על הרשויות למסור מידע בדבר שטחי שיפוט ותוכניות מתאר של התנחלויות

ב-29.3.05 עתרו האגודה ועמותת "במקום" לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד משרד הפנים וצה"ל, בדרישה למסור מידע בדבר שטחי השיפוט של התנחלויות בגדה ובדבר תוכניות מתאר הנוגעות להתנחלויות

עת"מ 336/05
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים


העותרות:

1. במקום, מתכננים למען זכויות תכנון
2. האגודה לזכויות האזרח בישראל

שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד עודד פלר ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או אבנר פינצ`וק ו/או מיכל פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או פאטמה אלעג`ו ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או שרון אברהם-ויס ו/או סוניה בולוס ו/או לימור יהודה
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
רח` נחלת בנימין 75, תל-אביב 65154
טל`: 5608185-03; פקס: 5608165-03

נגד


המשיבים:

1. משרד הפנים
2. צבא הגנה לישראל

ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז ירושלים
רח` עוזי חסון 4, ירושלים 94152
טל`: 6208177-02; פקס: 6222385-02


עתירה מינהלית

בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיבים למסור לעותרות מידע, בהתאם להוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, כדלקמן:
א. מידע בדבר שטחי השיפוט הנוכחיים של הרשויות הבאות (להלן – הרשויות):
(1) עיריות: אריאל, בית"ר עילית, מעלה אדומים;
(2) מועצות אזוריות: גוש עציון, הר חברון, שומרון, מטה בנימין;
(3) מועצות מקומיות: אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, בית אריה, גבעת זאב, הר אדר, מודיעין עילית, עמנואל, קדומים, קרני שומרון.

ב. מידע בדבר תוכניות מתאר מפורטות ומקומיות הנמצאות בשלבי הפקדה ומידע בדבר תוכניות מאושרות מארבע השנים האחרונות, בשטחי אותן הרשויות.


ואלה נימוקי העתירה:


הרקע העובדתי


העותרות

1. העותרת 1 (להלן – העותרת) הינה עמותה, שהוקמה על ידי מתכננים ואדריכלים, ושמה לה למטרה לחזק את הקשר בין זכויות האדם ומערכות התכנון במדינת ישראל.

2. העותרת 2 הינה עמותה, שמטרתה הגנה על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים.


הפניות אל המשיבים בעניין שטחי השיפוט של הרשויות

3. ביום 28.10.2004 פנתה עו"ד אסתר סיוון, מנכ"ל העותרת, במכתב לגב` רות יוסף, הממונה על אזור יהודה ושומרון במשרד הפנים, בבקשה לקבל מידע בדבר שטחי השיפוט של הרשויות.

העתק המכתב מיום 28.10.2004 מצ"ב ומסומן ע/1.

4. לאחר משלוח המכתב פנה מר אלון כהן, אדריכל העובד אצל העותרת, באמצעות הטלפון למשרדה של גב` יוסף כדי לברר מה עלה בגורל הבקשה. ביום 29.11.2004 נמסר למר כהן בשיחת טלפון, כי העניין הועבר לטיפולו של מר יחזקאל לביא, הממונה על חוק חופש המידע במשרד הפנים, וכי יש לפנות אליו בהתאם.

5. עוד באותו היום פנתה עו"ד סיוון למר לביא. מר לביא ביקש כי תשולם אגרה בעד הטיפול בבקשה. ביום 5.12.2004 שלחה העותרת מכתב נוסף מלווה בהמחאה על סך האגרה. לאחר מספר פניות טלפוניות למשרדו, הודיע מר לביא לעותרת ביום 19.12.2004, כי העניין בבדיקה, ובתום הבדיקה יודיעה.

העתק המכתב מיום 29.11.2004 מצ"ב ומסומן ע/2.
העתק מכתבו של מר לביא מיום 29.11.2004 מצ"ב ומסומן ע/3.
העתק המכתב מיום 5.12.2004 מצ"ב ומסומן ע/4.
העתק מכתבו של מר לביא מיום 19.12.2004 מצ"ב ומסומן ע/5.

