בג"ץ הוציא צו על תנאי: ילדי הבדואים צריכים לקבל בית ספר בתוך הישוב

בג"ץ הוציא היום צו על תנאי המחייב את משרד החינוך ואת המועצה האזורית רמת נגב לנמק בתוך 10 ימים מדוע לא יוקם בית ספר בתוך הכפר הלא מוכר ביר הדאג', ומדוע לא יסדיר את ההסעות לילדים המוסעים כיום למרחקים ארוכים באופן שלא יאלצו ללכת מספר ק"מ עד לנקודת האיסוף.

הצו ניתן בעתירה שהגישו בסוף השבוע האגודה לזכויות האזרח ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נגד שר החינוך והמועצה האזורית רמת נגב בדרישה להקים מוסדות חינוך לילדים הערבים המתגוררים בתחום השיפוט של המועצה האזורית. העתירה הוגשה בשם דחללה אבו-גרדוד, סלמאן אבו-חמיד, לבאד טסאן, ובשם המועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים בנגב וקואליציית ארגונים וועדי הורים לשיפור מערכת החינוך הערבית בנגב, על ידי עו"ד דנה אלכסנדר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד מרואן דלאל מעדאלה.

בדיון שהתקיים היום בעתירה בפני השופטים דורנר, אנגלרד וריבלין, הביע בית המשפט את מורת רוחו מכך שאין בית ספר בכפר ביר הדאג', המונה כ5,000- תושבים, ומהסחבת שנהגו משרד החינוך והמועצה האזורית רמת נגב בהקמת בית ספר לישוב למאות הילדים המתגוררים בו. השופטת דורנר הוסיפה, כי בתנאים הקיימים כיום, ברור שילדים רבים אינם לומדים, וכי למדינה צריך להיות אינטרס שילדים אלה ילכו לבית הספר.

הילדים הערבים, המתגוררים בישובים הבלתי מוכרים בתחומי המועצה האזורית רמת נגב, מהווים את הרוב של ילדי המועצה, ומספרם גדול ממספר הילדים היהודים. למרות זאת לא הוקם עבורם ולו מוסד חינוך ערבי אחד בתחומי המועצה. היעדרם של מוסדות חינוך ערביים הסמוכים למקום המגורים מחייב את הילדים לנסוע מרחקים ארוכים כדי להגיע לגנים ולבתי-ספר מחוץ לתחומי המועצה. כתוצאה ממצב זה, שיעור הרישום לגנים ולבתי ספר נמוך בקרב ילדים אלה, שיעורי הנשירה גבוהים וחוק לימוד חובה והתקנות לפיו אינם מקויימים. שרי החינוך, שאליהם פנו העותרים במהלך השנים, נמנעו מלהשתמש בסמכותם לחייב את המועצה האזורית להקים בית ספר בסמוך למקום מגורי הילדים.

עוה"ד אלכסנדר ודלאל מציינים בעתירה, כי התנערותם של המועצה האזורית ושל משרד החינוך מאחריותם כלפי הילדים הערבים במועצה מהווה הפרה בוטה של החוק ושל איסור ההפליה על רקע דת ולאום החל עליהם. מאחר שנדרש פתרון לבעיה זו כבר בשנת הלימודים הקרובה, ומאחר ששר החינוך הודיע על כוונתו לפעול להקמת בית ספר עד לתחילת שנת הלימודים הקרובה, אולם במקום שאינו משרת את צרכי התושבים, מבקשים העותרים לקיים את הדיון בעתירה בהקדם, על מנת להבטיח שבשנת הלימודים הקרובה ילמדו ילדי רמת נגב הערביים באופן מסודר ובהתאם לחוק.

בישוב ביר הדאג', המיוצג על-ידי שני העותרים הראשונים, מתגוררים כ-5,000 אנשים, כולם בני שבט אל-עזזמה. הישוב נמצא ליד קיבוצי רתמים ורביבים, בתחומי המועצה האזורית רמת נגב. אוכלוסייתה של ביר הדאג' מתגוררת במקום מאז ראשית שנת 1995, לפי הסכם עם משרד הבינוי והשיכון ועם מינהל מקרקעי ישראל.

בביר הדאג' מתגוררים מאות ילדים בגיל חינוך חובה. לפי ספירה שערכו התושבים, ישנם בישוב 635 ילדים בין הגילאים 3 עד 18. בשנת הלימודים תש"ס, היו רשומים בבתי ספר בסך הכל 420 ילדים מביר הדאג', לפי נתוני משרד החינוך. מתוכם, 320 ילדים היו רשומים בבתי ספר יסודיים ועוד 100 ילדים בבית ספר על-יסודי. הילדים מוסעים לבתי הספר בהסעות מטעם משרד החינוך, כאשר כל יום יוצאים מביר הדאג' שבעה אוטובוסים מלאי ילדים, לשני בתי ספר. המרחק לבי"ס אל-עזזמה הוא 32 ק"מ לכל כיוון, והמרחק לבתי הספר בשגב שלום הוא 40 ק"מ לכל כיוון. למעט במקום אחד, שבו סללו התושבים דרך המובילה לתוך הישוב, האוטובוסים המסיעים את הילדים אינם נכנסים לתוך הישוב, ונקודות האיסוף הן על כביש בין-עירוני מהיר. הילדים נאלצים ללכת ברגל, מרחק של עד 4 ק"מ, לנקודות האיסוף. הילדים יוצאים מבתיהם כל בוקר בסביבות השעה 6:30, ומגיעים לבית הספר בשעה 8:00. הם חוזרים לבתיהם בסביבות השעה 16:00. בנקודות האיסוף עצמן אין כל מיגון, ואין שילוט המזהיר נהגים כי יש ילדים בדרך.

