פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה
לכבוד
מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
שלום רב,
הנדון: הקניית נכסים במזרח ירושלים לפי חוק נכסי נפקדים
בעת האחרונה למדנו מפרסומים בתקשורת, כי הממשלה קיבלה ביום 8.7.2004 החלטה, לפיה יוחל חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 על רכוש במזרח ירושלים ובכפרים הפלסטינים באזור ירושלים, שנכבשו בשנת 1967 וסופחו לישראל. ההחלטה לא פורסמה באתר האינטרנט, בו מתפרסמות כל החלטות הממשלה, ונראה כי מאן דהוא סבר, כי מוטב לשמור את המידע אודות ההחלטה בסוד, דבר העומד, כמובן, בסתירה חריפה למושכלות יסוד של מינהל תקין.
החלת חוק נכסי נפקדים על הרכוש במזרח ירושלים והכפרים, שסופחו לישראל, מהווה פגיעה חריפה ובלתי מידתית בזכות הקניין, בחופש העיסוק ובזכות לקיום בכבוד של בעלי הנכסים.
בין הנכסים, המוקנים לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, מצויות קרקעות, שבעליהן מעולם לא זנחו אותן, והמשיכו לעבד אותן ולהתפרנס מהן, כפי שעשו מאז ומתמיד וכפי שעושים אבותיהם מזה דורות. הגדרתם של אנשים אלה כ"נפקדים" מבוססת לעתים על קו גבול שרירותי, העובר בין ביתם לבין אדמותיהם, והמפריד בין השטח שסופח לישראל לבין השטח שלא סופח. במקרים אחרים מדובר בנכסים של תושבי השטחים, המשכירים לאחרים את זכות השימוש בנכס או מאפשרים לקרובי משפחתם לעשות שימוש בנכסים שברשותם. ההחלה הפתאומית של חוק נכסי נפקדים גודעת באחת וללא כל התראה את הבעלות על נכסים, המהווים עבורם לעתים מקור פרנסה יחיד.
עוד למדנו מן הפרסומים בתקשורת, כי הנימוק, העומד לכאורה מאחורי ההחלטה להחיל את חוק נכסי נפקדים על רכוש במזרח ירושלים ובכפרים שסופחו, הוא נימוק ביטחוני, וכי גורמים שונים טוענים, כי הטרור ובניית גדר ההפרדה הם שמצריכים הפעלתו של החוק.
מובן, שאין דבר וחצי דבר בין הקמת גדר ההפרדה ושיקולי ביטחון לבין הפקעה של דירה, הנמצאת במזרח ירושלים ובבעלותו של תושב בית לחם, המשכיר אותה לתושב ירושלים. מה בין שיקולי ביטחון בשנת 2005 לבין הפקעת נכסיו של אדם, המוגדר כ"נפקד" משום שלא היה בשטח ישראל במועד זה או אחר בשנים 1947-1948?
חקיקתו של חוק נכסי נפקדים לפני למעלה מחמישה עשורים נעשתה על רקע היסטורי מסויים. בין אם חקיקת החוק הייתה מוצדקת בנסיבות, שהתקיימו באמצע המאה הקודמת, ובין אם לאו, הרי ברור שכיום מתקיימות נסיבות אחרות לחלוטין, הן מבחינת המשטר החוקתי במדינת ישראל והן מבחינת הנסיבות העובדתיות, המשמשות בסיס להפקעת הרכוש על פי חוק נכסי נפקדים. כלל לא יכול להיות ספק, כי תכליתו של חוק נכסי נפקדים לא הייתה להקנות לאפוטרופוס את רכושו של מי שבעת חקיקתו נמצא בביתו, שמחוץ לשטח מדינת ישראל, כאשר רכושו, שמופקע כעת, אף הוא נמצא מחוץ לגבולות אלה בעת חקיקת החוק.
עוד נציין, כי הסביבה הנורמטיבית, בה מתקיים חוק נכסי נפקדים דהיום, היא סביבה נורמטיבית שונה לחלוטין מזו, שהתקיימה בעת חקיקתו. אנו חיים תחת משטר חוקתי, שבו זכות הקניין, חופש העיסוק והזכות לקיום בכבוד, הנפגעות פגיעה אנושה בעקבות החלטת הממשלה, הן זכויות יסוד חוקתיות על-חוקיות, המקרינות אף על אופן הפעלתם ואופן פרשנותם של חוקים ישנים, דוגמת חוק נכסי נפקדים. הפגיעה הבלתי מידתית בעליל בזכויות יסוד אלה, וזאת תוך הפעלת חוק בעל נוסח בעייתי, המאפשר הקנייה אוטומטית של נכס לאפוטרופוס, ללא זכות טיעון וללא זכות ערעור, מחייבת ביטול החלטת הממשלה האמורה וביטול המדיניות, לפיה מופעל חוק נכסי נפקדים ביחס לנכסים במזרח ירושלים ובכפרים שסופחו ב-1967.
לפיכך נבקשך להנחות את הממשלה, כי החלטתה האמורה בטלה, ולחלופין להנחותה לקבל החלטה חדשה, המבטלת את ההחלטה האמורה. כמו כן נבקשך להנחות את הגורמים הנוגעים בדבר להימנע מהפעלת חוק נכסי נפקדים על נכסים, המצויים במזרח ירושלים ובכפרים, שסופחו לישראל, ולהשיב את הנכסים, שהוקנו לאפוטרופוס מכוח החוק, לידי בעליהם.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
ירושלים, כ` שבת תשס"ה
30 ינואר 2005
לכבוד
מר דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי לאגודה לזכויות האזרח
ת.ד. 34510
ירושלים 91000
שלום רב,
הנדון: תחולת חוק נכסי נפקדים על נכסים במז`-ירושלים של תושבי איו"ש
סמך: פנייתך מיום 26.1.05
אני מאשר בתודה קבלת הפניה שבסמך.
אבהיר מיד, כי בניגוד לפרסומים בנושא, ההחלטה בעניין הנדון, שהתקבלה על-ידי ועדת השרים לענייני ירושלים, לא הייתה על דעתי, ואף לא בידיעתי, ונודע לי עליה רק באחרונה.
הנושא כעת בבדיקה וטיפול דחופים, ובימים הקרובים אומר את דברי בנושא זה.
בברכה,
מני מזוז