6. ביום 23.1.05 השיב מר לביא, כי הבקשה הועברה לממונה על חופש המידע במערכת הביטחון, וזאת כיוון ששטחי השיפוט נקבעים על ידי מערכת הביטחון. המסמכים שבידי משרד הפנים, הוסיף מר לביא, הנם "מסמכים של צד ג`".

העתק מכתבו של מר לביא מיום 23.1.05 מצ"ב ומסומן ע/6.

7. ביום 30.1.2005 השיבה גב` הדסה קלפפיש, הממונה על ביצוע חוק חופש המידע במשרד הביטחון, כי המידע המבוקש אינו מצוי ברשות משרד הביטחון, אלא ברשות צבא ההגנה לישראל. גב` קלפפיש הפנתה את העותרת אל לשכת דובר צה"ל.

העתק מכתבה של גב` קלפפיש מיום 30.1.2005 מצ"ב ומסומן ע/7.

8. עוד באותו היום פנתה עו"ד סיוון בבקשה אל סרן הנרייטה לוי בלשכת דובר צה"ל. המכתב לא נענה. מר כהן פנה מספר פעמים באמצעות הטלפון אל לשכת דובר צה"ל, כדי לברר מה עלה בגורל הבקשה. רק במחצית חודש פברואר 2005 נמסר למר כהן בטלפון, כי לשכת הדובר אינה הגורם המוסמך לטפל בבקשה, ובכדי לקבל את המידע המבוקש, יש לפנות אל מחלקת ארגוניים בינלאומיים ביחידת דובר צה"ל.

העתק המכתב מיום 30.1.2005 מצ"ב ומסומן ע/8.

9. בעקבת זאת פנה מר כהן אל המחלקה לארגונים בינלאומיים. כעבור שבועיים, בראשית חודש מרץ 2005, שב ופנה למחלקה באמצעות הטלפון, אז נמסר לו על ידי ראש הדסק לעניינים בינלאומיים, מר ירון פז, כי הבקשה מועברת למינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. עד כה לא נענתה העותרת.

הפניות אל המשיב 2 בעניין תכניות המתאר של הרשויות

10. ביום 18.11.2004 פנתה עו"ד סיוון לגב` טליה סומך, דוברת המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, בבקשה לקבל מידע בדבר תוכניות מתאר מפורטות ומקומיות, הנמצאות בשלבי הפקדה, ובדבר תוכניות מאושרות באזור בארבע השנים האחרונות.

העתק המכתב מיום 18.11.2004 מצ"ב ומסומן ע/9.

11. מספר ימים לאחר מכן פנתה גב` סומך אל משרדי העותרת באמצעות הטלפון, ושוחחה עם מר כהן. גב` סומך ביקשה לברר פרטים אודות הבקשה, ויעצה לעותרת להשיג את המידע מן הרשויות עצמן. מר כהן הבהיר בשיחה לגב` סומך, כי אין באפשרות העותרת לקבל את המידע מן הרשויות עצמן, משום שלשם כך יש צורך בידיעת מספרי התוכניות השונות, מידע אשר אינו מצוי ברשות העותרת. השיחה הסתיימה בבקשתה של הגב` סומך לשלוח בשנית את הבקשה. בעקבות זאת נשלח ביום 29.11.04 מכתב נוסף אל גב` סומך. העותרת שבה על בקשתה, והוסיפה, כי היא מבקשת לקבל לידיה, למצער, את מספרי התוכניות שהופקדו ואושרו בארבע השנים האחרונות בצירוף מכתב מטעם המינהל, המורה לרשויות למסור לעותרת את המידע המבוקש.

העתק המכתב מיום 29.11.2004 מצ"ב ומסומן ע/10.

12. הפניה לא נענתה. מר כהן פנה שוב ושוב ללשכתה של גב` סומך, ואולם פניו הושבו ריקם.

