לכבוד
מר אופיר פז-פינס
שר הפנים
רח` קפלן 2
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הרכב הוועדה לבחינת מדיניות ההגירה
לאחרונה למדנו מן התקשורת על מינויה של ועדה ציבורית לבחינת מדיניות ההגירה. הוועדה אמורה לדון בהיבטים השונים של מדיניות ההגירה, ועל יסוד המלצותיה תתוקן חקיקת ההגירה. בראש הוועדה נבחר לשמש פרופ` אמנון רובינשטיין, ועימו חברים בוועדה פרופ` אריאל פורת, פרופ` יפה זילברשץ, פרופ` אריאל בנדור ופרופ` שלמה אבינרי.
אין בכוונתנו להטיל דופי בחברי הוועדה. עם זאת, קשה שלא להצביע על הרכבה ההומוגני של הוועדה; כל חבריה הם אנשי אקדמיה (שמומחיותם האקדמית אינה בהכרח בתחום ההגירה), כולם יהודים, כולם אשכנזים, כולם ילידי הארץ או מכל מקום ותיקים בארץ. ארבעה מבין חמשת חבריה הם גברים, וארבעה הם משפטנים.
מתמיה שבמדינת ישראל בשנת 2005, שעה שקיימת, לכאורה, מודעות רחבה למורכבותה ולרב-גוניותה (המבורכת) של החברה הישראלית, מתמנה ועדה ציבורית בעלת צביון אחיד כל כך.
החברה בישראל מורכבת מפסיפס של קבוצות, תרבויות וזהויות, ואולם בוועדה לוקחת חלק קבוצה דומיננטית אחת, בעלת זהות מובחנת ומוגדרת היטב. למעשה, אותה קבוצה הגמונית, שהתוותה את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל עד כה, היא זו הנקראת כעת לעדכנה. בהרכבה הנוכחי של הוועדה לא יישמעו מקרב חברי הוועדה קולותיהם של ערבים, של מזרחים, של עולים חדשים ושל נציגי ציבור שאינם מן האקדמיה. אף קולן של נשים לא יישמע די. קבוצות, שעשויות להיות מושפעות באופן ישיר ממדיניות ההגירה, ושעשויה להיות להן נקודת השקפה ייחודית – אינן נוטלות חלק בקביעת "כללי הקבלה למועדון".
קשה לצפות שדיוניה של ועדה, המייצגת פלח צר כל כך של האוכלוסיה, שהוא, כאמור, אף הפלח ההגמוני בחברה הישראלית, ישקפו את המחלוקות האמיתיות הקיימות בציבור הישראלי בנושא ההגירה, וקשה אפוא לצפות שמסקנותיה ישקפו את ההסכמה הרחבה שראוי שיזכה לה נושא כה מרכזי. לא די בכך שכל חבר בוועדה הוא אדם ראוי כשלעצמו, אלא הרכבה הכולל חייב להיות כזה, המביא לידי ביטוי את מגוון הקולות והעמדות במדינת ישראל. בוועדה ציבורית, העוסקת בעיצוב פניה ודמותה של החברה בישראל לשנים לבוא, ואשר המלצותיה צפויות להשפיע באופן ישיר על זכויות האדם של רבים כל כך, נדרש ייצוג מגזרים רחבים באוכלוסייה.
בשנים האחרונות נחקקו חוקים, המבטיחים ייצוג ציבורי הולם לאוכלוסיות שונות כחלק מהזכות לשוויון, ובית המשפט הגבוה לצדק חיזק מגמה זו בפסיקתו (ראה: בג"צ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ` ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 501; בג"צ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ` שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3) 630; בג"צ 6294/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ` ממשלת ישראל, פ"ד נה(5) 15). ברוח זו תיקנה הכנסת אך לאחרונה את חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 וקבעה את חובת הייצוג ההולם לנשים בוועדות ציבוריות, המתמנות על ידי הממשלה או מי מחבריה. חובת הייצוג ההולם חלה גם על הוועדה לבחינת מדיניות ההגירה.
נבקשך לשוב ולבחון את הרכבה של הוועדה לבחינת מדיניות ההגירה, ולוודא כי יינתן בה ייצוג הולם למגזרים רחבים באוכלוסייה.
בכבוד רב,
עודד פלר, עו"ד
