לא לבנות את גדר ההפרדה על אדמות הכפר בודרוס

האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-23.5.04 לבג"ץ: ניתן להקים את הגדר בתוואי חלופי, לאורך הקו הירוק העובר בסמוך, מבלי לפגוע כלל בתכלית הביטחונית לבנייתה

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, בדרישה לתקן את תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס, מצפון לעיר מודיעין, כך שלא יעבור על קרקעות הכפר. את העתירה הגישה עו"ד רונית רובינסון, מטעם האגודה לזכויות האזרח, בשמם של ראש מועצת הכפר בודרוס, מחמד חאלד עליאן, ראש הועדה העממית נגד הגדר, עאד מוראד, ושישה תושבים נוספים בכפר, שאדמותיהם הפרטיות עתידות להיפגע מבניית הגדר בתוואי המתוכנן. כן מתבקש בג"ץ בעתירה להוציא צו ביניים, אשר ימנע עבודות להקמת גדר ההפרדה על אדמות הכפר, לרבות עבודות הכנה ותשתית, עד לגמר הדיון בעתירה.

עו"ד רובינסון מדגישה בעתירה, כי התוואי המתוכנן, העובר באדמות הכפר, עתיד לפגוע באורח קיצוני בזכות הקניין של התושבים, שעתידים לאבד כ-600 עצי זית ושטחי חקלאות נוספים, המשמשים אותם לגידול חיטה ודגנים אחרים. אל מול פגיעה זו לא נראה לעין כל אינטרס ביטחוני או אחר המונע את העתקתו של תוואי הגדר אל הקו הירוק ממש. תוואי חלופי זה, המצוי במרחק של 170 מטרים לכל היותר מן התוואי במתוכנן, יאפשר להקים את הגדר על אדמות המדינה ביער בן שמן, ובכך למנוע פגיעה קשה בזכות הקניין של תושבי הכפר ובזכותם להתפרנס בכבוד מן האדמות, שמבקשים לקחת מהם, וכן בחופש התנועה שלהם. עו"ד רובינסון טוענת עוד, כי ההחלטה להקים את הגדר בתוואי, שנגדו מופנית העתירה, אין בה כל הגיון טופוגרפי או סביבתי, שיצדיק פגיעה שכזו בתושבים.

תושבי הכפר בודרוס ניהלו מאז נובמבר 2003 מאבק אזרחי בלתי אלים נגד בנייתה של גדר ההפרדה על גבי אדמותיהם. מאבק זה נחל הצלחה חלקית בכך, שהרשויות העבירו את התוואי המתוכנן קרוב יותר אל הקו הירוק. אולם, נאמר בעתירה, גם התוואי הנוכחי טומן בחובו פגיעה של ממש בתושבים, בלא הצדקה. נראה, כותבת עו"ד רובינסון, כי השיקול היחיד המציב את הגדר בתוואי הנוכחי הוא למנוע פגיעה ביער בן שמן, המשתרע על הקו הירוק. בבחירה, שבין הפגיעה בקניינם הפרטי ומקור פרנסתם של התושבים ובין פגיעה באדמת מדינה, שעליה נטועים עצים, היא מוסיפה, לא יכול להיות ספק, כי על אף הצער שיש בפגיעה בעצים, ביער טבעי ובמקום לפיקניקים ולשהות נעימה בחיק הטבע, הרי שהפגיעה בקניין הפרטי מרה וכואבת ממנה שבעתיים. ערכם של עצי הקרן הקיימת, היא מציינת, אינו גבוה מערכם של עצי הזית של העותרים, אשר מהווים כיום מקור פרנסה עיקרי לעותרים ולבני משפחותיהם. יש להבהיר עוד, כי הפגיעה הצפויה ביער בן שמן, אם תוקם הגדר לאורך הקו הירוק, הינה פגיעה שולית ביותר, שכן מדובר בקצהו של יער, אשר משתרע על אלפי דונמים. באשר להבטחת הרשויות להעתיק את עצי הזית שייעקרו למקום אחר, מציינת עו"ד רובינסון, כי על סמך הניסיון בהקמת הגדר במקומות אחרים בגדה המערבית, אין לעותרים כל בסיס להסתמך על הבטחה זו ולתת בה אמון. מעבר לכך, נכתב עוד, על מנת לטעת את מטעי הזית מחדש יש צורך בקרקע, ואילו לפחות לגבי חלק מן העותרים, האדמות שעתידן להיפגע הן האדמות האחרונות שברשותם, ואין בבעלותם אדמות נוספות, לאחר ש-80% מאדמות הכפר כבר הופקעו מאז שנת 1948.

יש לציין, כי עתירה זו נוספת לשורה של עתירות קודמות, שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר ההפרדה ושעודן תלויות ועומדות בבג"ץ.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לקניין,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש התנועה,חופש התנועה - גדר ההפרדה

סגור לתגובות.