האגודה לזכויות האזרח ערערה ב-13.4.05 בבית המשפט העליון, נגד משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר, על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, אשר דחה לפני כשלושה שבועות את עתירתה לחשיפת תוכנו של המכרז להפעלתו של בית סוהר פרטי ראשון בישראל. הערעור הוגש על ידי עו"ד דורי ספיבק, חבר הנהלת האגודה ומן התכנית לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, אשר מדגיש בו, כי קיימת חשיבות ציבורית מוגברת לשקיפות מלאה של ההליכים לבחירת הזכיין, שייבחר לנהל את בית-הסוהר הפרטי ליד באר שבע, ושל פרטי ההסכם, שצפוי להיחתם עמו. זאת לנוכח אופיו חסר-התקדים של מכרז זה ולנוכח החשש הלא מבוטל מפגיעה בזכויותיהם של אסירים, כתוצאה מתהליך ההפרטה.
העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שנדחתה בידי השופט אברהם טל, הוגשה בחודש נובמבר האחרון, לאחר שורה של ניסיונות שווא מצדה של האגודה לזכויות האזרח לקבל לידה את מסמכי המכרז, הנפרשים על פני למעלה מ- 1,000 עמודים. עו"ד ספיבק מדגיש, כי הרשויות מבקשות להתחמק מפיקוח ציבורי על פעילותן ומנסות "לקבוע עובדות בשטח", בדרך של בחירת זכיין וחתימה על הסכם עמו. כל זאת, עוד בטרם יוכל הציבור לממש את זכותו לבחון את פרטי המכרז, ובמידת הצורך לנקוט בפעולות שונות, ציבוריות ומשפטיות, שמטרתן תיקון ושיפור תנאיו. עו"ד ספיבק מבקש לקבוע דיון דחוף בערעור, בשל העובדה, שהמועד האחרון להגשת הצעות המתמודדים במכרז נקבע, לאחר מספר דחיות, לחודש מאי הקרוב. עוד הוא מבהיר, כי על אף דחייתה של העתירה, נכללה בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים המלצה לאפשר לאנשי האגודה לזכויות האזרח לעיין בחלקים ממסמכי המכרז, ואולם הרשויות נמנעות מלנהוג על פי המלצה זו.
עו"ד ספיבק מבהיר, כי זכות הציבור לדעת מוכרת כזכות יסוד, שחשיבותה ראשונה במעלה. זכות זו, הוא מוסיף, מקבלת משנה תוקף, שעה שהממשלה נוקטת במהלך חסר תקדים של הפרטת בתי-סוהר, מהלך המעורר שורה של שאלות חוקתיות וחוקיות מורכבות וכבדות-משקל. בין היתר, קיים אינטרס ציבורי בקבלת מידע מלא אודות תנאי הכליאה המינימליים, שאותם יידרש הזכיין לספק, אודות היקף השירותים שינתנו לאסירים, אופן הפיקוח הממשלתי על מפעילי בית הסוהר ודרכי ההתמודדות של המדינה עם הפרות צפויות של תנאי המכרז, מצדו של הזכיין. בערעור נאמר, כי התקשרות ארוכת טווח עם גופים פרטיים-עסקיים לרכישת שירותים חיוניים (במקרה זה – 25 שנה) הינה צעד, שאפשרות החזרה ממנו מוגבלת ביותר, ומכאן החשיבות המוגברת בקיומו של דיון ציבורי בפרטי החוזה המוצע, עוד בטרם חתימתו. לפיכך, מדגיש עו"ד ספיבק, שגה בית המשפט לעניינים מנהליים, כשדחה את עתירתה של האגודה בעניין זה.
בראשית חודש יולי האחרון "פרסמה" המדינה את המכרז לבחירתו של הזכיין, אשר ינהל את בית הסוהר הפרטי. למעשה, כך למיטב ידיעתה של האגודה לזכויות האזרח, לא פורסמו מסמכי המכרז או אף עצם קיומו במודעות בעיתונות, או בכל דרך אחרת, אלא הועברו אך ורק לידי מספר מצומצם של קבוצות תאגידים (רובן ככולן בשליטה של חברות זרות, הטוענות לניסיון בהפעלתם של בתי-סוהר פרטיים מחוץ לישראל). האגודה לזכויות האזרח מבקשת לוודא, כי החוזה שייחתם עם הזכיין יכלול מנגנון אפקטיבי של פיקוח על כל פעולותיו, וכי בידי המדינה תישמר אופציה של ממש, כנדרש על פי החוק, לבטל את ההסכם במקרה של פגיעה בזכויות האסירים או הפרת החוזה בכל דרך אחרת. כדי להבטיח פיקוח שכזה, קיימת חשיבות מרובה בחשיפתו של המכרז לעין כל, צעד חיוני לשם קיומו של פיקוח ציבורי אפקטיבי על המכרז ותכניו. ברוח זו פסק גם בית משפט באוסטרליה, אשר דן בסוגיה דומה, באשר לצורך בחשיפת תוכנם של הסכמים להפעלת בתי סוהר פרטיים.
חשיפת תוכנו של המכרז, נאמר בעתירה, מתחייבת מחוק חופש המידע ומתקנות חובת המכרזים. טענת המדינה, כי אין לחשוף את פרטי המכרז מטעמים של חשש לפגיעה בביטחון הציבור הנה כללית ובלתי מבוססת. פעמים רבות, מדגיש עו"ד ספיבק, דווקא זרימתו של מידע חופשי היא ערובה לביטחון. מדינה הפועלת במחשכים, מאבדת את אמון הציבור, תוך פגיעה בשלטון החוק ובביטחונו של הציבור. הוא מבקש להבהיר עוד, כי אינו מבקש לקבל מידע אודות מערך המודיעין ומערך האבטחה של בית הסוהר, תחומים שעליהם, ועליהם בלבד (ככל שמדובר בבתי סוהר), לא חל חוק חופש המידע. לאור דברים אלה מבקשת האגודה לזכויות האזרח לקבל לעיונה את מסמכי המכרז בפורמט של קובץ מחשב, וזאת בהתאם להוראותיו של חוק חופש המידע, המחייב לספק מידע בפורמט זה, אם הדבר התבקש.
עע"מ 3637/05
