לכבוד
מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
רח` צלאח א-דין 29
ירושלים
דחוף!
בפקס ובדואר רשום
שלום רב,
הנדון: החרבת הכפר ח`ירבת טאנא על ידי הצבא – דרישה לחקירה דחופה ולהעמדת פתרונות דיור מיידיים לתושבי המקום
1. הננו, ארגוני זכויות אדם, פונים בבקשה להתערבותך הדחופה בעקבות החרבתו הבלתי חוקית של כפר, ח`ירבת טאנא, המצויה בנפת שכם, על ידי הצבא.
2. מעדויות ודיווחים שונים שהתקבלו אצלנו עולה, כי ביום 5 ביולי 2005 החריב הצבא את הכפר ח`ירבת טאנא. המדובר בהריסה מסיבית של מבנים, לרבות של בית הספר, כשהתוצאה היא – מחיקתו של כפר, וגירושם הלכה למעשה של תושביו ממקום מושבם, מאדמותיהם וממקורות פרנסתם.
3. הכפר ח`ירבת טאנא הינו יישוב חקלאי, השוכן מזרחית לכפר בית פוריכ שבנפת שכם. פרנסתם של תושבי הכפר מתבססת על עיבוד אדמה ורעיית צאן ובקר. המגורים בכפר מתקיימים במבנים מצורות שונות, ובהם מבני לבנים, מערות, בתי אבן מכוסים גגות פח ואוהלים. למעט בחודשי הקיץ, בהם עוברים תושבי הכפר להתגורר באורח זמני באדמות חקלאיות שבאזור בית פוריכ, מתגוררים הם במהלך כל השנה בכפר ח`ירבת טאנא. המדובר ביישוב הקיים מזה שנים רבות, ואשר תושביו מקיימים אורח חיים ייחודי. האדמות עליהן נבנו מבני הכפר והאדמות המעובדות שבסביבתו מצויות בבעלותם של תושבי הכפר, ושל תושבים פלסטינים אחרים.
4. כאמור, ביום 5 ביולי 2005, בעת שתושבי הכפר לא שהו במקום, הגיעו נציגי המינהל האזרחי ובאמצעות דחפורים הרסו כמעט את כל הבנוי במקום, ובכלל זאת את בית הספר המשמש את תושבי הכפר. כל שנותר במקום, ואשר לא נהרס על ידי המינהל האזרחי, הוא המסגד העתיק, ומבנה אחד נוסף. לפי המידע שבידנו, כתוצאה מההריסות, כ-20 משפחות מתושבי הכפר ח`ירבת טאנא ניזוקו ואיבדו את בתיהן ומבנים ששמשו אותן כדירי צאן. בנוסף, כחלק מההריסות נחסמו כמה פתחי מערות הקיימות במקום, המשמשים את התושבים למגורים ולאחסון, ומאגר מים.
תמונות המתעדות חלק מההרס שנעשה במקום, מצ"ב למכתב זה, מסומנות א`.
5. לידיהם של מי מתושבי הכפר לא נמסרו כל צווי הריסה, ואולם כשנה לפני ביצוע ההריסה, וכן זמן מה לפני ההריסה (בתחילת חודש יוני 2005) נמצאו בשטח, בדרך מקרה על ידי רועי צאן, מספר צווי הריסה הממוענים ל`מחזיק`. יודגש, כי ההריסה נעשתה בתקופה, בה תושבי הכפר שהו באורח זמני באדמות חקלאיות שבאזור בית פוריכ, עיתוי, שיכול להציג תמונה מעוותת, כאילו הכפר אינו מיושב.
העתקים מצווי ההריסה שנמצאו על ידי התושבים, מצ"ב למכתב זה, מסומנים ב`.
6. המדובר אם כן בהריסתם של מבנים רבים, אשר שמשו למגוריהם של תושבי הכפר וכמחסה לצאנם. פועל ישיר של הריסת כל מבני הכפר (למעט מבנה בן חדר אחד), הינו מניעתם של תושבי הכפר מלהתגורר במקום, ואילוצם לעזוב את מקום מושבם, אדמותיהם ומקורות פרנסתם, ולעבור להתגורר במקומות יישוב אחרים. כאמור, אף מבנה בית הספר העממי של הכפר נהרס, תוך הותרת התושבים ללא מבנה, שיוכל לשמש כבית ספר עבור ילדיהם הקטנים.
7. מהמידע שבידנו עולה, כי מדובר בפעולת הריסה מסיבית, אשר נודעת לה חומרה מיוחדת עקב כך שמדובר בהחרבה, הלכה למעשה, של יישוב שלם. מדובר בפעולה המהווה הפרה חמורה של חובותיו של המפקד הצבאי בשטח כבוש.
8. החרבתם של מבנים, השייכים לתושבי שטח כבוש, מהווה פעולה המנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי (ראו למשל סעיף 46 לתקנות, הנספחות לאמנת האג הרביעית מ-1907, סעיף 53 לאמנת ז`נבה הרביעית משנת 1949), מהווה פגיעה חריפה בזכויות אדם מוגנות (ובכללן, בזכות לכבוד האדם, לדיור, לפרנסה, לחיי משפחה, לתרבות, לקניין ועוד), ובכל מוסר הומניסטי ו/או דתי.
