להימנע מהריסה המונית של בתים באזור ציר פילדלפי

ב-12.1.05 פנתה האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, בעקבות ידיעות, שלפיהן נבחנת אפשרות להריסת בתים המונית באזור ציר פילדלפי, לשם הקמת מכשול: הריסת בתים השייכים לתושבי שטח כבוש מנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ויש לנקוט באמצעים אחרים, שאינם פוגעים ברכוש הפרט

לכבוד
מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
בפקס: 6274481-02

שלום רב,


הנדון: הריסה נרחבת של בתים בציר פילדלפי

מכתבנו מיום 19.5.2004

1. אנו שבים ופונים אליך בנושא שבנדון, בעקבות ידיעה שהתפרסמה אתמול. בידיעה דווח על כך, שהובאה לבדיקתך בקשת צה"ל לאשר הריסה מסיבית של בתים באזור ציר פילדלפי לשם יצירתו של מכשול במקום, שתכליתו למנוע הברחות נשק באזור זה.

על פי הדיווח, הועלו על ידי צה"ל שלוש הצעות, לפי ה"מצמצמת" ביותר, ייהרסו כ-200 בתים, השייכים לתושבים פלסטינים, ואילו לפי ה"מרחיבה" ביותר ייהרסו כ-3,000 בתים. על פי כל אחת מהאפשרויות, מדובר בהריסתם של מאות מבנים, והותרתם של מאות רבות של בני אדם ללא קורת גג.

נוכח האפשרות, שיש בדיווח זה ממש, אנו מוצאים לנכון לפנות אליך בדחיפות בשנית על מנת למנוע את אישורן של איזו מהבקשות האמורות.

2. כפי שצויין במכתבנו שבסימוכין (שהעתק ממנו מצ"ב) – החרבתם של בתים השייכים לתושבי שטח כבוש מהווה פעולה, המנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי. לא זו אף זו, הריסה מסיבית של בתים, כהריסה עליה מדווח במקרה זה, עשויה לעלות אף כדי פשע מלחמה (סעיף 8(2)(a)(4) לאמנת רומא).

3. על פי הוראת סעיף 46 לתקנות, הנספחות לאמנת האג מ-1907, החלה בשטחים כבושים, החרמת רכוש פרטי והחרבתו אסורה לחלוטין. אף לפי הוראת סעיף 23(g) לאמנת האג, החלה בעיתות מלחמה, הריסת רכוש אסורה לחלוטין, אלא אם כן:"such destruction or seizure be imperatively demanded by the necessities of war" (ר` גם סעיף 53 לאמנת ז`נבה הרביעית משנת 1949. כן ר` סעיף 25 לאמנת האג וסעיף 52 לפרוטוקול הראשון לאמנות ז`נבה משנת 1977, הקובעים איסור על פגיעה באזרחים ובמבנים אזרחיים).

4. לא ניתן לראות את הריסת בתים המבוקשת כבאה בגדר החריג המצומצם, שנקבע בהוראות המשפט הבינלאומי. הפרשנות המקובלת היא, כי תחולתו של החריג תלויה בקיומו של צורך צבאי מיידי. והנה, מרווח הזמן, בו פועל הצבא במקרה זה, מלמד מעצמו, כי אין המדובר בצורך מיידי.

5. כמו כן, אין לראות בטעם, העומד ביסוד בקשת הצבא, כבא בגדר "פעולות צבאיות" כמשמען בסעיפים האמורים. המשפט הבינלאומי אוסר על הרס רכוש במטרה לשפר את מצב הביטחון הכללי של הכוח הכובש או כאמצעי מנע רחב היקף נגד איומים היפותטיים. כפי שנאמר בהצהרת הצלב האדום הבינלאומי במהלך הפשיטות לרפיח בחודש מאי: "הרס רכוש כצעד ביטחוני כללי הינו אסור" (ר` גם Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory, 2004 I.C.J. at para. 135).

6. זאת ועוד, הריסת הבתים הנדונה איננה עומדת גם בעקרון הפרופורציונליות, המוכר הן במשפט הבינלאומי והן במשפט הישראלי. זאת ראשית, נוכח היקף הנזק וחומרת הפגיעה בזכויות אדם; ושנית, מאחר שלא הוכח שלא ניתן לעשות שימוש באמצעים לא-הרסניים לאיתור והשבתת מנהרות, כפי שנעשה במקומות אחרים (ר` Human Rights Watch Report, "Razing Rafah: Mass Home Demolitions in the Gaza Strip", October 2004).

7. משכך, אל לו למפקד הצבאי לאפשר הרס ממין זה, ומחובתו לנקוט באמצעים אחרים, שאינם כוללים פגיעה ברכוש הפרט.

8. לפיכך נבקשך להורות לצבא להימנע מהריסת הבתים לצורך הקמתו של "מכשול" בציר פילדלפי.

בכבוד רב,

דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לקניין,זכויות האדם בשטחים הכבושים,רצועת עזה

סגור לתגובות.