רשויות ציבוריות אינן רשאיות להפלות מועמדים מבוגרים בקבלה לעבודה

ב-12.1.04 ניתן פסק דין בעתירה שהגישה האגודה נגד השר לביטחון פנים, המשטרה, שרות בתי הסוהר ואגף המכס והמע"מ בטענה, כי רשויות אלה נוקטות באפליה מטעמי גיל בקבלה לעבודה. בפסק הדין התקדימי קבע בג"ץ כי רשויות ציבוריות אינן רשאיות לפסול מועמדים לעבודה בשל גילם.

בג"ץ קיבל את עתירתה של האגודה לזכויות האזרח ופסק ב-12.1.04 בפסק דין תקדימי, כי רשויות ציבוריות אינן רשאיות לפסול מועמדים לעבודה בשל גילם. הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ נתן את פסק הדין העקרוני הזה בעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים, משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר ואגף המכס והמע"מ בטענה, כי רשויות ציבוריות אלה נוקטות באפליה מטעמי גיל בקבלה לעבודה. עם זאת, השופטים נתנו לרשויות הללו אורכה בת 8 חודשים כדי להיערך לבדיקות אינדיבידואליות של מועמדים. כן פסק בג"צ 20,000 ש"ח הוצאות משפט לטובת האגודה לזכויות האזרח. פסק הדין בעתירה ניתן, כאמור, על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים: הנשיא אהרן ברק, המשנה לנשיא, תיאודור אור, והשופטים אליהו מצא, מישאל חשין, דליה דורנר, דורית ביניש ואדמונד לוי.

בעתירה הובאו דוגמאות למודעות דרושים שפרסמו רשויות ציבוריות, ואשר כוללות אפליה ברורה מטעמי גיל. כך, למשל, פרסם שרות בתי הסוהר מודעות למשרות שונות, ובהן משרת סניגור/ית, אשר המועמדים להן נדרשו להיות עד גיל 35. דוגמא נוספת היא מודעה שפרסמה המשטרה, ובה נכתב כי המשטרה מחפשת מועמדים למשרת תובע/ת, וכי ישקלו רק מועמדים שגילם עד 35. גם למשרות של חוקרים במכס נתבקשו המועמדים להיות לכל היותר בגיל 35. האגודה לזכויות האזרח פנתה לכל אחת מרשויות אלה בעקבות האפליה שהן נוקטות, כפי שעלה מהמודעות שפורסמו בעתונות, בטרם הגשת העתירה.

עורכי הדין גילה שטופלר ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח טענו בעתירה, כי האפליה מופנית נגד אנשים מבוגרים ופוגעת בכבודם, בערכם ובמעמדם החברתי. אפליה זו מצמצמת גם את יכולתם להתפרנס בכבוד ומגבילה את אפשרותם לתרום לחברה בה הם חיים. עוד נטען בעתירה, כי הגבלת הגיל מפלה וסותרת את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ואת חוק שרות התעסוקה.

בעיית האפליה בשל גיל בישראל הינה בעיה חמורה בעלת היקף רחב. בבדיקה אקראית שערכה בעבר עו"ד שטופלר בעיתוני סוף השבוע, נמצאו כ-140 מודעות "דרושים" לתפקידים שונים ובהן מגבלת גיל. עד כדי כך חמורה התופעה, שאפילו שרות התעסוקה מציב מגבלות גיל בהפניית עובדים לתעסוקה בנימוק שזו דרישת המעבידים. שר העבודה והרווחה עצמו הודה בכנסת, כי תופעת האפליה בשל הגיל הינה תופעה רחבת היקף, שאין משרד העבודה מצליח להתמודד עימה.

שופטי בג"ץ קיבלו את טענת האגודה לזכויות האזרח שהרשויות לא ביססו את טענותיהן, כי לעובדים מבוגרים אין כושר פיזי מספיק למלא את התפקידים המוצעים, על בסיס עובדתי כלשהו, וכי אין די בטענה הכללית הגורפת כי לעובדים צעירים כושר פיזי גבוה יותר. בנוסף לכך הובהר, כי רבים מהתפקידים שאליהם התייחסו המודעות כלל לא מצריכים כושר גופני גבוה. שופטי בג"ץ קיבלו טענה זו וקבעו, כי גם במקרים שבהם כושרו הגופני של אדם מהווה קריטריון להעסקתו, יש לבחון כל מועמד לגופו, ולא לפסול קבוצות רחבות של מועמדם רק מחמת גילם. נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כתב בפסק הדין, בין היתר, כי "תחת הגיליוטינה של גיל מקסימום יש לקבוע הסדר אינדיבידואלי, הרגיש לצרכיו של הפרט ולדרישותיה של המשטרה".

עו"ד דן יקיר ציין, כי פסיקתו התקדימית של בג"ץ מהווה נדבך חשוב נוסף בהגנה של בית המשפט העליון על זכויות חברתיות. הוא הוסיף, כי פסק דין זה חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית, בה עובדים מבוגרים רבים, שפוטרו מעבודתם, מתקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,הזכות לעבוד,הזכות לשוויון,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.