הנסיעה הארוכה, הצורך ללכת כברת דרך ברגל עד לנקודת האיסוף והצורך להמתין להסעה ליד כביש ראשי סואן, מרתיעים הורים רבים מלשלוח לגן ולבית הספר את ילדיהם, במיוחד הקטנים שבינהם, בשל הסיכונים הכרוכים בכך. הדבר מתבטא בשיעורי הרישום לגן ולבית ספר. כך לדוגמא, העותר סלמאן אבו חמיד לא רשם את בנו, שהיה אמור להתחיל בגן חובה בשנת הלימודים הקרובה, בשל הדרך שיהיה עליו לעשות כדי להגיע לגן, והסכנות הכרוכות בכך. והעותר לבאד טסאן, המייצג את הישוב משכנות רועים עבדת, שמרוחק אף יותר מבתי הספר, לא רשם שניים מילדיו, שהיו צריכים ללמוד בשנה הקרובה בכיתות א' וב' – מאותה סיבה.

עוה"ד אלכסנדר ודלאל מציינים, כי קשיי הגישה אל בתי הספר משתקפים בשיעורי נשירה גבוהים, במיוחד של בנות. לפי אותם נתונים, לגבי שנת הלימודים תשנ"ח, ניתן לראות כי בעוד ש-56 ילדים מביר הדאג' היו רשומים בכתה ב', מתוכם 29 בנות, 13 ילדים בלבד היו רשומים בכתה ח', מתוכם רק שתי בנות. נתוני הרישום אף הם אינם מציגים את מלוא התמונה, שכן גם ילדים שרשומים ללימודים נעדרים לעתים קרובות, בשל קשיי הגישה. בימים של מזג אוויר קשה, של חום או קור קיצוני, הורים נרתעים מלשלוח את ילדיהם לבית הספר, כשהדבר כרוך בהליכה רגלית ארוכה, בהמתנה ליד הכביש ובנסיעה ממושכת.

עוד מבהירים עוה"ד אלכסנדר ודלאל, כי יש במצב זה משום הפליה ברורה ובוטה כלפי הילדים הערביים תושבי המועצה האזורית רמת נגב, שלא הועמד להם אף מוסד חינוך ערבי: לא בית ספר, לא כיתות ואף לא גני חובה. אין דוגמא של ישוב יהודי, במועצה האזורית רמת נגב, שיש בו מאות ילדים, המוסעים מדי יום לבית ספר המרוחק מהם עשרות ק"מ. ילדי המועצה היהודים, שמוסעים לבית ספר אזורי במועצה, מתגוררים בישובים קטנים שאין בהם די ילדים להקמת בית ספר. יתר על כן, אף בישובים קטנים אלה, הוקמו גני חובה, מתוך הכרה שילדים בני 5 אינם יכולים לנסוע מרחקים לגן חובה. בביר הדאג', אף גן חובה לא הוקם, ורוב הילדים בגיל הגן אינם לומדים.

זאת ועוד, אף בתחום ההסעות קיימת הפליה ברורה: המועצה דואגת להסיע את ילדי המועצה היהודיים לבתי ספרם, ואף מתפארת, באתר האינטרנט שלה, בצי האוטובוסים המשמשים אותה לצורך כך. לעומת זאת, לילדי המועצה הערביים, שאף הם מוסעים מדי יום לבתי ספר, אין המשיבה מעמידה הסעות כלשהן, ומשרד החינוך הוא שדואג להסעתם.

חוק לימוד חובה והתקנות שהותקנו לפיו מחייבים רשות חינוך מקומית להקים בית ספר, כאשר ישנה דרישה של 100 ילדים ומעלה לבית ספר מן הזרם שאינו קיים באותה רשות. מאחר שבמועצה האזורית רמת נגב מתגוררים למעלה מ400- ילדים ערבים בגיל חינוך חובה, מוטלת על המועצה חובה חוקית לפתוח להם בית ספר ערבי, ועל שר החינוך לחייב את המועצה לפתוח בית ספר בנסיבות אלה. עוד הודגש בעתירה, כי כתוצאה מאי-הקמת מוסדות חינוך ערבים במועצה האזורית רמת נגב, למאות הילדים הערבים המתגוררים בה, נפגעת זכות היסוד של ילדים אלה לקבל חינוך חובה חינם, להתפתח ולהשתלב בחברה. העותרים דורשים, כי יוקם בית ספר יסודי בביר הדאג', וכן כיתות גן ו-א' במשכנות רועים עבדת, שישרתו את ילדי הר הנגב.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחינוך,הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.