לכבוד
תג"ד חיים שמולביץ
יועמ"ש שירות בתי הסוהר
ת"ד 81
רמלה
דחוף!
שלום רב,
הנדון: נישואי האסיר יגאל עמיר
הרינו לפנות אליך בבקשה דחופה להנחות את הגורמים הרלוונטיים בשב"ס להתיר למר יגאל עמיר ולגב` לריסה טרימבובלר לממש את זכותם היסודית לקיים טקס נישואין בין כותלי הכלא.
הזכות להינשא ולהקים משפחה היא זכות יסוד, המוקנית לכל אדם בגיר (ר` סעיף 16(1) להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם; סעיף 23(2) לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (1966)). בפסיקה הוכרה הזכות כחלק מזכותו החוקתית של כל אדם לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ע"א 7155/96 פלוני נ` היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(1) 160, 175). עוצמתה של הזכות והקרינה החזקה הבוקעת מתוכה מחייבות, כמו מעצמן, כי רשויות המדינה ייחסו להן משקל רב (בג"צ 3648/97 סטמקה נ` שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 782).
הזכות להינשא היא גם זכותו של האסיר. עקרון יסוד הוא במשפט הישראלי, כי זכויות האדם אינן נעצרות בשערי בית הסוהר, וכי "חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם" (בג"צ 355/79 קטלן נ` שב"ס, פ"ד לד(3) 294, 298). אכן, "הלכה מושרשת היא עמנו, כי זכויות היסוד של האדם `שורדות` גם בין חומות בית הסוהר ונתונות לאסיר (וכן לעציר) אף בתוך תא כלאו" (עע"א 4463/94 גולן נ` שב"ס, פ"ד נ(4) 136, 148-149). עונש המאסר פוגע בחופש תנועתו של האסיר, ברם "הנחת היסוד היא, כי סל זכויות האדם של האסיר מכיל את כל הזכויות והחירויות הנתונות לכל אזרח ותושב, למעט חופש התנועה הנשלל ממנו עקב מאסרו" (שם).
גם יגאל עמיר נושא עימו סל זכויות זה. כזכור, אף הצעת החוק, שביקשה לאסור על אסירי עולם להינשא טרם נקצב עונשם, אשר הונחה על שולחן הכנסת בעקבות פרסום בקשתו של מר עמיר להינשא, נדחתה ברוב גורף בשל פגיעתה החמורה בזכויות האסיר ובשל האיסור על ענישה רטרואקטיבית.
טיפול שב"ס בבקשתם של מר עמיר ושל גב` טרימבולר להינשא – למן הצהרתו המתוקשרת של הנציב, כי ידחה את הבקשה עוד טרם הוגשה, וכלה בהתחמקות שב"ס מהצגת עמדה ברורה בנושא במשך למעלה משנה – נגוע כל כולו בשיקולים זרים ובחוסר סבירות, היורדים לשורש החוקיות. סירוב שב"ס להתיר את קיומו של הטקס מנוגד אף לנהלי שב"ס. לא ידוע לנו על מקרה נוסף, בו קיפח שב"ס את זכותו היסודית של אסיר לקיים טקס נישואין בין כותלי הכלא.
כעולה מן הפרסומים, שב"ס לא נתכוון לבחון כלל את בקשת בני הזוג להינשא, והעמדה החד משמעית גובשה עוד טרם בחינת היבטיה המשפטיים. עוד ביום 19.1.2004 התפרסמה באתר האינטרנט של שב"ס הודעה כדלקמן: "נציב שב"ס, רב גונדר יעקב גנות, קיים הבוקר הערכת מצב מיוחדת בנושא חתונתו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה, זאת למרות שטרם הוגשה בקשה רשמית בעניין. נציב שב"ס דוחה על הסף את בקשתו של יגאל עמיר להתחתן בין שערי בית הכלא. הנציב הורה למחלקה המשפטית להיערך באופן שבו יגנו על החלטתו בבית המשפט. כאשר תוגש הבקשה, הנושא יידון בהתייעצות אחת עם גורמי שב"ס והמערכת המשפטית". עוד פורסם בתקשורת למחרת, כי החלטת הנציב "התקבלה עוד לפני שהגיעה בקשה רשמית מהאסיר ובניגוד לחוות דעת משפטית חד-משמעית של היועץ המשפטי של הארגון, תת גונדר חיים שמולביץ" ("נציב השב"ס: אמנע את חתונת עמיר בכלא", "הארץ", 20.1.2004). בכך נרמסה לא רק זכותם של בני הזוג להינשא, אלא אף זכותם היסודית לבחינה הוגנת של בקשתם. בכך נפגעה עצמאות הייעוץ המשפטי של שב"ס.
מר עמיר הודיע באופן רשמי לשב"ס, כי הוא וזוגתו עומדים על רצונם לקיים טקס נישואין חרף פסק דינו של בית המשפט העליון בסוגיית ההתייחדות. נדגיש בהקשר זה, כי בנישואי השליחות שבוצעו על ידי בני הזוג אין כדי לגרוע במאומה מזכותם לקיים טקס נישואין. בני הזוג פנו לנישואי שליחות בלית ברירה, לאחר שנשללה מהם שלא כדין זכותם היסודית להינשא בדרך המקובלת. אף אם יזכה הליך השליחות להכרה על ידי בית הדין הרבני לא נגרעת חשיבות עריכתו של טקס נישואין כהלכתו, שעה שבני הזוג חוסים תחת חופה בנוכחות בני משפחה ומניין.
לאור האמור לעיל נבקש, כי תנחה לאלתר את הגורמים הרלוונטיים בשב"ס להתיר למר עמיר ולגב` טרימבובלר לקיים טקס נישואין כמקובל בין כותלי הכלא בתאריך שיתואם לצורך כך. כן נבקש לקבל לידינו העתק הנוהל, המסדיר נישואי אסירים בבתי הסוהר.
בכבוד רב,
לילה מרגלית, עו"ד
עודד פלר, עו"ד
