ועדות הכנסת לענייני עובדים זרים ולענייני עליה וקליטה תקיימנה מחר (יום שלישי 14.12.04) בשעה 11:00 ישיבה מיוחדת לקראת יום המהגר הבינלאומי, המצוין ברחבי העולם ב-18 בדצמבר. הישיבה תתקיים בעקבות יוזמתם של ארגוני זכויות אדם, אשר עוסקים בזכויותיהם של מהגרי עבודה ותושבים חסרי מעמד: האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים וקו לעובד. ישיבה מיוחדת זו תעסוק במדיניות ההגירה של מדינת ישראל ושל מדינות אחרות בעולם, תוך התמקדות בגורלם של מהגרים המחוסרים כל מעמד חוקי בארצות מגוריהם.
יום המהגר הבינלאומי מצוין בעולם כולו ב-18 לדצמבר, הוא יום כניסתה לתוקף (בשנת 1990) של האמנה הבינלאומית להגנה על זכויות מהגרי עבודה ובני משפחותיהם. מטרת היום להביע סולידריות עם מהגרי העבודה, לציין את תרומתם הרבה למדינות בהן הם שוהים, ולטפח קשרי תרבות הדדיים. יום המהגר הבינלאומי מהווה הזדמנות להפנות את תשומת הלב למשותף לשתי הוועדות העוסקות, כל אחת בנפרד, בחלק מאותה קבוצה גדולה ומגוונת של אוכלוסיית המהגרים לישראל.
מאז סוף שנות השמונים, הגיעו לארץ מעל מיליון איש מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. ברובם נקלטו העולים בישראל תחת חוק השבות, אך בתוך גלי העליה הגיעו אנשים רבים שלא הצליחו מסיבות שונות לעבור את משוכות החוק והמינהל הישראלי והם חיים בישראל ללא מעמד תושב או אזרח. במקביל, מאז תחילת שנות התשעים הצטמצם מאוד מספר הפלסטינים העובדים ושוהים בתוך גבולות הקו הירוק, ומאות אלפי מהגרי עבודה הגיעו לישראל. חלקם שוהים בישראל עם אשרות וחלקם ללא אשרות, חלקם החליפו את הפלסטינים בבניין וחקלאות וחלקם עובדים בשירותים.
המשותף לשני תהליכי הענק הללו הוא הפן החברתי-כלכלי: כניסה מסיבית לישראל תוך שינוי פני החברה, ובמיוחד פניו של המעמד הנמוך. חלק גדול מעניי ישראל דהיום הינם תוצר של תנועות הגירה אלה. מכנה משותף נוסף הוא העובדה, שחברי שתי הקבוצות הללו לא זכו למעמד חוקי בישראל, לא מכוח חוק השבות, החל על יהודים וצאצאי יהודים בלבד, ולא מכוח חוק הכניסה לישראל, המוחל בדרך כלל על בני משפחה של אזרח ישראלי בלבד.
שתי התופעות, הגירת העבודה וה"יהודים בספק" בעליה הגדולה, יצרו "שוליים רחבים" של אנשים החיים בישראל ללא מעמד אזרחי: בעלי אשרה שאשרתם פגה, חסרי אשרה שהשתרשו בישראל, בני משפחה לא יהודים של עולים יהודים ועוד ועוד. לאלה מתווספים בני משפחה פלסטינים של אזרחים ישראלים ערבים, שלא מצליחים גם הם להיכנס לשורות הקולקטיב הישראלי.
שני היבטים משותפים, אם כך, למהגרים חסרי המעמד: הפן הכלכלי, לאמור, שוק העבודה, והפן המשפטי, לאמור, ההשלכות של חיים כ"עבריין", ללא אשרות שהיה.
אומדן המהגרים חסרי המעמד למיניהם אינו ידוע ונתון להשפעת "הפוליטיקה של המספרים". לאחרונה העריך משרד הפנים את מספר הילדים חסרי המעמד האישי בקרב העולים בכ-83 אלף, ובהזדמנות אחרת המציא המשרד אומדן, לפיו מעל 6,000 ילדים חסרי מעמד הגיעו למערכת החינוך. ילדים אלה הם למעשה ילדי מהגרים בעלי רקע שונה וממוצא מגוון. מספר השוהים הבלתי חוקיים, ילדים ומבוגרים כאחד, גבוה בהרבה, כמובן.
לישיבה זומנו שלושה דוברים, מומחים לפנים שונות בתחום ההגירה:
ד"ר אדריאנה קמפ, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שתדבר על מאפייני ההגירה בישראל במבט גלובלי.
פרופסור צביקה אקשטיין, מביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב, שידבר על השתלבות מהגרים בשוק העבודה הישראלי והשפעתם עליו.
הרב עו"ד גלעד קריב, מרכז תחום המדיניות הציבורית והצדק החברתי בתנועה ליהדות מתקדמת, אשר עוסק רבות במסגרת תפקידו ביחס הרשויות והחברה הישראלית לעולים ומהגרים ממדינות שונות.
