מטרות
האגודה לזכויות האזרח פועלת להגן על זכויות האדם בכל מקום הנמצא באחריות רשויות ישראליות, ובכלל זה בשטחים הכבושים הנתונים תחת שליטה ישראלית מזה 45 שנה. מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים מטפלת במקרים בהם זכויות האדם של פלסטינים בשטחים נפגעות כתוצאה מפעילותן של רשויות ישראליות.
עמדת האגודה היא כי כיבוש שנמשך עשרות שנים, וחורג ממגבלות הזמן הסבירות התואמות את כללי המשפט הבינלאומי, מהווה כשלעצמו הפרה בוטה של זכויות האדם של האוכלוסייה הנכבשת. השליטה הצבאית בחייהם של מיליוני פלסטינים, יחד עם הקמת התנחלויות, שקיומן מנוגד לכללי המשפט הבינלאומי, מובילות לפגיעה אנושה באורח החיים התקין של האוכלוסייה הילידית.
אחת התוצאות הקשות של השילוב בין השליטה הצבאית רבת השנים למפעל ההתנחלויות היא יצירת שתי מערכות חוק נפרדות בשטח הכבוש – האחת, אזרחית, לישראלים וליהודים זכאי חוק השבות; והשנייה, מבוססת על צווים צבאיים, לפלסטינים. משטר פסול זה מבחין בין בני אדם לעניין זכויותיהם היסודיות על בסיס מוצאם הלאומי ומעניק העדפה מוחלטת בכל תחומי החיים לאינטרסים של המתנחלים על פני אלה של הפלסטינים.
מטרת העל של המחלקה הינה חתירה לסיום הכיבוש ויצירת מצב המאפשר מימוש זכויות אישיות וקולקטיביות לתושבי הגדה המערבית. יחד עם זאת, המחלקה, והאגודה ככלל, מודעת לכך שסיום הכיבוש תלוי בתהליכים מדיניים-חברתיים סבוכים וארוכי טווח. לפיכך, כל עוד הכיבוש נמשך, המחלקה בעבודתה השוטפת מתמקדת בניסיון לצמצם ככל האפשר את הפגיעות בזכויות אדם הנעשות על-ידי ישראל בשטחים הכבושים.
פעילות
המחלקה פועלת להגשמת מטרותיה בכלים משפטיים וציבוריים. עורכות הדין של המחלקה נמצאות בקשר קבוע עם גורמים שונים הקובעים את מדיניות ישראל בשטחים – ממשלה, כנסת, משרד הביטחון, אלוף פיקוד המרכז, המנהל האזרחי, יועצים משפטיים, מפקדי חטיבות, ועוד. באמצעות פניות כתובות ופגישות אישיות הן מפנות את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות הן להפרות נקודתיות של זכויות אדם דוגמת חסימות של דרכים או התנכלות של חיילים לרועי צאן פלסטיניים, הן להפרות שיטתיות המוטמעות בחקיקה הצבאית ובפרקטיקה הנהוגה בשטח דוגמת מניעת הזכות למחאה או המגבלות על תנועת פלסטינים בבקעת הירדן.
לאורך השנים, פנתה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט בסוגיות עקרוניות מגוונות הנוגעות לזכויות האדם בשטחים. בין המאבקים המשפטיים הבולטים של המחלקה בשנות ה-2000 – העתירה, שהובילה להחלטת בג"ץ לפתוח את כביש 443 לשימוש התושבים הפלסטינים. בפועל, החלטה זו התבררה כריקה מתוכן, כיוון שמחסום ביתוניא, שמחבר בין הכביש לרמאללה, נותר סגור, ועל מנת להגיע לעיר הגדולה הקרובה, תושבי שבעת הכפרים הסמוכים לכביש עדיין נאלצים להשתמש בכביש "מרקם החיים" המאריך את דרכם באופן משמעותי. כמו כן, ניתן למנות את בג"ץ מוראר, שקבע את חובתו של הצבא להגן על זכותם של הפלסטינים לגשת לאדמותיהם החקלאיות ולעבדן, את העתירה שהובילה לפירוקה של הגדר הפנימית ("הגדר הנמוכה") לאורך מספר כבישים בדרום הר חברון – גדר שפגעה קשות בחופש התנועה של התושבים הפלסטינים, ואת העתירה המשותפת עם ארגון "בצלם", שתרמה לשינוי מדיניות החקירות של צה"ל במקרים של הרג פלסטינים, שלא לקחו חלק בלחימה.
מטרת העבודה הציבורית של המחלקה היא להטמיע בקרב הציבור הישראלי שיח המכבד זכויות אדם בכלל, וזכויות אדם בעת סכסוך בפרט. בין הפרויקטים הבולטים של המחלקה – תוכנית המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שבמסגרתה האגודה יוזמת ומעבירה לקהלים מגוונים סדנאות, הרצאות והכשרות בנושא זכויות אדם בעת סכסוך, וקמפיין פעולה אחת ביום, שעודד מאות פעילים להתגייס למאבק למען זכויות האדם בשטחים באמצעות האינטרנט.
