כמו גם התנאי המתייחס לאופן כניסת ההורה לישראל, אינם מגשימים את תכלית ההסדר שקבעה הממשלה, תכלית שתוארה בעבר כ"מתן פתרון על בסיס עקרונות הומניטריים לבעייתם של ילדי מהגרי עבודה, אשר הגיעו לישראל או נולדו בה בעל כורחם, וברבות השנים התערו בחברה בישראל, עד כי הוצאתם ממנה, פירושה העברתם לארץ זרה, שאין להם כל קשר תרבותי עמה". "מדובר בתנאים שרירותיים וזרים", נאמר בעתירה, "החוטאים לתכלית הראויה של ההסדר ומביאים לתוצאה הקשה, בה צעירים כדוגמת העותר, אשר אין חולק כי בישראל מרכז חייהם, יידרשו לעזוב אותה". עו"ד פינצ`וק מוסיפה, כי מדובר בהסדר בלתי מידתי, בשל אי-ההתאמה בין התנאים הקבועים בו לבין מטרתו, שכן "לידה בישראל אינה תנאי להפיכת ישראל למרכז חייו של הילד, ובוודאי שאין היא לכשעצמה יוצרת מרכז חיים. כך גם אופן כניסת הורי הילד לישראל אינו משליך על התגבשות מרכז חייו כאן". ההסדר, היא מדגישה, פוגע גם בעקרון השוויון, שכן הוא מפלה בין ילדים אשר אין כל הבדל מהותי ביניהם מבחינת התערותם בחברה הישראלית, פרט לכך, שחלקם נולדו בה ואחרים – כמו א` – הגיעו אליה כפעוטות. לבסוף, היא מוסיפה, מדיניות הממשלה בעניין זה מנוגדת אף לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, המכבדת זכויות אדם ושוקלת בכובד ראש שיקולים הומניטריים והמחויבת לכבד את הגרים השוכנים בה ולדאוג לרווחתם. גירושו של נער, אשר הגיע ארצה לפני 12 שנים, בהיותו בן 3 בלבד, היא קובעת, וודאי שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי הצדק והמוסר, שלאורם אמורה מדינת ישראל להגשים את יעדיה.
בג"ץ 8204/05