13. גב` נילי ברוך, מתכננת ערים העובדת אצל העותרת, פנתה אל לשכת התכנון במינהל האזרחי, ושוחחה עם נטליה. נטליה ביקשה לעמוד על תכליתו של הצורך במידע. בעקבות שיחה זו פנה מר כהן ביום 9.2.2005 לנטליה, והעביר אליה מסמך, המפרט את שמות הישובים אודותיהם מבוקש המידע ואת מספרי התוכניות, הידועים לעותרת. בעקבות פנייה זו שוחח מר כהן עם נטליה. נטליה שבה וביקשה לברר את הטעם לבקשה. בסיומה של השיחה הודיעה נטליה, שהבקשה תועבר לדוברת המינהל האזרחי, וביקשה כי נציגי העותרת לא יטרידו אותה עוד.

העתק המכתב מיום 9.2.2005 מצ"ב ומסומן ע/11.

14. ביום 16.2.2005 פנתה עו"ד סיוון אל תא"ל אילן פז, ראש המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, וגוללה בפניו את הקושי בקבלת המידע. בעקבות זאת, התקשרה אל מר כהן טלי מלשכתו של תא"ל פז, כדי לברר מהו המידע, בו חפצה העותרת. אף על פי כן, לא נמסר המידע.

העתק המכתב מיום 16.2.2005 מצ"ב ומסומן ע/12.

15. מר כהן שב ופנה באמצעות הטלפון אל לשכת דובר המינהל האזרחי, שם נמסר לו כי "הנושא מצוי בטיפול". במהלך החודשים פברואר ומרץ 2005 ניהל מר כהן מספר רב של שיחות טלפון עם גורמים שונים בלשכת הדובר, בהם ממלא מקומה של הגב` סומך, אדם. עד כה לא ניתן מענה.


הטיעון המשפטי


כל התורה כולה

16. סעיף 7(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק) קובע, כי בקשה למידע תוגש בכתב, ומוסיף, כי אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו. סעיף 7(ב) קובע עוד, כי הרשות הציבורית תודיע למבקש המידע ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה, על החלטתה בבקשתו. אם החליטה הרשות לדחות את הבקשה, עליה להודיע על כך למבקש בכתב, ולפרט את נימוקיה (סעיף 7(ו) לחוק).

17. בעניינו אין מדובר במידע, אשר חלים סייגים על מסירתו, במידע סודי או במידע שאין לגלותו על פי דין. עסקינן במידע שיש לו חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה, אשר אמור להיות פומבי, נגיש וגלוי לעין כל. הדברים בהירים, ברורים ופשוטים. המשיבים אוצרים באמתחתם את המידע; משרד הפנים אחראי על הרשויות המקומיות ועל הליכי התכנון והבניה, וצה"ל הוא הסמכות העליונה בשטח. יתרה מזו – הימצאותו של מידע הנוגע ל"צד ג`" אינו פוטר את הרשות ממסירת המידע, אלא אם צד ג` עלול להיפגע מכך, ועל כן הוא מתנגד למסירת המידע (ר` סעיף 13 לחוק). ואולם, כיוון שהמשיבים אינם חפצים למסור את המידע, הם מגלגלים את האחריות למסירתו זה לפתחו של זה. סחבת זו מפרה באופן בוטה את הוראות החוק וחותרת תחת חובותיהם של המשיבים כרשויות ציבוריות:

"חובתו של בית המשפט היא לדאוג לעיגון עיקרון השירות, והכפפת רשויות המדינה אליו. עיקרון זה מחייב את בית המשפט למנוע התמשכות מיותרת של הליכים על חשבונם של מקבלי השירות. עקרון זה מחייב גישה רצינית לפניות הפרט, מניעת התעמרות, הטמעת ערכי שיוויון, ושירוש זכויות יתר של בעלי כוח שלטוני או כוח אחר. זכויות הפרט אינן מסתיימות במתן הצהרות חגיגיות. זכויות הפרט הן חומר של יום יום. אם הזכויות לא יעמדו במבחן המעשה, הן יהפכו עד מהרה למטבעות שחוקים המוטלים הלוך ושוב, תוך יצירת אשליה חולפת של כיבוד זכויות, המתפוגגות בשל מחסומים בירוקרטיים בלתי עבירים, המוצבים על כל צעד ושעל." (השופט בעז אוקון, עת"מ (י-ם) 769/04 אבו-מיאלה נ` משרד הפנים (פסק דין מיום 14.10.2004)).


