עתירה בעניין זכות טיעון לפני הריסת בית מטעמי ביטחון

ב-1990 הגישה האגודה עתירה לבג"ץ בבקשה לאפשר לבעלי מבנים שהוצא נגדם צו הריסה זכות טיעון לפני הביצוע. ביהמ"ש קבע כי זכות הטיעון היא אכן זכות יסוד, אך לעתים ניתן לצמצמה ואף לבטלה לשם קיום הסדר והביטחון ומניעת סיכון חיי אדם

בג"צ 4112/90
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


העותרת

האגודה לזכויות האזרח בישראל

ע"י ב"כ עו"ד יהושע שופמן ו/או נטע גולדמן ו/או עליזה
הרמן ו/או דנה בריסקמן מרח` דיסקין 9 וילה 4, ירושלים
טלפון: 638385 , 667726-02

נ ג ד


המשיב

אלוף פיקוד הדרום


עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

מוגשת בזה עתירה למתן צו על תנאי המופנה אל המשיב והמורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יימנע מלהורות על הריסת בתים, חנויות או מבנים אחרים במחנה הפליטים אל-בוריג` שברצועת עזה, מבלי לתת למחזיקי אותם מבנים שהות לבחור פרקליט ולפנות למפקד הצבאי קודם להפעלת הצו, וכי לאחר מכן, אם ירצו בכך, תינתן להם שהות נוספת לפנות לבית משפט נכבד זה בטרם יופעל הצו.


בקשה לצו ביניים

כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ביניים המורה למשיב ולכפופים לו להמנע מלהרוס בתים, חנויות או מבנים אחרים במחנה הפליטים אל-בוריג` שברצועת עזה מבלי לתת למחזיקי אותם מבנים שהות לבחור פרקליט ולפנות למפקד הצבאי קודם להפעלת הצו, וכי לאחר מכן אם ירצו בכך, תינתן להם שהות נוספת לפנות לבית משפט נכבד זה בטרם יופעל הצו.


ואלו נימוקי העתירה:

1. עתירה זו ענינה הריסת בתים במחנה אל- בוריג` העלולה להתבצע עוד הערב, 24.9.90, ועל כן מוגשת עתירה זו בכתב יד ומחוץ לשעות העבודה של בית המשפט.

2. העותרת היא עמותה שמטרתה להגן על זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל ובכל מקום הנתון בשליטתה.

3. עתירה זו מוגשת על ידי העותרת לאור העובדה שמחנה אל-בוריג` נתון כעת בעוצר ואין אפשרות מעשית לתושבי המחנה לפנות לבית משפט נכבד זה.

ביום 20.9.90 נרצח סמל אמנון פומרנץ במחנה אל-בוריג` באכזריות. מאז מוטל עוצר על המחנה וצה"ל הודיע כי יגיב בחומרה על המעשה הנתעב.

4. בשעות אחר הצהרים של יום 24.9.90 הגיעו לעותרת ידיעות מאנשים הנמצאים בקרבת אל-בוריג` על כך שמספר בעלי חנויות ובתים (כ-15 בתים ו-18 חנויות) קיבלו הודעת על כוונת הצבא להרוס את המבנים המוחזקים על ידם תוך זמן קצר, לפחות במקצת המקרים נאמר (על פי ידיעות אלו) למחזיקים כי עליהם לפנות את הנכס עד השעה 00:19. עוד נמסר כי כבר הובא דחפור לפאתי המחנה.

5. אצל העותרת נוצר חשש כי בכוונת המשיב לצוות על ביצוע הריסות ללא מתן זכות טיעון וזכות לפנות לבית משפט זה, כאמור בפסק דינו של בית משפט זה – בג"צ 358/88 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח` נ. אלוף פיקוד המרכז פ"ד מג (2) 529.

6. מאז קבלת ידיעות אלו ועד מועד הגשת עתירה זו ניסו נציגי העותרת לברר ולוודא כיצד עומד המשיב לנהוג.

7. לשם כך פנו נציגי העותרת למשרדיהם של הפרקליט הצבאי הראשי, סגנו, ראש ענף הדין הבינלאומי במפקדת פצ"ר, ליועץ המשפטי של חבל עזה. נציגי העותרת לא הצליחו, למרות נסיונות חוזרים ונישנים, לדבר עם מי מבעלי תפקידים אלו.

ואולם בעקיפין שמעה העותרת ממקורות בצה"ל כי אכן יש כוונה לבצע חלק מן ההריסות עוד הערב, במקרים בהם רואה המשיב צורך מבצעי (למשל, לצורך הרחבת כביש).

8. אכן לפי בג"צ 358/88 הנ"ל, קיימות נסיבות חריגות שבהן ניתן להרוס נכס ללא מתן זכות טיעון, למשל במקרה של סילוק מכשול או תגובה למעשה אלים על אתר – ראה עמוד 540 לפסק הדין. העותרת מצרפת לעתירה זו את פסק הדין בבג"צ כנספח ע/1, אך נסיבות אלו אינן מתקימות במקרה דנן, לאחר חלוף ארבעה ימים מיום הארוע.

9. יצויין כי בחודש מרץ 1988 פנתה העותרת בנסיבות דומות, לבית משפט נכבד זה (פרשת כפר ביתא). לאחר קבלת צו ביניים וקיום דיון בפני הרכב, הסכימה פרקליטות המדינה כי לא יבוצעו עוד הריסות בכפר ביתא ללא מתן זכות טיעון.

העתירה בג"צ 212/88 והחלטת בית המשפט מצורפות לעתירה זו.

יצויין כי בפרשת ביתא נהרסו 13 בתים בטרם היה סיפק בידי העותרת לפנות לבית משפט זה, ובדיעבד הסתבר שבית אחד נהרס בטעות, ומספר בתים שכנים ניזוקו קשה.

10. בבג"צ 358/88 הכיר בית המשפט נכבד זה בצורך לאפשר למי שביתו עומד להיהרס להשמיע טענותיו, גם לאחר ארועים בטחונים קשים ואף מזעזעים.

במיוחד נכונים הדברים באשר לנסיבות עתירה זו, כשכלל לא ברור אם בעלי הבתים המיועדים להריסה היו מבין המשתתפים ברצח.

___________
יהושע שופמן עו"ד
ב"כ העותרים

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לקניין,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.