בעתירה לבג"ץ שהוגשה ביום חמישי האחרון דורשים הורים וארגונים חברתיים ממשרד החינוך לבטל את חוזר התשלומים החדש המאפשר גביית תשלומי הורים מופקעים בבתי ספר, באופן שגורם להפרדה בתוך מערכת החינוך הציבורית, בין תלמידים שהוריהם יכולים לשלם אלפי שקלים בשנה ובין אלו שידם אינה משגת.
העתירה הוגשה על ידי 12 הורים מאשדוד ומנס ציונה, המצביעים על הפגיעה הקשה שנגרמה להם עקב הקמתם של בתי ספר ייחודיים בתשלום, במוסדות החינוך בהם לומדים ילדיהם, יחד עם עמותת ידיד – מרכזי זכויות בקהילה, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות הפיתוח, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה והאגודה לזכויות האזרח בישראל – כולם מיוצגים ע"י עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה.
העותרים דורשים לבטל את האישור שנתן משרד החינוך לגבות תשלום עבור הארכת יום הלימודים בחלק מבתי הספר בהיקף שכמעט מכפיל את שעות הלימוד, וכן תשלום עבור למידת מקצועות מוגברים לבחינות הבגרות. בנוסף, דורשים העותרים אכיפה אפקטיבית של האיסורים שבחוזרי משרד החינוך וביטול המתווה הרב-שנתי שגיבש משרד החינוך, לכאורה עבור "החזרתם אל התלם" של בתי הספר שגבו סכומים מופקעים בניגוד לכללים, אך בפועל – במתכונת של גושפנקא לגבייה אסורה.
העותרים טוענים, כי תחת לחץ שהפעילו קבוצות הורים מסוימות, מאפשר משרד החינוך קידום תהליכי הפרטה בבתי ספר ציבוריים. כתוצאה מכך, הורים נדרשים לשלם סכומים המגיעים בקירוב לכדי 8000 ₪ בשנה, שעה שהורים שאינם עומדים בתשלום נדחקים החוצה. כך, נוצרות בתוך מערכת החינוך הציבורית ועל גבה, שתי מערכות חינוך נפרדות – האחת למעוטי יכולת, והשנייה לתלמידים המגיעים ממשפחות בעלות יכולת כלכלית אשר ישלמו עבור החינוך האיכותי אלפי שקלים בשנה.
בעתירות מובאים סיפוריהם של בית הספר שז"ר באשדוד, אשר הפך לבית ספר ייחודי על-אזורי תוך דחיקת ילדי השכונה שידם אינה משגת, ושל בית הספר הדר בנס ציונה, שחלקו כורסם בעקבות הקמת המסלול האנתרופוסופי בתשלום.
בעתירה מובאים גם נתונים על השימושים השונים, בניגוד לחוק, בכספים הנגבים מההורים. כך למשל, בבית ספר תיכון בירושלים מקבל המנהל "השלמת הכנסה" מתשלומי ההורים בסכום של 35,000 ₪ לשנה, ומנהל בית הספר היסודי באותה מסגרת מקבל תוספת של 24,000 ₪ בשנה; בבית ספר אחר בירושלים, בי"ס ציבורי לכל דבר ועניין, מקבל המנהל, באמצעות העמותה, תשלום מכספי ההורים העולה על 30,000 ₪ לחודש, ככל הנראה כתוספת לשכרו כנושא משרה ציבורית.
לדברי גב' סיון אוחיון, אם לתלמידה בבית הספר שז"ר באשדוד, "מדיניות משרד החינוך והעירייה הפכה את בית הספר השכונתי שבו לומדים ילדי לבית ספר ייחודי שגובה כעת שכר לימוד גבוה. אנחנו, ההורים שגרים בסמיכות לבית הספר ולא יכולים לעמוד בתשלומים, מוגדרים כעת כ'טפילים' וסובלים מרדיפה על ידי קבוצות הורים בעלות אמצעים וכוח. מרבית הורי השכונה, שבידם לא מצויה הפרוטה, כבר נאלצו להעביר את ילדיהם לבתי ספר אחרים, רחוקים יותר, והמעטים שנשארו סובלים מגינויים והשפלות".
לדברי עו"ד הרן רייכמן, המייצג את העותרים, "חוזר מנכ"ל משרד החינוך שנגדו עתרנו, מעניק גושפנקא, ללא הסמכה ראויה בדין, ליצירת שתי מערכות חינוך: האחת לבעלי יכולת, והשנייה למי שידם אינה משגת. אנו תקווה כי בית המשפט יבהיר למשרד החינוך כי זכותם של כלל ילדי ישראל לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, בלי קשר ליכולת הכלכלית של הוריהם. בשנה האחרונה נחשפו הנזקים העצומים שגרם השר"פ לרפואה הציבורית. אני חושש כי ה"שח"פ" – שירותי חינוך פרטי בתשלום, בתוך מערכת החינוך הציבורית, מסוכנים לא פחות לחברה בישראל. יש פער בלתי נתפס בין האמירות בדבר חשיבות השוויון וצמצום הפערים, לבין המדיניות המעשית, המעמיקה פערים חברתיים-כלכליים וזונחת את השכבות המוחלשות ואת תושבי הפריפריה".
טבלה: משרד החינוך הקפיץ את מחיר החינוך הציבורי – כמה שילמנו ב-2012/13 וכמה אנחנו משלמים עכשיו?