למעלה מן הצורך


"במישטר חופשי ובמינהל תקין קמה לו ליחיד זכות לדרוש מרשויות הציבור כי תגלינה לו מידע שיש לו בו אינטרס ראוי. חובה זו המוטלת על רשויות הציבור נגזרת כמו-מעצמה ממעמדה של הרשות כנאמן, ולענייננו – כנאמן המחזיק במידע בנאמנות עבור הציבור כולו. . . במילים אחרות: מידע שרשות הציבור מחזיקה בו אין הוא קניינה של הרשות. קניינו של הציבור הוא. הרשות מחזיקה בו אך בנאמנות עבור הציבור – עבור הציבור ולמען הציבור – וממילא אסורה היא לנהוג בו דרך בעלים משל ירשה אותו מאבותיה. . . זאת ועוד: זכותו של הציבור לחופש המידע המוחזק בידי רשויות הציבור, תפקיד ראשון במעלה נודע לה בתרבות השילטון. קבלת מידע על-אודות דרכיו ואורחותיו של השילטון חיונית היא ליכולתו של הציבור לפקח על פעילותן של רשויות השילטון; וידיעתן של רשויות השילטון כי חשופות הן לביקורת תביא מצידה ליתר סדר ומישטר, ותרתיע אותן מעשיית מעשים החורגים מן המותר והראוי. ולכך נקשרת אף הזכות לחופש הביטוי. . . יתר-על-כן: שקיפות פעילותו של השילטון – והיא מעיקרי היסוד של המישטר הדמוקרטי – נבנית, בין השאר, על עקרון חופש המידע, והשקיפות מצידה מעלה תרומה שיקשה להגזים בערכה לדמוקרטיזציה של השילטון ולשיתופו של היחיד בהתהוות השינויים סביבו." (עע"מ 8282/02 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ` מבקר המדינה, פ"ד נח(1) 465, 470-471).

18. דברים אלה יפים וחשובים לענייננו. הימים ימים של שינויים היסטוריים: התנתקות ופינוי ישובים, הרחבת התנחלויות ופירוק מאחזים, בניית גדר והקמת חומה. ההתנחלויות מצויות בלב ליבו של השיח הפוליטי והציבורי. מן הראוי שהמידע בעניינן יהיה חשוף לעין כל דורש, על מנת שכל אזרח יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית להשפיע, על בסיס איתן ומוצק. הדבר נכון שבעתיים במצב, בו השלטון פועל למימושן של החלטות גורליות בתקופה קצרת מועד. בסיטואציה רגישה מעין זו, חובתה של הרשות לחשוף את המידע המצוי ברשותה מתעצמת. אזרח, אשר חפץ לממש את זכותו הדמוקרטית להשפיע על הרשויות, העושה זאת מבלי להתבסס על מסד נתונים רחב, הנו כסומא באפלה המגשש את דרכו.

19. העותרות, אשר שמו להן למטרה לחזק את הקשר בין זכויות האדם ומערכות התכנון במדינת ישראל, להגן על זכויות תושבי ישראל ועל זכויות התושבים המוגנים בשטחים הכבושים, מבקשות לקבל מידע אשר יסייע להן לבחון את תקינות החלטותיהן של הרשויות במסגרת מהלכים אלה ואת מידת פגיעתן בזכויות האדם. כיוון שהמידע, המבוקש בעתירה זו, קשור בעבותות לתהליך תכנונה והקמתה של גדר ההפרדה, המתממש בימים אלה, מתעצמת חובתם של המשיבים להעביר את המידע לאלתר.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבים כאמור בראש עתירה זו.

29 במרץ 2005

_____________
עודד פלר, עו"ד
ב"כ העותרות

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לקניין,זכויות אזרחיות,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש המידע

סגור לתגובות.