בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום עתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח, וקבע כי אין למשרד הפנים סמכות להתנות את הטיפול בבקשה להעניק מעמד לבן זוגו הזר של אזרח ישראלי בכך, שבן הזוג יצא תחילה מתחומי המדינה. בפסק הדין שניתן היום נענה השופט עוזי פוגלמן לעתירה, שהגישה האגודה בשמם של שני בני הזוג, אזרח ישראלי וחברו לחיים, אזרח קולומביה. את העתירה הגיש עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח.
בני הזוג, המנהלים חיים משותפים, ביקשו להסדיר בארץ את מעמדו של האזרח הקולומביאני, על פי נוהל משרד הפנים, המאפשר הסדרת מעמדם של ידועים בציבור, ובכלל זה בני זוג מאותו מין. משרד הפנים החל לטפל בבקשתם אולם התנה את המשך הטיפול וסיומו בכך, שבן הזוג הזר, השוהה בישראל ללא אשרה, יעזוב תחילה את הארץ. זאת בשונה מהמדיניות, שנקבעה בעקבות פסיקת בג"ץ משנת 1999, האוסרת על גירושם של בני-זוג זרים הנשואים לאזרחי ישראל ועל הצבת דרישה, כי יצאו מישראל לפני הסדרת מעמדם (בג"ץ 3648/97 סטמקה נ` שר הפנים). כנגד דרישה זו עתרה האגודה לזכויות האזרח בשם בני-הזוג.
השופט פוגלמן מדגיש בפסק דינו, כי הדרישה ליציאתו של בן הזוג הזר מהארץ אינה מתאימה להשגת המטרה המוצהרת – בחינת כנותו של הקשר הזוגי בין השניים, בחינה שכבר בוצעה ברובה. זאת ועוד – דרישה זו פוגעת בבני הזוג ובזכותם לחיי משפחה במידה העולה על הנדרש, ומכאן שאינה עומדת במבחן המידתיות. לפיכך, נאמר בפסק הדין, אין כל מניעה לסיים את הבדיקה ולמסור לבני הזוג את החלטתו של משרד הפנים בתוך שלושים ימים, גם בלא שבן הזוג הזר יעזוב את הארץ.
השופט פוגלמן מותח בפסק דינו ביקורת חריפה על משרד הפנים, שלא זו בלבד שלא טרח לפרסם את נהליו באשר להענקת מעמד לבני זוג שאינם נשואים, אלא אף נמנע מלהציג את הנוהל בבתי המשפט בהתדיינויות רלבנטיות שונות, כמו גם בפני הפרקליטות. הנוהל על עדכוניו השונים הוצג לבית המשפט רק בחודשים האחרונים, בעקבות דרישה מפורשת מצדו של בית המשפט, וגם זאת לאחר דחיות והתחמקויות חוזרות ונשנות. בהקשר זה מביא השופט את דבריו של השופט המנוח חיים כהן, שקבע כי "חקיקה הנעשית בסוד והנשמרת בגנזי נסתרים, היא אחד מסימני ההיכר של שלטון טוטליטרי, והיא אינה עולה בקנה אחד עם שלטון החוק…". בית המשפט העליון, נאמר עוד בפסק הדין, הדגיש לא אחת גם את חובת פרסומם של נהלים פנימיים.
יש לציין, כי גם הנוהל הקיים להענקת מעמד לבני זוג ידועים בציבור מפלה אותם לרעה, בהשוואה לבני-זוג זרים הנשואים לישראלים. ההליך למתן מעמד לידועים בציבור ארוך באופן משמעותי מזה של בני זוג נשואים, ובתומו מקבל בן הזוג הזר מעמד של תושב קבע, בעוד שבן זוג נשוי מקבל בסופו אזרחות. מצב זה פוגע בראש ובראשונה במי, שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא, ובכלל זה בני זוג מאותו מין. עם זאת, חוקיות הפליה זו לא נדונה בפסק הדין וממילא טרם הוכרעה.