9. לא זו אף זו, עם הריסתם של כל מבני הכפר גורם המפקד הצבאי לגירושם הלכה למעשה של תושבי הח`ירבה, מתוך כוונה למנוע מהם להתגורר במקום. בנסיבות אלה נראה, כי הפעולה עולה כדי העברת-כפיה של תושבים מוגנים, האסורה אף היא באיסור חמור על פי הוראת סעיף 49(1) לאמנת ג`נבה.
10. בתגובת המנהל האזרחי שנכללה בכתבתה של עמירה הס בעניין החרבתה של ח`ירבת טאנא, שפורסמה היום, ה-27 ביולי, 2005 בעיתון הארץ נאמר, כי מדובר במבנים שנבנו ללא אישורים, על שטח אש פעיל של צה"ל. דא עקא, שלדברי התושבים לא נערכו באזור אימונים של הצבא מאז תחילת שנות ה-90. כמו כן, אין כל מקום לראות בטעמים הנעוצים במצב התכנוני הקיים בכלל, ובח`ירבת טאנא בפרט, או כל טעם אחר, כטעמים שעשויים להצדיק או להכשיר את החרבתו של היישוב.
11. חובתו הבסיסית של המפקד הצבאי בשטח כבוש הינה לשמור על הסדר והחיים הציבוריים (תקנה 43 לתקנות האג), לטובתם של התושבים המוגנים בשטח הכבוש. חובה זו שומה על המפקד הצבאי לקיים בסבירות ובהגינות. לפיכך, ככל שהמצב התכנוני הקיים איננו משקף את צרכיהם הבסיסיים של התושבים המוגנים ואת אורח חייהם, כפי שקרה במקרה הנוכחי, מחובתו של המפקד הצבאי לפעול להתאמתו של המצב התכנוני לאורח חייה של האוכלוסיה ולצרכיה. חובת התאמה זו חלה מקל וחומר, על המפקד הצבאי בגדה המערבית, המחזיק בשטח בתפיסה לוחמתית מזה עשרות בשנים. ברי, כי החרבה מסיבית של מבני מגורים, ובענייננו החרבתו של כפר שלם, איננה עולה בקנה אחד עם חובה זו, ומהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם המוגנות של התושבים.
12. חוק התכנון הירדני החל באיזור ושככל הנראה, על בסיסו הוחרב הכפר כולו, לא נועד למנוע התפתחות טבעית של תושבי הגדה המערבית. ברור לעין כל, כי לא יתקיימו הסדר הציבורי ואף לא בטחון התושבים הפלסטינים או בטחון המעצמה הכובשת עם ישום מדיניות הריסת בתי מגורים והחרבת שכונות ואף כפר פלסטיני שלם, ברחבי איזור C, המהווה יש לזכור, כ-60% מכלל שטח הגדה המערבית.
13. להיפך, הנתונים ההומניטריים בשטח מעידים על קיומו של צורך הכרחי חשוב במציאת פתרון תכנוני לתושבי הכפר ח`ירבת טאנא מזה שנים רבות. צורך שלא נענה על ידי המנהל האזרחי, תוך הפרת עקרון ההגנה על אזרחים בשטח כבוש הקבוע במשפט הבינלאומי ההומניטרי.
14. החובה בדבר שמירה על הסדר הציבורי והבטחון באיזור, לטובת התושבים, כוללת בתוכה הכללת שיקולים מהותיים, ולא רק שיקולים פורמליים, בעיצוב מדיניות אכיפת חוקי התכנון והבניה. כך שיקולים כגון היסטורית ההתיישבות של בעלי הקרקע בכפר, תרבותם הייחודית ובעלותם על הקרקע, בד בבד עם זכויות אדם בסיסיות מטים את הכף לפיתוח מדיניות אכיפה שיש בה מן ההגינות, הסבירות והשוויוניות. מדיניות אכיפה אסור לה שתהיה בגדר "תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה".
15. נוכח האמור לעיל, ועם כל הזהירות המתבקשת, פעולת ההרס שנעשתה מטעמו של המפקד הצבאי בח`ירבת טאנא מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי (ראה למשל סעיף 8(2)(a)(4) לאמנת רומא, סעיף 147 לאמנת ג`נבה).
16. נוכח האמור לעיל הננו פונים אליך בדרישה:
א. להורות לגורמים האחראים לפעול להקמתם מחדש של מבני הכפר שנהרסו, ולרבות פיצויים שיאפשרו שיקום הכפר, על מנת להבטיח שתושבי הח`ירבה יוכלו לשוב ולהתגורר במקום במהירות האפשרית.
ב. לפתוח בחקירה מיידית של האירוע, ולרבות חקירה פלילית, ובכלל זאת לחקור: מי האחראים על ביצוע ההריסות, מי נתן את ההוראה, ומי ביצעו ועל סמך אילו צווים נהרסו הבתים. נבקש להודיענו את תוצאות החקירה, ואלו צעדים ננקטו על פי תוצאותיה.
לאור נסיבות העניין, נודה להתייחסותך המהירה.
בכבוד רב,
לימור יהודה, עו"ד
האגודה לזכויות האזרח
נטע עמר, עו"ד
שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם
הארגונים החתומים (לפי סדר הא"ב):
במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, אסתר סיוון, מנכ"לית
בצלם, ג`סיקה מונטל, מנכ"לית
המוקד להגנת הפרט, דליה קרשטיין, מנכ"לית
עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עו"ד חסן ג`ברין, מנכ"ל
שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם, אריק אשרמן, מנכ"ל
