המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח בישראל והמרכז הפלסטיני לזכויות האדם עתרו ב-20.1.04 לבג"ץ נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, בדרישה לקצר את הצווים ל"תיחום מגורים" שהוצאו נגד כיפאח ואינתיצאר עג`ורי, אשר גורשו על ידי צה"ל לרצועת עזה לפני כשנה וחצי. ההחלטה שלא לקצר את צווי הגירוש לעזה התקבלה על ידי מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, למרות שוועדת הערעורים הצבאית המליצה לקצרם. את העתירה הגישו עורכי הדין יוסי וולפסון ותמר פלג-שריק מהמוקד להגנת הפרט ועו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח.
כיפאח ואינתיצאר עג`ורי, ראשוני המגורשים מהגדה לעזה, הם אחיו ואחותו של המבוקש עלי עג`ורי, שחוסל בידי צה"ל בחודש אוגוסט 2002. לאחר חיסולו של עלי עג`ורי החליט צה"ל לגרש לעזה את אחיו ואחותו למשך שנתיים. בראשית ספטמבר 2002 דחה בג"ץ את עתירתם של המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח, שדרשו למנוע את הגירוש. יחד עם זאת, השופטים דחו אז את טענת הפרקליטות, לפיה ניתן להוציא צו "תיחום מגורים" משיקולי הרתעה בלבד וקבעו, כי השיקול ההרתעתי לגיטימי רק בנוסף לראיות ברורות ומשכנעות לכך שמהאדם עצמו נשקפת סכנה לבטחון המדינה וכי ב"תיחום המגורים" יש כדי למנוע סכנה זו. ועדת הערעורים הצבאית, שדנה בנושא בחודש אוגוסט האחרון, המליצה כי צווי תיחום המגורים שהוצאו בעניינם של האח והאחות יקוצרו, כך שהם יוכלו לשוב לגדה המערבית בסוף חודש אוקטובר 2003, אלא אם כן הצורך ההרתעתי, הקשור במצב הביטחוני באותה עת, יחייב את המשכו של הצו. למרות המלצותיה של הוועדה, בחר מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית שלא לקצר את הצווים ולא לאפשר את חזרתם של בני משפחת עג`ורי לתחומי הגדה.
עורכי הדין מציינים, כי צה"ל לא הראה כלל ועיקר ש"תיחום המגורים" של בני משפחות של פעילי טרור הוא צעד מרתיע. בעתירה נאמר, כי כל ההערכות שהביא השב"כ לעניין ההרתעה נגעו לצעדים של הריסת בתים והעברה לעזה כמקשה אחת וללא אבחנה בין הצעדים. לא נעשתה גם כל בדיקה שיטתית של המודעות לצעד ההעברה לעזה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. לעומת זאת, על פי סקר שהגישו הארגונים העותרים לוועדה, מרבית תושבי הגדה אינם מודעים לצעד שננקט ביחס לבני משפחת עג`ורי, וגם מי שיודעים אינם בקיאים בפרטים הבסיסיים של הפרשה.
עוד נטען בעתירה כי צה"ל זנח את חובתו לדאוג לכלכלתם של המגורשים ושל התלויים בהם, שההעברה לרצועת עזה הובילה לגדיעה של מקורות פרנסתם. תנאי זה, המתחייב מהוראותיה של אמנת ז`נבה הרביעית, הינו תנאי לעצם קיומה של סמכות התיחום. הם מציינים כי מהחלטותיה של ועדת הערעורים עולה, ששיקול מסוכנותם של כיפאח ואינתיצאר עג`ורי כשלעצמו לא יכול עוד להצדיק את קיום הצווים, וכי לולא לקחה בחשבון את שיקולי ההרתעה, הייתה הוועדה ממליצה ללא סייג על קיצורם של צווי התיחום. לנוכח זאת, ולאור המלצתה המפורשת של הוועדה לאפשר את חזרתם של המגורשים לגדה, אין כל הצדקה להמשיך את תיחום המגורים. צה"ל, נאמר עוד, לא הצביע על כל שינוי מהותי במצב הבטחוני בשטח, שיש בו כדי להצדיק חריגה מהחלטת הוועדה.
לאור דברים אלה מתבקש בג"ץ להורות על ביטולם של צווי תיחום המגורים ולאפשר את חזרתם של כיפאח ואינתיצאר עג`ורי לשטח הגדה המערבית.
