בלחץ ערעור לבית המשפט העליון, שהוגש בידי האגודה לזכויות האזרח, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הסכימה בחודש שעבר המדינה לחשוף חלק ניכר ממסמכי המכרז להפרטת בית סוהר ראשון בישראל, אשר אמור לקום ליד באר שבע. המסמכים, שנמסרו לאגודה בימים האחרונים, מצורפים להודעה זו, ובכך יאפשרו ביקורת ציבורית על תנאי המכרז, שנסגר השבוע, ועל יכולתו להבטיח את זכויותיהם של האסירים שייכלאו בכלא המופרט.
עיון ראשוני במסמכים שנחשפו העלה, כי בניגוד להבטחות שניתנו בעבר, לא מבטיח המכרז שיפור רב בכל הנוגע לצפיפות הכליאה ולשטח המצומצם, שיעמוד לרשות האסירים. שטח זה יהיה מועט באופן משמעותי גם מהסטנדרטים הנמוכים ביותר המקובלים במדינות המערב. האגודה לזכויות האזרח פנתה השבוע בעניין זה לוועדת המכרזים ודרשה שינוי של תנאי המכרז, ככל שאלה נוגעים לשטח הכליאה שיובטח לאסירים (ראו קישור למכתב בראש העמוד מימין). בחינתם של מסמכי המכרז, המשתרעים על פני למעלה מ-1,000 עמודים, נמשכת, והם מתפרסמים כאן בכדי לאפשר לציבור הרחב לבחון אותם, במקביל לבחינה, שעורכת האגודה לזכויות האזרח.
ההסכם בדבר חשיפתם של מסמכי המכרז נחתם, כאמור, בעקבות ערעור, אשר הוגש לבית המשפט העליון בידי עו"ד דורי ספיבק, חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח ומן התכנית לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, בעקבות פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. זה דחה לפני חודשים אחדים את עתירתה של האגודה לחשיפת תוכנו של המכרז להפעלתו של בית הסוהר, בטענה שחוק חופש המידע אינו חל על הליכי מכרז שטרם הסתיימו. בערעור הודגש, כי קיימת חשיבות ציבורית מוגברת לשקיפות מלאה של ההליכים לבחירת הזכיין, שייבחר לנהל את בית-הסוהר הפרטי ליד באר שבע, ושל פרטי ההסכם, שצפוי להיחתם עמו. זאת לנוכח אופיו חסר-התקדים של מכרז זה ולנוכח החשש הלא מבוטל מפגיעה בזכויותיהם של אסירים, כתוצאה מתהליך ההפרטה.
העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שנדחתה בידי השופט אברהם טל, הוגשה בחודש נובמבר 2003 נגד משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר. זאת לאחר שורה של ניסיונות שווא מצדה של האגודה לזכויות האזרח לקבל לידה את מסמכי המכרז. עו"ד ספיבק הדגיש בערעור, כי הרשויות מבקשות להתחמק מפיקוח ציבורי על פעילותן ומנסות "לקבוע עובדות בשטח", בדרך של בחירת זכיין וחתימה על הסכם עמו. כל זאת, עוד בטרם יוכל הציבור לממש את זכותו לבחון את פרטי המכרז, ובמידת הצורך לנקוט בפעולות שונות, ציבוריות ומשפטיות, שמטרתן תיקון ושיפור תנאיו.
עוד נאמר בערעור, כי זכות הציבור לדעת מוכרת כזכות יסוד, שחשיבותה ראשונה במעלה. זכות זו, הודגש עוד, מקבלת משנה תוקף שעה שהממשלה נוקטת במהלך חסר תקדים בישראל של הפרטת בית-סוהר, מהלך המעורר שורה של שאלות חוקתיות וחוקיות מורכבות וכבדות-משקל. בין היתר, קיים אינטרס ציבורי בקבלת מידע מלא אודות תנאי הכליאה המינימליים, שאותם יידרש הזכיין לספק, אודות היקף השירותים שינתנו לאסירים, אופן הפיקוח הממשלתי על מפעילי בית הסוהר ודרכי ההתמודדות של המדינה עם הפרות צפויות של תנאי המכרז, מצדו של הזכיין. עוד נטען בערעור, כי התקשרות ארוכת טווח עם גופים פרטיים-עסקיים לרכישת שירותים חיוניים (במקרה זה – 15 שנים לפחות) הינה צעד, שאפשרות החזרה ממנו מוגבלת ביותר, ומכאן החשיבות המוגברת בקיומו של דיון ציבורי בפרטי החוזה המוצע, עוד בטרם חתימתו. לפיכך, מדגיש עו"ד ספיבק, שגה בית המשפט לעניינים מנהליים כשדחה את עתירתה של האגודה בעניין זה.
האגודה לזכויות האזרח ביקשה לוודא, כי החוזה שייחתם עם הזכיין יכלול מנגנון אפקטיבי של פיקוח על כל פעולותיו, וכי בידי המדינה תישמר אופציה של ממש, כנדרש על פי החוק, לבטל את ההסכם במקרה של פגיעה בזכויות האסירים או הפרת החוזה בכל דרך אחרת. כדי להבטיח פיקוח שכזה, קיימת חשיבות מרובה בחשיפתו של המכרז לעין כל, צעד חיוני לשם קיומו של פיקוח ציבורי אפקטיבי על המכרז ותכניו. ברוח זו פסק גם בית משפט באוסטרליה, אשר דן בסוגיה דומה, באשר לצורך בחשיפת תוכנם של הסכמים להפעלת בתי סוהר פרטיים.
חשיפת תוכנו של המכרז, נאמר בערעור, מתחייבת גם מחוק חופש המידע ומתקנות חובת המכרזים. טענת המדינה, כי אין לחשוף את פרטי המכרז מטעמים של חשש לפגיעה בביטחון הציבור הנה כללית ובלתי מבוססת. פעמים רבות, מדגיש עו"ד ספיבק, דווקא זרימתו של מידע חופשי היא ערובה לביטחון. מדינה הפועלת במחשכים, מאבדת את אמון הציבור, תוך פגיעה בשלטון החוק ובביטחונו של הציבור. הוא ביקש להבהיר עוד, כי אינו מבקש לקבל מידע אודות מערך המודיעין ומערך האבטחה של בית הסוהר, תחומים שעליהם, ועליהם בלבד (ככל שמדובר בבתי סוהר), לא חל חוק חופש המידע. לאור דברים אלה ביקשה האגודה לזכויות האזרח לקבל לעיונה את מסמכי המכרז בפורמט של קובץ מחשב, וזאת בהתאם להוראותיו של חוק חופש המידע, המחייב לספק מידע בפורמט זה אם הדבר התבקש.
עע"מ 3637/05
